2010

בנובמבר


אירועים וכנסים

פרופ` דוד אסף זכה בפרס בהט לספר עיון לשנת תשע"א


פרופ` דוד אסף, מהחוג להיסטוריה של עם ישראל, זכה בפרס על כתב היד: "הציץ ונפגע: אנטומיה של מחלוקת חסידית". דוד אסף (נולד ב-1956) עוסק במחקר ובהוראה של תולדות יהודי מזרח אירופה בעת החדשה ובמיוחד בתולדות החסידות, ההשכלה והחברה היהודית המסורתית.



נשים יוזמות קריירה


הכנס מהווה יריית פתיחה לפורום שיתכנס באוניברסיטת ת``א באופן קבוע  
יזמיות מצליחות, נשות עסקים ומנהלות בכירות באירגונים וחברות מהשורה הראשונה במשק הישראלי.



פרויקט "קפה" זכה בשלושה פרסים יוקרתיים בפסטיבל מונפליה שבצרפת


פרויקט קפה- בין מציאות לדימיון שתוף פעולה ישראלי-פלסטיני בהפקת החוג לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת תל-אביב 
אחד מסרטי הפרויקט, אווה עוזבת של איה סומך, זכה בפרס הראשון בתחרות הסרטים הקצרים.

בפסטיבל מונפלייה הוקרן פרויקט "קפה- בין מציאות לדמיון", שיתוף פעולה ישראלי – פלסטיני בהפקת החוג לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת תל-אביב מול אולמות מלאים, וזכה לתגובות נלהבות של הקהל.
את הפרויקט הציגה יעל פרלוב, היוזמת והמנהלת האומנותית של הפרויקט, יחד עם במאים ישראלים ופלסטינים. שניים מסרטי הפרויקט נבחרו גם להשתתף בתחרות היוקרתית של הסרטים הקצרים בפסטיבל.
הסרט אווה עוזבת של איה סומך זכה בפרס הראשון בתחרות ובפרס של ערוץ קאנאל פלוס, והסרט תסנים של עילית זקצר זכה בפרס הערוץ הצרפתי הנחשב סינה סינמה. הסרט זכה גם בפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר בפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים ברחובות שהתקיים בספטמבר השנה.

קרבת דם של נועה בן הגיא, סרט ישראלי נוסף, זכה גם הוא במסגרת הפסטיבל. הסרט אשר נעשה במסגרת התואר השני של החוג לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת תל-אביב, זכה בפרס הראשון בתחרות הסרטים הדוקומנטרים.

פרויקט קפה- בין מציאות לדמיון, שהפקתו הושלמה לפני ארבעה חודשים בלבד, יוצג במהלך השנה הקרובה בכמה פסטיבלים יוקרתיים נוספים בחו"ל, בינהם פסטיבל סלוניקי ביוון, מוסטרה- סאו פאולו בברזיל, וקלרמונט פראן בצרפת. הקרנות חגיגיות של הפרויקט יתקיימו גם בניו-יורק, וושינגטון ובריסל.

הסרטים המוקרנים במסגרת הפרויקט הם: אודישן מאת אתי ציקו, ניחוח של בוקר מאת מייסלון חמוד, תסנים מאת עילית זקצר, וג`יה מאת מוראד נסאר, טיול ליפו מאת איתן שריד, השעון והאדם מאת ר`אזי אבו בכר, אווה עוזבת מאת איה סומך וקפה מפלסטין מאת אמיר אחמרו.

קפה – בין מציאות לדימיון שאורכו 90 דקות הופק בתמיכת החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל-אביב, קרן גשר לקולנוע רב-תרבותי, שטראוס-עילית, גראוויטי, ופסטיבל
Other Israel



האדריכל האמריקאי הנודע גרג לין ילמד הסמסטר בביה"ס לאדריכלות


בית הספר לאדריכלות על שם עזריאלי
. בנוסף, הרצאות מאת טובי האדריכלים בעולם: ריצ`רד מאייר, על עבודות משרדו ועוד.  לצדם של אדריכלי־על אלו ירצו גם אדריכלים ישראלים כמו גנית מייזליץ־כסיף, וכן אורחים מתחום המחקר מאקדמיות מחו"ל או היסטוריונים. מאחורי המיזם עומד ד"ר ערן נוימן, שהתמנה רק השנה לתפקיד ראש בית הספר.
בתמונה:ריצ`רד מאייר
הרחבה: האדריכל והתאורטיקן האמריקאי גרג לין, אחת מדמויות המפתח בשיח האדריכלי הדיגיטלי בעולם, ביקר לראשונה בישראל והרצה באוניברסיטת תל אביב. לין, בן 46, הוא זוכה פרס אריה הזהב בביאנלה לאדריכלות בוונציה לשנת 2008. הוא מפעיל משרד עצמאי בדרום קליפורניה ומלמד במקביל במוסדות יוקרתיים בארצות הברית ואירופה. עבודתו של לין מתרכזת בשימוש בכלי תכנון וייצור ממוחשבים, בין השאר כאלה המשמשים מעצבי מכוניות ומטוסים ואת תעשיית הקולנוע. הוא מתכנן בניינים אמורפיים עם תכונות צורניות לא שגרתיות. הבניין הידוע ביותר שתיכנן (וגם אחד היחידים) הוא הכנסייה הפרסביטריאנית בקווינס, ניו יורק. החל מהסמסטר הנוכחי, לין ילמד בתוכנית החדשה לתואר שני בבית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי באוניברסיטת תל אביב.



שופן בקמפוס


שורת אירועים מיוחדים בקמפוס האוניברסיטה לסיכום חגיגות ה-200 להולדת שופן, שהתקיימו השנה בכל רחבי העולם. סרט, סימפוזיון וקונצרט חוצות



טקס הכרזת הזוכה בתחרות הקלינטק


התחרות אורגנה ע"י מכון אקירוב לעסקים וסביבה כחלק משבוע היזמות הגלובלי. הזוכה בתחרות לרעיונות ביוזמות סביבתיות בארץ ייצג את ישראל בתחרות הגלובלית.
לאחר טקס הכרזת הזוכה התכנס פאנל של מומחים להציג את נושא היזמות והחדשנות בתחום הקלינטק. חברי הפאנל באים מרקעים שונים – ממשלה, משקיעים, ויזמים פרטיים – וביחד מביאים מגוון רחב של ידע ונסיון בנושא של קידום יזמות סביבתית במגזר הקלינטק.
חברות Solaris Synergy ו- Leviathan Energy זכו בתחרות הקלניטק הלאומית ל-2010 לטכנולוגיות סביבתיות. התחרות היא חלק מתחרות בינלאומית בשם Global Clean Tech Open IDEAS Competition המתקיימת מדי שנה.

מר יוסי פישר, מנכ"ל ומייסד של חברת Solaris Synergy, זכה בפרס ראשון לטכנולוגיות
Floating Concentrating Photovoltaic Systems, פאנלים סולארים צפים שמפיקים אנרגיה נקייה מבלי לתפוס שטחים פתוחים. כיתרון נוסף, הפאנלים מונעים אידוי ממאגרי המים שבו הם נמצאים. פרויקט פיילוט של הטכנולוגיות מתבצע בארץ ובצרפת.

ד"ר דניאל פארב, מנכ"ל ומייסד של חברת Leviathan Energy, זכה במקום שני ושלישי בתחרות עבור טכנולוגיות חדשניות בתחום הפקת אנרגית רוח. טכנולוגיה אחת משתמשת במודלים של מכניקת הזורמים לתעל רוח לטורבינות, כך שאפשר לשפר את תפוקתן ב-20-40% בלי לגעת בהן. הטכנולוגיה השנייה היא טורבינה קטנה לשימוש על גגות, שנקראת Wind Tulip(צבעוני רוח) בגלל הצורה הייחודית שלה המזכירה את הפרח. הטורבינה הזאת יעילה יותר ושקטה יותר מהטורבינות הנמצאות בשימוש כיום.

הזוכים נשפטו על ידי פאנל של מומחים בתחום הקלינטק שמנה מדענים, נציגים מקרנות הון סיכון, ומחברות פרטיות המתמחות בטכנולוגיות סביבתיות. הזוכה בתחרות Solaris Synergy תייצג את ישראל בתחרות הבינלאומית שתתקיים השבוע בקליפורניה בארה"ב.

האירוע אורגן על ידי מכון אקירוב לעסקים וסביבה כחלק משבוע היזמות, יוזמה בינלאומית שבמסגרתה נערכים מאות אירועים ברחבי העולם שמקדמים יזמות וחדשנות. בנוסף להכרזת הזוכים, באירוע התקיים פאנל של מומחים בתחום הקלינטק עם נציגים מהממשלה, משקיעים, ויזמים פרטיים.



פרס הסרט האסייתי הטוב ביותר בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים בביג`ינג`


`רות סוף`, סרטו של אורי נועם, תלמיד החוג לקולנוע וטלוויזיה, זכה בפרס הסרט האסייתי הטוב ביותר בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים בביג`ינג`.

פסטיבל זה מוכר על ידי הארגון העולמי לבתי-ספר לקולנוע, CILECT, כאחד מהגדולים בעולם לסוגו. בתחרות על פרס זה התמודדו כ-90 סרטים מבתי ספר לקולנוע מ-46 מדינות, ביניהן לבנון, טורקיה, הודו, יפן וקוריאה.

זכייה זו מצטרפת לרצף זכיות מתמשך של החוג לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת ת"א בפסטיבל זה. בשנים 2007 ו-2008 הסרטים "פנחס" של פיני טבגר ו"דרכים" של ליאור גלר זכו בפרס הסרט האסייתי הטוב ביותר. בשנים 2006 ו-2005 זכו הסרטים "לילה אפל" של ליאוניד פרודובסקי, "נס" של יבגני רומן ו"ביקור חולים" של מיה דרייפוס בפרסים בפסטיבל.

"רות, סוף" (18 דקות), בכיכובה של אורנה פורת, עורר עניין רב בפסטיבל. הסרט עוסק בנושא השנוי במחלוקת של מוות מבחירה, ובאנשים שרואים את הזכות למות בכבוד כטבעית. הוא מספר על רות, בת כ-80, שלילה אחד רואה את שכנתה למחלקה הסיעודית נחנקת ומחליטה שלא לקרוא לעזרה.



הנשיא אובמה העניק מדליה לפיזיקאי יקיר אהרונוב ולפרופ` אמנון יריב



אחד הפרסים היוקרתיים בעולם. אהרונוב, פרופ` אמריטוס באוניברסיטת תל-אביב, קבל המדליה הלאומית למדעים שמחלקת ארה"ב, על תגליותיו בתחום הפיזיקה הקוונטית. פרופ` אמנון יריב הינו עמית קבוע במכון ללימודים מתקדמים ע"ש מורטימר וריימונד סאקלר מאז שנת 1980.  הפיזיקאי הישראלי פרופ` יקיר אהרונוב (78) קיבל מידי נשיא ארצות הברית ברק אובמה את המדליה הלאומית למדעים (National Medal of Science), אות כבוד יוקרתי שמחולק אחת לשנה בבית הלבן לעשרה מדענים מצטיינים.

הפרס מוענק למדענים אמריקנים בתחומי הפיזיקה, הביולוגיה, המתמטיקה, ההנדסה ומדעי ההתנהגות. פרופ` אהרונוב, בעל אזרחות אמריקנית, זכה בפרס על "תרומתו ליסודות הפיזיקה הקוונטית, שהביאה בין השאר להשלכות בלתי צפויות בתחום, הכוללות בין השאר את אפקט אהרונוב-בוהם ואת המושג החדש של מדידות חלשות", לשון ההודעה שפורסמה.
אפקט אהרונוב-בוהם.
אהרונוב, פרופ` אמריטוס באוניברסיטת תל-אביב, חזה באופן תיאורטי את האפקט המפורסם המכונה על שמו ועל שם המנחה שלו בעבודת הדוקטורט, בוהם.

כבר מספר שנים שפרופ` אהרונוב מועמד לקבלת פרס נובל על תגלית זו ובנתיים זכה בשורה ארוכה של פרסים חשובים וביניהם פרס ישראל, פרס וולף, פרס א.מ.ת ועוד.

עם פרסום שמות הזוכים בפרס אמר הנשיא אובמה כי "ההישגים יוצאי הדופן של המדענים, המהנדסים והממציאים הללו הם עדות לתעשיה ולכושר ההמצאה האמריקנים. הישגים אלו הגדירו מחדש את גבולות הידע האנושי. זהו עונג בלתי רגיל עבורי לכבד אותם על תרומתם החשובה".

המדליה הלאומית למדעים של ארה"ב מחולקת מאז שנת 1959 ומנוהלת על ידי הקרן הלאומית למדע. עד כה זכו בה 441 מדענים.



עצרת במלאת חמש עשרה שנים לרצח רבין


בטקס שנערך באוניברסיטת תל אביב, השתתפו אלפים סטודנטים וסגל בטקס נשאו דברים:
רקטור האוניברסיטה - פרופ אהרן שי (דבריו מצורפים מטה)
יו"ר אגודת הסטודנטים - רן ליבנה
הוצגה התוכנית המשותפת לאוניברסיטה ולמרכז רבין - "הזמנה לאוניברסיטה" -פרויקט חינוכי – ערכי המתקיים בפקולטה למשפטים בהובלת מרכז רבין .הפרויקט, כשמו כן הוא, מזמין תלמידי תיכון מהפריפריה של החברה הישראלית לטעום את טעמם של הלימודים האקדמיים באמצעות השתתפות בקורס "מבוא למשפט ישראלי". באוניברסיטת תל-אביב, מתארחים בקורס המבוא תלמידי תיכון מהמגזר הערבי, ואליהם מצטרפים בפרויקט המצטיינים גם תלמידים יהודים, חילונים ודתיים. את כולם אנו מעודדים לחתור להמשך לימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה, תוך יצירת שותפות והעצמה אזרחית באמצעות הענקת כלים חוקתיים בסיסיים.
יושב ראש אגודת הסטודנטים רן לבנה
שירים בביצוע סטודנטים מבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן- מהטה
הנחה אסף צרנילס - סטודנט בפקולטה למשפטים.

נאום הרקטור:

חמש עשרה שנים לרצח רבין – עצרת זיכרון באוניברסיטה
"על פי עדות מאוחרת, אמר הרקליטוס, "אינך טובל באותו נהר פעמיים" ולמעשה הדגיש את תהליך הזרימה, הכול זורם. הייתי אומר שלא רק הנהר משתנה ואפיקו אינו אותו אפיק, אלא אף האדם – זה שטבל בו פעם אחת – שוב אינו אותו אדם שיטבול בו בשנית.
יצחק רבין ההיסטורי – ואכן כבר מותר לדבר עליו כדמות היסטורית שהופקעה מסביבתו, אפילו ממשפחתו, והיה לנכס צאן ברזל של האומה כולה – היה וניתן לומר הינו לפחות שלושה אנשים. הוא עבר טרנספורמציות כפי שעובר כל אחד מאתנו במהלך ימי חייו. אך במקרהו של המנהיג כל טרנספורמציה היא פרק בחיי כולנו. יצחק רבין לא טבל באותו נהר פעמיים, שכן כאשר טבל במימי המציאות הישראלית פעם אחר פעם, הוא עצמו היה שונה: לא הפעם הראשונה כפעם השנייה והשלישית.
מעיון בפרקי חייו של רבין המנהיג עולים כאמור שלושה אישים:
האחד, רבין של מלחמת השחרור, של חטיבת הראל.
רבין שני הוא ראש הממשלה של אמצע שנות השבעים והמנהיג של ראשית שנות התשעים.
וכמובן, יש גם רבין נוסף, רבין שלישי, שבסופו של פרק נרצח בגלל היותו רבין אחר, רבין שעבר טרנספורמציה נוספת, רבין שבמידה רבה התפקח וראה את אפשרויות הגלומות בשלום, שהאמין שניתן לשנות כיוון ולצפות לתקווה הטמונה בדרך חדשה. הייתי אומר שרבין מבין בפרק זה של חייו כי עצם המחשבה על השלום, עצם החתירה הכנה לתהליך של התפייסות, עשויות להביא עמן מציאות חדשה. זהו רבין של אוסלו, רבין זוכה פרס נובל.
מטבע הדברים, עבור הדור הצעיר יותר קיים רק רבין אחד, הוא רבין האחרון, שממנו נשאבת מה שמכונה לעיתים "מורשת רבין". זה רבין הרצוח.
אך כהיסטוריון, ולמען הצדק והדיוק ההיסטורי, עלינו להזכיר גם פרקים אחרים. אני, כרבים מבין המרצים ואנשי הסגל המצויים כאן, שבזמן הרצח הנורא היינו בעלי תודעה פוליטית והיסטורית מגובשת, זוכרים גם זוכרים את רבין הראשון, הפלמ"חניק, ואת רבין השני, רבין הקשוח שהאמין כי את קוממיותנו ניתן להשיג ביד קשה בלבד. אהבתי את רבין הראשון, זה שבמלחמת העצמאות פיקד על חטיבת הפלמ"ח, הראל, שהופקדה על אבטחת הדרך לירושלים, החטיבה שניהלה קרבות קשים ביותר שגבו מחיר דמים כבד ממלווי השיירות ופורצי הדרך, אותה חטיבה שלחמה בלטרון ופתחה דרך עוקפת לבירה הנצורה, הלא היא דרך "בורמה"
ימים קשים אלה נזכרים בספרות התקופה ולאחרונה בספרו של יורם קניוק "תש"ח". אחת האפיזודות החוזרות במורבידיות, בדיכאון החרות בזיכרון הקולקטיבי, היא אפיזודת הקבורה של חללי הקרבות העקובים מדם בקריית ענבים, יום יום, ערב ערב.
רבין, יפה הבלורית, הצבר האולטימטיבי, היה גיבורנו יחד עם מקבלי אותות הגבורה והעוז, כפי שמספר לנו יהושע בר-יוסף בספרו "בכל מאודם" שיצא לאור כשנתיים לאחר המלחמה.".
רבין השני נחרת בתודעתנו כשנבחר לראשות הממשלה ביוני 1974.. בימים הקשים שקדמו לכך, , בשלהי שנת 1973וראשית 1974, ביושבנו על שפת התעלה, היו כבר מי שניבאו שסוף כל סוף ניחלץ מהממשלה שהמיטה עלינו אסון וקלון ותהיה לנו ממשלה בראשותו של צבר, מלח הארץ, שיהיה תקוות הדור. כך אכן קרה בתוך חודשים ספורים.
צריכים היינו להמתין לממשלה העשרים וחמש, שנחנכה ביולי 1992, כדי לראות בחזרתו של רבין, נשוא ציפיותינו. אף שבימים הראשונים, אם לא בחודשים הארוכים שעד אוסלו נכונה ללא מעטים מקרבנו אכזבה לא קטנה –גם זאת יש לזכור ולהזכיר למען הדיוק ההיסטורי ביום זה.. ובכל זאת, ימי התקווה הגדולה של שלום ודו-קיום המתינו לנו במעלה הדרך, עד לרצח הנורא, לשבר שעדיין טורד ומטלטל אומה זו.
לאחר הירצחו של יצחק רבין רבו הוויכוחים רבתה המהומה. ואולי, אנו סוברים עד היום – בניגוד למה שלמדנו בבחרותנו - רצח פוליטי זה כן השיג את מטרתו? שכן החלום נגוז ומה שנותר ממנו הן כוונות של חצי לב, להסדר שיותר משנועד להשיג שלום של אמת, נועד לרצות ידידה ותיקה, מעט מאוכזבת, מעט חושדת, שמעבר לאוקיאנוס. אכן, לא שכנוע עמוק ואמיתי יש כאן, אלא חישוב שחייבים לעשות משהו שלפחות ייראה כהסדר.
בימים אלה ממש פנו כמה משפטנים ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לזכות בדיעבד את מי שהורשעה באי מניעת רצח ראש הממשלה יצחק רבין. האם זה איתות למה שממתין לנו בעיקול הדרך?
יש משהו עצוב, אפילו מדכא בהנצחה המותירה אותנו בחלל בלתי מוסבר, במציאות מוזיאלית, כשמעבר למצגת, מחוץ למוזיאון, אורבת לה מציאות ללא חזון.
הקרן הקיימת לישראל החליטה לקרוא לכל שטח היערות שבו נוהלו הקרבות בדרך אל העיר על שמו של יצחק רבין. דרכים נפרצו, שלטים נצבעו וחניונים למכוניותינו הוקמו. טיילים, משפחות-משפחות, פוקדות את הפארק הענק. לאחר הסיור המרהיב ניתן להמשיך לכיוון הקיבוצים קריית ענבים ומעלה החמישה, מוקדי המלחמה ההיא. בקריית ענבים אפשר להתנהל אל ביני מצבות האבן שעליהן חרותים שמות רחוקים עם צלילים ארץ-ישראליים, אך גם כינויים של גולה.
סיור בעקבות יצחק רבין ניתן לערוך גם בירושלים, ב"אמפיתאטרון" בהר הצופים, המקום שבו קיבל הרמטכ"ל תואר ד"ר לשם כבוד, לאחר מלחמת ששת הימים. אפשר גם לשמוע את נאומו, נאום שבו הדגיש את מה שראה כמימד הרוחני של פעולת כוחות צה"ל.
מהר הצופים נשקפת העיר העתיקה שאליה הגיע רבין, כרמטכ"ל, זמן קצר לאחר שחרורה בידי הצנחנים. אך מפסגת הר הצופים ניתן גם להגיע לכיכר ציון שבה נרקחה העיסה הבזויה שאפשרה את קטילתו של המנהיג. אפשר גם להגיע למשכן הכנסת, שם הוצב ארונו של רבין טרם נישא במסע מצמרר בדרך האחרונה, אל הר הרצל. אכן, הקבר עוצב יפה. הארכיטקט משה ספדיה תכנן מצבה באבני שחור-לבן, שונה ממצבותיהם של רוב גדולי האומה הנחים סביב, מדגישה את את המאבק בין האור לחושך, בין שלום למלחמה. גם "שלום, חבר" מהדהד בהר.
ואולי, חושב אני לעיתים, כבר ב- 1967,בטקס נורא ההוד ההוא בהר הצופים, אל מול הרי יהודה הצחיחים, כבר אז ספד רבין לעצמו ולא ידע שכך עשה. וכה אמר: "ביראת כבוד עומד אני לפניכם... במקום הקדום, מלא ההוד, הנשקף אל בירת הנצח שלנו...יחד עם אנשים דגולים..." המשיך ודיבר והסביר. מילותיו היו נחרצות, אך אולי כבר לא עמד, אולי היה שכוב, נקוב כדורי הרוצח ולצדו גדולי האומה, ואפשר שבימים ההם ממש נבקע ים האומה והתפצלנו...
דומה, שאם לא נמצא דרך חירום, דרך עוקפת, מעין "דרך בורמה" חדשה בעשור השביעי לקיומנו כמדינה עצמאית, אם לא נדע ממש ברגע האחרון להתאחד תחת מורשת יצחק רבין וחזונו שבהם טמונים סובלנות ופלורליזם, עלולים אנו למצוא את עצמנו בעימותים, אולי אף במלחמות נוספות, ולאבד את התקווה לדו-קיום ולשלום
נועדה לשמש אגרוף מחץ נייד במרחב ירושלים, ומילטה תפקיד מרכזי בכל המבצעים ההתקפיים, עד שהובקע, בוסס והורחב פרוזדור ירושלים."



אות הוקרה לד"ר ריימונד סאקלר


בכנס בוגרים ראשון של בוגרי תכנית ניו יורק/אמריקה של הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, שהתקיים במנהטן, השתתפו כ-250 רופאות ורופאים בוגרי התכנית משנת 1981 ועד היום, וכן נשיא האוניברסיטה, דקאן הפקולטה לרפואה, ונציגים מצוות תכנית ניו יורק בפקולטה לרפואה. כמו כן השתתפו בכנס רוב חברי הוועד המנהל של התכנית בארה"ב. אורחי הכבוד בארוע החגיגי היו ד"ר ריימונד סאקלר ורעייתו בברלי ממייסדי התכנית. לד"ר סאקלר הוענק אות הוקרה מבוגרי התכנית על תרומתו הגדולה לפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ועל כך שאיפשר את חינוכם הרפואי של בוגרי התכנית.



פרס א.מ.ת הוענק לפרופ` איתמר זינגר


פרופסור אמריטוס בחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום על שם יעקב אלקוב פרופ` איתמר זינגר נולד בשנת 1946 בעיר דז` שברומניה. ב-1958 עלה לארץ ולמד בחולון, שבה הוא מתגורר עד היום. ב-1965 החל את לימודיו לתואר ראשון באוניברסיטה העברית (ארכיאולוגיה וגיאוגרפיה). במרוצתן של ארבע שנות שירות צבאי בחיל האוויר השלים את לימודי התואר השני באוניברסיטת תל-אביב (ארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום). את עבודת הדוקטורט שלו, על פסטיבל בית השער החיתי, השלים ב-1978 באוניברסיטת מרבורג בגרמניה ובאוניברסיטת תל-אביב. כאשר שב לארץ השתלב בחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום והתמקד בתרבות החיתית, שפרחה ברמת אנטוליה (טורקיה הקדומה) וכן בהיסטוריה ובתרבות של עמי כנען. שנים רבות שקד על הקמתו של תחום לימודי החיתית באוניברסיטת תל-אביב, שהיה למרכז היחיד בארץ ללימודי תרבות עתיקה זו.
מחקריו ומאמריו עוסקים בראשית ימיה של האימפריה החיתית, בהרכבה האתני, במנגנוני שליטתה על נתיניה ובסיבות שהביאו לנפילתה, ויש בהם קשת רחבה של נושאים: היסטוריה מדינית, תרבות, ספרות ודת. הוא היה הראשון בין החוקרים שהציג את התיזה לפיה נחלשה האימפריה כתוצאה מהמאבקים הפנימיים בבית-המלוכה ומפיצול הממלכה החיתית, וחולשה זו היא שאיפשרה לגורמים חיצוניים, בהם גויי-הים, למוטט אותה.

כמו-כן, ניתח מחדש את שאלת הזיקה בין החיתים באסיה הקטנה ובין החיתים הנזכרים במקרא.



עבודתו הניבה שורה ארוכה של מאמרים ושני ספרים שעוסקים בתפילות החיתיות. ספרו האחרון, החיתים ותרבותם, הוא הראשון בשפה העברית אשר מציג את ההיסטוריה את הדת ואת המיתולוגיה החיתית. במרוצת השנים הוזמן להרצות במוסדות אקדמיים בעולם — בגרמניה, באיטליה, באנגליה, בטורקיה, בארצות הברית, ביפן, באוסטרליה ובארגנטינה.



מחקריו זיכו אותו במלגות ובקרנות מחקר של הקרן הלאומית למדע בירושלים.



המועדון העסקי אקדמי ארח את יו"ר האפוזציה ח"כ ציפי לבני


לבני: "הקואליציה מצדיקה הצהרות שקר כדי להתחמק משירות מצה"ל"
אחרי שנדחתה במליאה הצעת החוק שנועדה להקשות על בנות המבקשות להשתחרר מצה"ל מטעמי דת, יצא יו"ר האופוזיציה בביקורת על הקואליציה. "איזה אידיאולוגיה יכולה להצדיק הצהרות שקר?, אמרה לבני
אבל הקואליציה הזו, שמורכבת ברובה ממפלגות ציוניות, בעזות מצח הצביעה נגד החוק הזה", אמרה לבני בנאומה במועדון העסקי באוניברסיטת תל אביב

יו"ר האופוזיציה, ציפי לבני, תקפה את מפלגות הקואליציה על רקע דחייתה של הצעת החוק "משתמטות בשם הדת", שנועדה להקשות על בנות המבקשות להשתחרר מצה"ל מטעמי דת ולאמת את מהימנות דיווחיהן. "קדימה הגישה את הצעת החוק כי אמרנו שאין מקום להצדיק הצהרות שקר. איזה אידיאולוגיה יכולה להצדיק הצהרות שקר? אבל הקואליציה הזו, שמורכבת ברובה ממפלגות ציוניות, בעזות מצח הצביעה נגד החוק הזה", אמרה לבני בנאומה במועדון העסקי באוניברסיטת תל אביב.


"הצבעת הקואליציה נותנת הצדקה להצהרות שקר כדי להתחמק משירות בצה"ל", הוסיפה לבני. בהמשך דבריה מתחה לבני ביקורת חריפה על ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "ראש הממשלה שעסוק במהלך כהונתו ברצון להבחר בשנית - לא ראוי להבחר בשנית".

יו"ר קדימה טענה כי "ראש הממשלה מקבל קדנציה כדי לממש חזון והישרדות היא לא חזון. כשהעומד בראשות מדינה מנצל את הזמן שניתן לו בעיסוק יומיומי לשמר את הקואליציה שלו - ישראל נמצאת בבעיה חמורה".

בהתייחס להקפאת הבנייה בהתנחלויות אמרה לבני כי זהו אינו המבחן האמיתי. "המבחן האמיתי הוא מה שיבוא במשא ומתן ואיך שומרים על האינטרסים של ישראל בהסדר. המבחן הוא של ראש הממשלה ושל הקואליציה ואם הם לא יעשו זאת- אעשה זאת אני לאחר הבחירות הבאות".



קידוח מדעי מקיף בים המלח


בראש המיזם עומד חתן פרס ישראל, פרופ` צבי בן-אברהם, העומד בראש מרכז מינרווה לחקר ים המלח באוניברסיטת תל אביב והינו חבר באקדמיה הלאומית למדעים מיזם הקידוח המדעי הגדול ביותר בישראל יוצא לדרך. בלב ים המלח החלו קידוחים בקרקעית האגם, במטרה לשלוף החוצה פרוסת אדמה דקה ואנכית באורך חצי קילומטר - חתך עומק של שכבות המשקעים שהצטברו בתחתית ים המלח במאות אלפי השנים האחרונות. אוצר גיאולוגי בלום זה, שעוביו יהיה סנטימטרים בודדים בלבד, יעניק לראשונה לחוקרים כרונולוגיה פיזית של חצי מיליון שנות ההיסטוריה האקלימית של האזור בחתך של שנים בודדות, כמו גם תיעוד רציף של רעידות האדמה בפרק הזמן הזה.
מעניק החסות המרכזי למיזם הוא ICDP - איגוד בינלאומי של מדינות המנהל פעמיים בשנה קידוחים מדעיים באתרים נבחרים ברחבי העולם. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מובילה את המיזם, בתמיכת המועצה האזורית תמר, לאחר שישראל נבחרה בשנה שעברה לערוך קידוח בים המלח. החברה הישראלית שנבחרה לביצוע הפרויקט בארץ הינה "מוטי גונן עבודות ים וצלילה".

הקידוח, שעלותו הכוללת צפויה 2.5 מיליון דולרים, מתבצע בשיתוף פעולה אזורי בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית כמו גם גרמניה, שווייץ, נורבגיה, יפאן וארצות הברית. בראש המיזם עומדים חתן פרס ישראל, פרופ` צבי בן-אברהם, העומד בראש מרכז מינרווה לחקר ים המלח באוניברסיטת תל אביב והינו חבר באקדמיה הלאומית למדעים, וד"ר מוטי שטיין מהמכון הגיאולוגי בירושלים. מנהל הפרויקט הוא ד"ר מייקל לזר מאוניברסיטת חיפה.

פרופ` בן-אברהם עלץ כשראה את ההכנות האחרונות באסדת הקידוח, רגעים לפני גרירתה למרחק של שבעה קילומטרים מחוף עין גדי. "החתך שהקידוח יוציא יאפשר לנו לדעת שלפני 266,324 שנה, לדוגמה, היתה שנה גשומה", הוא הסביר בהתלהבות.

הפרוסה האנכית שתוצא מהאדמה תאפשר לחוקרים לדעת מתי היו סערות אבק, שיטפונות, רעידות אדמה, שנים שחונות, כמו גם כמות המשקעים שירדו מדי שנה: "מכיוון שים המלח הוא מקום כל כך נמוך, יש לו אגן ניקוז ענק, גדול יותר מישראל - מרמת הגולן ועד תוככי סיני. לכן כל הגשמים במרחב משפיעים על המפלס שלו. מסתבר שים המלח הוא מאוד ייחודי בכך שסלעי המשקע ששוקעים בו רגישים למפלס, כך שאתה יכול לדעת מתי המפלס היה נמוך", אומר פרופ` בן-אברהם. לדבריו, "נוכל לראות מה קרה פה לאקלים ללא התערבות ידי אדם במאות אלפי השנים האחרונות, ואם השינויים האלה קשורים למחזוריות השמש, למשל. נעקוב אחרי ארבע תקופות קרח. זה פשוט לא ייאמן".

למחקר עשויות להיות גם השלכות למחקר היסטורי, אומר פרופ` בן-אברהם. לטענתו, "אולי נוכל לאשש באמצעות כך אירועים שמוזכרים בתנ"ך". מנהל הפרויקט, ד"ר מייקל לזר, מוסיף כי תיארוך של רעידות אדמה עשוי להיות יעיל להעמקת הבנת תהליכי הנדידה של ההומו ספיינס: "כשהאדם יצא מאפריקה, אזור ים המלח היה נתיב שלו. על פי התיאוריה, היציאה מאפריקה התרחשה בכמה פעימות. אם יהיה אפשר לעשות קורלציה בין היציאות המאוחרות מאפריקה לבין שינויים אקלימיים או רעידות אדמה, אולי נוכל לגלות כאן קשרים מעניינים".

אתמול הסתובבו לאורך חוף עין גדי שבעה אמריקאים צעירים חובשי קסדות מסולט לייק סיטי, יוטה - עובדי חברת דוסק האמריקאית שבאו ארצה כדי לטפל בצד הביצועי של המיזם. העובדים האמריקאים הביאו עמם לישראל את אסדת הקידוח מטורקיה, שם התבצעה העבודה האחרונה של החברה.

מנהל צוות העובדים בו מרשל ואנשי הצוות שלו כבר בילו חודשים רבים במינוס 40 מעלות בסיביר, ביקרו באגם פוטרוק אייקה שבארגנטינה ובאגם ואן בטורקיה, וכעת הם כאן בים המלח. בגלל מגבלות התקציב, יש להם רק 40 יום לסיים את המשימה; "אנחנו עובדים במשמרות של 12 שעות, שתי משמרות ביום, 7 ימים בשבוע, אבל אין לי בעיה עם זה", אמר מרשל.

מתחת למנוף האסדה הנישא לגובה תשעה מטרים, הונחו מראש ערימות הצינורות שבבוא העת ישמשו להוצאת דגימות הקרקע מקרקעית האגם. צינורות הברזל יונחו לעומק 300 מטרים עד לקרקעית האגם ולאחר מכן יידחפו אל תוך הקרקע לעומק של עוד 500 מטרים לפחות; לתוכם יוחלקו צינורות פלסטיק שבתוכם ייכלאו דגימות המשקעים.

הדגימות יישמרו לתקופה קצרה בעין גדי ולאחר מכן יישלחו למעבדה מיוחדת באוניברסיטת ברמן, גרמניה, שם יישמרו בטמפרטורה של 4 מעלות צלזיוס וייבדקו על ידי עשרות חוקרים מאוניברסיטאות בארץ, כמו גם מאוניברסיטת קולומביה (ניו יורק), מכון GFZ (פוטסדאם, גרמניה) אוניברסיטת ETH בציריך ועוד.

פרופ` בן-אברהם מספר כי חוקרים "מסין ועד קליפורניה מתעניינים במחקר - אנשים שמתעסקים באקלים, אנשים שמתעסקים בכימיה ובגיאוכימיה, בפיזיקה של סלעים, בשדה המגנטי של כדור הארץ. זה עולם ומלואו. יש לנו אנשים משמונה דיסציפלינות שונות שקשורים לנושא מדעי כדור הארץ. זה הדבר הכי גדול במדעי כדור הארץ מאז קום המדינה".

שבע רעידות אדמה בישראל ביומיים האחרונים

שבע רעידות אדמה בדרגה שבין 2.9-3.6 בסולם ריכטר נמדדו אתמול ושלשום באזור גבול ישראל-לבנון, סמוך ליישובים יראון ואביבים, רעידות שככל הנראה המוקדים שלהן היו ברדיוס של כמה קילומטרים בודדים. כך דווח המכון הגיאופיזי שאליו הגיעו דיווחים של תושבים באזור.

אתמול בשעה ארבע וחצי בבוקר הורגשה רעידה ברמה של 3.6 ואילו יממה קודם לכן היו רעידות בעוצמות נמוכות יותר שנקלטו ברשת תחנות המעקב של המכון הגיאופיזי. באזור, שבו שברים גיאולוגיים רבים, אירעו בשנים האחרונות כמה רעידות אדמה, בעיקר בדרום לבנון.

בעקבות הרעש בשעות הבוקר התקבלו במכון הגיאופיזי דיווחים של תושבים שהרגישו רעידות בטבריה ובקיבוץ איילת השחר, מרחק עשרות קילומטרים ממוקד הרעש. אנשים דיווחו על חפצים שונים שזזו בבתיהם, וכן על תזוזת מיטות וספרים.

הרעידה האחרונה שהורגשה בארץ דווחה על ידי המכון הגיאופיזי לפני כארבעה חודשים. היא היתה בדרגה 4.5 בסולם ריכטר והמוקד שלה היה כשבעים קילומטרים מדרום לאילת.



פרופ` יהודה כהנא זכה בפרס היוקרתי העולמי ע"ש ג`והן ביקלי לשנת 2011 מטעם האגודה הבינלאומית לביטוח


זוהי הפעם הראשונה שמומחה מישראל זוכה בפרס החשוב ביותר בעולם בתחום הביטוח. פרופ` יהודה כהנא, ראש מכון אקירוב לעסקים והסביבה מהפקולטה לניהול ע"ש רקנאטי ומביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר , זכה בפרס היוקרתי של "מייסד בתחום הביטוח" ע"ש ג`והן ביקלי מטעם האגודה הבינלאומית לביטוח . (The International Insurance Society) זוהי הפעם הראשונה, שמומחה מישראל זוכה בפרס זה הנחשב כיוקרתי והחשוב ביותר בעולם בתחום הביטוח. פרס ההוקרה יוענק לפרופ` כהנא בטקס חגיגי שיתקיים ביוני 2011 בטורונטו, קנדה.

האגודה הבינלאומית לביטוח היא ארגון המגשר בין האקדמיה לעסקים בתחום הביטוח והאקטואריה. היא נוסדה בשנת 1965 וחברים בה נציגים מ-900 חברות הביטוח המובילות בעולם, אנשי אקדמיה ומפקחי ביטוח מכ- 90 מדינות. האגודה מעניקה מדי שנה את פרס "המייסד בתחום הביטוח בעולם" לאישיות שתרמה תרומה משמעותית ומתמשכת למחשבה ותיאוריה בתחום הביטוח, לפיתוח מוצרי ביטוח ולחינוך בתחום. הפרס מוענק לזוכה לאחר תהליך בחירה חשאי ומורכב של ועדת ההוקרה של האגודה. זו הפעם הראשונה בה מעניקה האגודה את פרס ההוקרה היוקרתי למומחה מישראל. בהודעה שפרסמה האגודה, נאמר כי היא שמחה וגאה מאוד "לכבד את פרופ` כהנא עבור תרומתו לתעשיית הביטוח. פרופ` כהנא הוא דמות מובילה של החינוך בתחום הביטוח בעולם, ובמקביל ידוע כיזם וכמחדש"
פרופ` כהנא נמנה עם החוקרים הפוריים ביותר בתחום הביטוח ומוכר כדמות משפיעה בעולם הביטוח והאקטואריה, כיוצר רעיונות מובילים וכמחנך וחוקר מוביל בתחום. הוא גם נחשב ליזם פעיל הן בתחומים האקדמיים והן בעולם העסקי. פעילויותיו תרמו והשפיעו באופן משמעותי על עולם הביטוח באופן נרחב, בישראל אך גם בארצות אחרות כגון פורטוגל, ארצות דרום אמריקה ומדינות הגוש הסובייטי לשעבר. רעיונותיו ותפישותיו המדעיות מוכרות ברחבי העולם כחדשניות וכחלוציות. פרופ` כהנא שירת גם כיועץ לחברות וגופים אחרים בנושאי ביטוח חשובים ביותר במשך למעלה מארבעה עשורים. כמו-כן, הוא ידוע בפרסומיו ובהרצאותיו, המציבות אתגרים חשובים לתעשיית הביטוח.




קצרים

ישראל, בקרת נשק וביטחון אזורי


כנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי



גלאי חומר נפץ


מחקרו של פרופ` פרננדו פטולסקי מביה"ס לכימיה חוקרים מבית הספר לכימיה באוניברסיטת ת"א פתחו גלאי (sensor) חשמלי מתקדם לזיהוי חומרי נפץ. הגלאי החדש בעל רגישות ואמינות גבוהות ביותר לזיהוי חומרי נפץ והוא מורכב משבב שעליו התקן של ננו-סיבים (nano-wires) העשויים סיליקון.

החוקרים ציפו את הסיבים בשכבת קישור של קולטנים כימיים לחומר נפץ. על מנת להגביר את רגישות השבב הוא צויד ב-200 סנסורים המאפשרים לזהות את החומרים המסוכנים בזמן אמת, מהר יותר מאשר מבמכשירים אחרים המצריכים פנייה למעבדה וביעילות העולה על זו של כלבים מומחים.

יתרון נוסף של הגלאי החדש הוא בכך שקל לשאת אותו ממקום למקום בתוף כף היד, ובנוסף הוא מאפשר חישה מרחוק, כך שניתן למשל להתקינו על קיר ואין צורך לקרב אותו לעצם הנבדק.

המחקר התפרסם בכתב העת Angewandte Chemie והוא נערך על-ידי צוות חוקרים בראשותו של פרופ` פרננדו פטולסקי מאוניברסיטת ת"א, שנחשב לאחד מהקבוצות המובילות בעולם בתחום של פיתוח גלאים ננו-מטריים לחישה של מולקולות כימיות וביולוגיות.

טכנולוגיה זו שימושית לא רק לאיתור חומרי נפץ אלא גם לגילוי רעלנים ביולוגיים כמו אנתרקס או כולרה. הגלאי מעורר עניין רב בקרב גורמי אבטחה וביטחון בארץ ובעולם. חברת Nanergy כבר פתחה אב-טיפוס המבוסס על הפטנט ומנהלת מגעים עם חברות המפתחות גלאים לאיתור חומרי נפץ.



המלחמות הא-סימטריות של ישראל


ערב עיון של המכון למחקרי ביטחון לאומי



לידת עכוז טבעית עדיפה במקרים רבים על פני לידה בניתוח קיסרי


מחקר חדש שבוצע בידי חוקרים מבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר ומבית החולים בילינסון בפתח תקווה, קבע כי לידת עכוז טבעית, דרך הנרתיק, עדיפה במקרים רבים על פני לידה בניתוח קיסרי. ממצאי המחקר הוצגו לאחרונה בכינוס רפואי בינלאומי בקנדה ופורסמו בכתב העת המקצועי לנושאי מיילדות וגניקולוגיה.

צוות החוקרים, בראשות פרופ` מארק גלזרמן, מצא כי לידת עכוז וגינאלית בטוחה לא רק עבור התינוק, אלא גם עבור האמהות היולדות. מרבית הלידות בעולם מוגדרות "רגילות", אבל כארבעה אחוזים מהן הן לידות עכוז, שבה גוף התינוק מגיח לאוויר העולם כשישבנו או כפות רגליו יוצאים קודם ורק אחר כך הראש.
הצוות של גלזרמן מסר כי דווקא השיטה המיושנת יותר, בלי הניתוח הקיסרי, היא הבטוחה יותר. צוות הבדיקה ציין כי ניתוח קיסרי הוא הליך נרחב עם סיכון מוגבר גם עבור האם, כי הוא מקטין את סיכוייה להיניק ומגדיל את הסיכון בהריונות עתידיים.
לבדוק כל מקרה לגופואישה שעברה לידה בניתוח קיסרי, גדל הסיכון שלא תוכל ללדת בעתיד בצורה טבעית, מפני שדפנות הרחם ושריריו בסכנת קריעה. לרופאים קל יותר לבצע ניתוח קיסרי מאשר לידת עכוז וגינאלית, אבל במחקר נכתב כי נשים רבות ירוויחו תועלת רפואית ובריאותית מחזרה לשיטות של לידה טבעית ומסורתית. פרופ` גלזרמן הוסיף ואמר כי על הדור החדש של הרופאים המיילדים לחזור וללמוד בשנית את השיטות שנשכחו.

מחקר בינלאומי נרחב שפורסם

בשנת 2000 קבע אז שניתוח קיסרי בטוח יותר עבור התינוק, מה שהפך את ההליך לנפוץ מאוד. אך המחקר החדש, שבוצע לאחרונה בישראל, קורא תיגר על הנתונים ומצביע על כך שלא בכל הנסיבות צריך למהר ולבצע לידות בניתוח קיסרי.

"ברור שעל הרופאים בחדרי הלידה להיות מיומנים מספיק כדי לדעת ולזהות מצבי סיכון ורק במקרים אלו להעדיף ניתוח קיסרי. כל מצב אחר חייב להיבדק לקבלת הכרעה בצורה פרטנית", סיכמו החוקרים.



הפורום ההודי- ישראלי ה-3 בניו דלהי


בפורום, שנערך בחסות אוניברסיטת תל אביב, משתתפים ארגון העסקים הגדול בהודו ואישים המובילים בתחום הכלכלי, העסקי והפיננסי בישראל
בפורום, הנערך בחסות אוניברסיטת תל אביב זו הפעם השלישית, משתתפים נציגי הקונפדרציה של התעשיות ההודיות, ארגון העסקים הגדול בהודו ואישים המובילים בתחומי הכלכלה והעסקים בישראל.

הפורום ההודי-ישראלי דן בשיתופי פעולה עסקיים בין ישראל ובין הודו עם דגש על פיתוח טכנולוגי בתחום הביו-רפואי, ביו-טכנולוגיה, טכנולוגיית מים, אנרגיה חלופית ואקולוגיה. במסגרת הפורום התקיים מושב פתוח ליזמי טכנולוגיה הודיים ובו הוצגה החדשנות הישראלית בתחום.

הקונפדרציה של התעשיות ההודיות פועלת בשיתוף פעולה עם ממשלת הודו בסוגיות הקשורות להגברת הצמיחה, היעילות והתחרותיות בתעשייה ההודית, וחברים בה למעלה מ-8100 ארגונים מהמגזרים הציבורי והפרטי כאחד.

להלן לינק לצפייה/שמיעה של ראיון עם פרופ` יוסף קלפטר בתכנית צבע הכסף רשת ב` 1.11.2010 שעה 16.20 יומן כלכלה.



תופעת הבלוקינג


הפרופסור פנחס אלפרט, ראש בית הספר פורטר ללימודי הסביבה: הכירו את האויב שמונע גשם  
חלק ניכר ממדי הגשם הפזורים ברחבי הארץ עלולים למדוד עד סוף החודש אפס מילימטרים של משקעים, במה שנראית כמו אחת הפתיחות הגרועות ביותר של החורף בעשרות השנים האחרונות. האופטימיים שבחזאים, כמו למשל צחי וקסמן מחברת מטאו-טק, מדברים על כך שמזג האוויר עשוי להשתנות כבר בעוד עשרה ימים, אך מנגד יש חוקרי אקלים המנבאים שהחורף השחון יימשך אפילו לכל אורך החודש הבא.
לעומת זאת - כמו תמיד כמעט - כאשר אצלנו חם ויבש, במערב אירופה יש חורף ראוי לשמו, עם סופות שלגים וגלי קור. חזאים וחוקרי האקלים מסבירים כי כאן טמון אחד המפתחות להבנת החורף השחון. לדברי הפרופסור דני רוזנפלד מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, "בכל שנה יש זרימה של אוויר קר מאוד מכיוון הקוטב לכיוון מערב אירופה ומשם לכיוון המשווה, המפנה את מקומו לאוויר החם המגיע מהדרום. בדרך כלל המערכות מתחלפות - פעם באירופה יותר קר ואצלנו יותר חם, ולהפך".

מה שמייחד את השנה הזו, מסביר רוזנפלד, הוא שהמערכות סובלות מתופעות "הבלוקינג" (חסימה) - הן תקועות במקומן, כך ששקע חזק התייצב מעל מערב אירופה בעוד שרמה חזקה התייצבה מנגד, מעל אזורנו, מבלי להתחלף.

הפרופסור פנחס אלפרט, ראש בית הספר פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, מוסיף כי בחורף נטול תופעת הבלוקינג נוצרות מערבולות במקום המפגש של האוויר הקר עם האוויר החם: אצבעות של אוויר קר נשלחות מצפון לדרום בעוד האוויר החם שבא מדרום פורץ דרך בחזית הבאה מן הקוטב. "כך נוצרים בחורף נורמלי גלים אופקיים על החזית שבין האוויר הקר והחם, שמסתובבים בהשפעת סיבוב כדור הארץ. הגלים האלה מביאים אתם לסירוגין יומיים-שלושה של גשם - כלומר שקע מעל האזור שלנו - אחר כך הפסקה של מספר ימים ואחר כך עוד פעם גשם, ככה במחזוריות. על המערכת הסדורה הזו מתלבשים לעתים כל מיני הפרעות, ואחת מההפרעות הגדולות היא הבלוקינג: במקום שינועו מעל האזור שלנו שקע ואז רמה ואז שקע, יש במקום זאת שקע מצפון ורמה מדרום שננעלים במקום".
הד"ר עמיר גבעתי, מנהל יחידת המחקרים ברשות המים, אומר כי מרכיב חשוב בהבנת התופעה הוא השינוי בטמפרטורות באוקיינוסים באזור הטרופיים. "בשנה שעברה דיברו על אוקיינוסים חמים, התופעה שידועה כאל-ניניו. השנה אנחנו במצב הפוך והאוקיינוסים באזור שבין פרו לאוסטרליה קרים במעלה וחצי. זוהי תופעת הלה-ניניה. וכשהאוקיינוסים קרים יותר, יש פחות סירקולציה של אוויר. במצב כזה יש סטגנציה של כל המערכות". בנוסף, בעוד שמרבית החוקרים מהססים לקשור באופן מיידי את ההתחממות הגלובאלית לחורף שאינו מגיע, הם מבהירים שהשנה הזו מצטרפת למגמה מובהקת.

ואולם, פרופסור אלפרט לא איבד כל תקווה לגבי החורף הנוכחי. לדבריו, לעתים קורה שהמחצית השנייה של חורף שחון מפצה על פרק ראשון וחלש של העונה; ייתכן שתחילת 2011 תאופיין על ידי בלוקינג שבו, במקום הרמה הנמצאת כעת מעל ישראל, יתהווה שקע חזק שיינעל מעל אזורנו ויביא עמו חורף גשום יחסית. "החורף של 1949-1950, למשל, התחיל יבש מאוד", מזכיר הפרופ` אלפרט, "אבל במחצית השנייה שלו תל אביב ידעה שלג כבד".

ואולם, על אף שימי החורף אינם נראים באופק, מחלת השפעת המאפיינת אותם כבר פעילה בישראל כחודש, ברמה שגרתית ביחס לתקופה המקבילה בשנים האחרונות. לפי המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, העוקב אחר התפשטות השפעת בישראל, בשבוע שעבר נצפתה עלייה במספר הפניות למרפאות בקהילה עם תחלואה דמוית שפעת ודלקת ריאות. בבתי החולים אינם מדווחים על צפיפות יתר המאפיינת חודשים חורפיים סוערים. תפוסת המיטות הממוצעת במחלקות הפנימיות (106%) ובמחלקות הילדים (99%) סבירה אף היא. השנה התחסנו כבר יותר מ-750 אלף ישראלים נגד שפעת, כעשירית מהאוכלוסייה, ובהם 46% מהמבוגרים מגיל 65 ומעלה. בקופות החולים הצטיידו השנה ב-1.2 מיליון מנות חיסון לשפעת עונתית.



שיטה לגלוי החלבונים העוברים מתא לתא בתקשורת הבין תאית

במחקר שפורסם ב-Nature Methods מקבוצת נייצ`ר מראים פרופ` קלוג, ד"ר עודד רכבי, ד"ר איתמר גולדשטיין  וחוקרים נוספים מאוניברסיטת ת"א ומרחבי העולם, את השיטה המאפשרת לזהות את התקשורת של תאים סרטניים עם תאי מערכת החיסון, להלחם בתאים נגועים בוירוסים ועודנוגדנים חד שבטיים לסרטן.
לכל תא בגופנו יש את אותו DNA, אך רק מקצת הגנים שבו מייצרים את החלבונים הדרושים לתפקודו של אותו תא (ורק חלק מהחלבונים המשותפים לכל תאי הגוף). אחת הבעיות שבפניהן ניצבים ביולוגיים וביוכימאים המנסים להבין אלו חומרים עוברים מתא לתא במהלך התקשורת הבין תאית (למשל בסריקה של תא סרטני בידי תאי מערכת החיסון), היא שלא תמיד ניתן לזהות בתא חלבונים שלא הוא ייצר אלא הגיעו אליו מתאים אחרים.
כעת מדווחת קבוצת חוקרים בראשותם של פרופ` יואל קלוג וד"ר עודד רכבי מהמחלקה לנוירו-ביולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת ת"א על שיטה שתאפשר לזהות חלבונים אלה. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת Nature Methods מקבוצת כתב העת היוקרתי Nature העוסק בשיטות בסיסיות למחקרים בתחום מדעי החיים.
היישומים של השיטה החדשה רבים, אחד הכיוונים האפשריים הוא שימוש בשיטה כדי להבין אילו חלבונים עוברים מתאי מערכת החיסון לתאים אחרים בגוף ולהפך, ובכך לקדם בין השאר את הבנתם של מנגנונים הגורמים לסרטן.
המחקר הינו חלק מעבודת הדוקטורט של עודד רכבי, כיום בפוסט דוקטורט באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק ואז דוקטורנט במעבדתו של פרופסור יואל קלוג באוניברסיטת תל אביב. המחקר נערך בשיתוף עם ד"ר איתמר גולדשטיין במרכז הסרטן בבית החולים שיבא ועם ד"ר לאונרד פוסטר באוניברסיטת בריטיש קולומביה שבוונקובר, קנדה.
"במאמר ב-Nature Methods, אנחנו מדגימים בשתי דרכים כיצד עוברים חלבונים מתא לתא. בדקנו תאים של מערכת החיסון אשר נצמדים לתא אחר כדי לבדוק אותו ולראות, בין השאר, האם הוא סרטני, אנו רואים שהתא שנסרק מעביר לתא מערכת החיסון מאות חלבונים שלא היה ידוע קודם על יכולתם לעבור בין התאים.
"מכיוון שמדובר באותו DNA, ואנו מוצאים את אותו חלבון בשני תאים מסוגים שונים השייכים לאותו גוף, נדרשנו להמציא שיטה שתבדיל בין חלבונים “מקומיים” לחלבונים “זרים”. לשם כך גידלנו את התאים על מצעי גידול שונים. לתא אחד נתנו `לאכול` חומצות אמינו טבעיות, ובשל כך כל החלבונים שלו הורכבו מחומצות אמינו רגילות. את התא השני `האכלנו` בחומצות אמינו ששינינו אותן כך שהאטומים שלהן יכילו ניוטרונים עודפים ולפיכך כל החלבונים שהתא הזה מייצר יהיו קצת יותר כבדים. אמנם מדובר בהבדל קטן מאוד אך ניתן לגילוי באמצעות מכשירים רגישים במיוחד. לאחר מכן הפגשנו בין התאים כך שיצרו מגע אחד עם השני. בסיום התהליך השתמשנו בטכנולוגיות של בידוד תאים ספציפיים כדי לבודד רק מסוג תא אחד ובדקנו את הרכב החלבונים שלו – אילו מהחלבונים הם `רגילים` ואילו `כבדים`. כך הצלחנו לזהות את מקורו של כל חלבון."



אוסף בורה להיסטוריה של אמריקה הלטינית - נפתח מחדש לציבור


האוסף על-שם פרופסור וודרו וו` בורה
, מתמקד בהיסטוריה, בתרבות ובציוויליזציה של אמריקה הלטינית. הוא עשיר במיוחד בנושאי אמריקה הספרדית הקולוניאלית ובהיסטוריה ותרבות של מקסיקו.
האוסף מסתמך על ספרייתו האישית של פרופסור בורה וכולל כ-7,600 כותרים, ביניהם אלפי ספרים וכתבי עת, מאות מסמכים ומקורות ראשוניים רבים.




פוקוס

banner-focus-h.jpg
מדד השלום אוקטובר 2010


התכנית לחקר סכסוכים ויישובם ע"ש אוונס,
פרופ` אפרים יער ופרופ` תמר הרמן



עשור לאירועי אוקטובר 2000


מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי. לאחר הגשת דוח ועדת אירועי אוקטובר 2000 , ובמלאת עשור להתרחשות, כנס מרכזי  פעולה יהודי- ערבי



סדרת הרצאות מיוחדת בכימיה ע"ש יהושע יורטנר

נתרמו על ידי ריימונד ובברלי סאקלר. לאתר בית הספר לכימיה לחץ כאן



Decoupling


כנס בנושא ניתוק צמיחה כלכלית מצריכת משאבי טבע. המכון לעסקים וסביבה ע"ש אקירוב בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר



מגמות ואתגרים במרכזי מסחר ובנדל"ן למגורים


S&P Maalot ומכון חיים כצמן גזית גלוב, הפקולטה לניהול ע"ש רקנאטי בכנס הנדל"ן השנתי



ארגון StandWithUs


ארגון א-פוליטי א-מפלגתי המקדם חינוך למען ישראל. הארגון מפעיל ביחד עם משרד החוץ, התאחדות הסטודנטים הארצית ואגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב את תכנית ההכשרה לדיפלומטיה ציבורית  
 The StandWithUs Fellowship אליה נבחרים בכל שנה 25 סטודנטים, מהבולטים בתחומם, מתוך מאות מעומדים. במהלך ההכשרה עוברים הסטודנטים סדנאות, הרצאות וסיורים אשר במהלכם הם נחשפים לתכנים הנוגעים לחברה הישראלית והפלסטינאית, מגמות במזרח התיכון, סוגיות מפתח בעולם הדיפלומטיה, תדמית ישראל בעולם, הבנייה והעברת מסרים ועמידה בפני קהל.
במהלך השנה מוציאים הסטודנטים אל הפועל פרויקט פרי יוזמתם אשר מבקש לחשוף את ישראל המוכרת לנו, זו שאינה עוברת את "מסך הסכסוך". הסטודנטים באוניברסיטה הפיקו תחת ידם בשנים האחרונות פרויקטים יוצאי דופן כגון: Middle East Students Conference – סמינר בהשתתפות עשרות סטודנטים ברחבי העולם שעסק בעתיד המזרח התיכון, iPRiDE - כנס של עיתונאים מובילים מהקהילה ההומו-לסבית העולמית שהתארחו בעיר במהלך מצעד הגאווה כחלק מחגיגות המאה לעיר תל אביב, HMC - כנס בנושא רפואה הומניטארית בזמני חירום שהופק בשיתוף הפקולטה לרפואה, ארגוני סיוע, צה"ל ובתי חולים ברחבי הארץ.
התכנית מפתחת מנהיגות בקרב משתתפיה, נותנת להם הזדמנויות לשתף פעולה פעולה עם גורמים בארץ ובחו"ל ומעודדת את משתתפיה להיות סטודנטים פעילים בקמפוס, בעיקר על ידי קשר רציף ופורה עם אגודת הסטודנטים ועם גורמי מנהלה באוניברסיטה.



אתר חדש למכון אקירוב לעסקים וסביבה

המכון לעסקים וסביבה הוקם בשנת 2007, כיוזמה משותפת של הפקולטה לניהול ע"ש רקאנטי, ביה"ס ללימודי סביבה ע"ש פורטר, ביה"ס לכלכלה ע"ש איתן ברגלס והפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן על מנת לקדם הטמעת שיקולים סביבתיים במגזר העסקי. המכון פועל להשגת מטרה זו על ידי תמיכה במחקר של סגל וסטודנטים, מתן מגוון קורסים בניהול סביבתי וכלכלה סביבתית, ארגון כנסים וסמינרים, הכשרה מקצועית ופרויקטים רבים בשיתוף המגזר העסקי.
אתר המכון מכיל מידע כללי אודות המכון, מידע מעודכן על קורסים הניתנים במסגרת המכון בפקולטות השונות, מידע על פעילות מחקרית של צוות המכון, מידע על כנסים וימי עיון המתקיימים ביוזמת המכון, ועוד.



כנס גד יעקבי


הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון, בית הספר לממשל ולמדיניות ע"ש הרולד הרטוך. הכנס השנה עסק ביחסי ישראל והאו"ם. הרצאת הנושא מפי דני גילרמן. כמו כן השתתפו ס` שר החוץ דני איילון ודובר UNSCO ריצ`רד מיירון.



תגליות הגז הטבעי - השלכות אסטרטגיות


כנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי



האם החיידקים בגופנו ישפיעו על העדפותינו בבחירת בן/בת הזוג? מחקרו של פרופ` יוג`ין רוזנברג


המחלקה למיקרוביולוגיה מולקולארית וביוטכנולוגיה
. לחיידקים שבגופם של זבובי פירות יש השפעה על בחירת הפרטנר להזדווגות
המחקר תומך בתזה כי היחידה הבסיסית באבולוציה אינה היצור החי הבודד, בעל החיים או הצמח, אלא המכלול הביולוגי שלו, על כל המיקרואורגניזמים החיים בגופו
לדברי פרופ` רוזנברג, עורך המחקר, לגילויים אלה יש השלכה על הבנתנו את תורת האבולוציה, ואולי אף יובילו לתיאורית אבולוציה חדשה

האם החיידקים שבגופנו ישפיעו על העדפתנו בבחירת בן/בת זוג? מחקר שפרסמו לאחרונה קבוצת חוקרים מהמחלקה למיקרוביולוגיה מולקולארית וביוטכנולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב בכתב העת PNAS (Proceedings of the National Academy of Sciences), מעלה כי לחיידקים החיים בגופם של זבובי פירות, יש השפעה באשר לבחירת הפרטנר להזדווגות. המחקר מצא, כי החיידקים משפיעים על בחירת בן הזוג ומאפשרים למעשה יצירת בידוד רבייתי של היצוריםׂהעיליים (רב תאיים) שהחיידקים שוכנים בגופם. הבידוד הרבייתי משמעו התפצלות של מינים ביולוגיים קיימים למספר קבוצות המתרבות אך ורק בתוך עצמן ובכך מהווה שלב ביצירת מינים חדשים. החוקרים, פרופ` יוג`ין רוזנברג, פרופ` דני סגל והדוקטורנט גיל שרון בשיתוף פעולה עם פרופ` ג`ון רינגו מאוניברסיטת מיין בארה"ב, ניסו לבחון תיאוריה, שהוצעה לפני כשנתיים על ידי פרופ` רוזנברג מאוניברסיטת תל אביב וד"ר אילנה זילבר-רוזנברג , לפיה, היחידה הבסיסית באבולוציה אינה היצור החי הבודד, בעל החיים או הצמח, אלא המכלול הביולוגי (Holobiont) – קרי בעל החיים או הצמח על כל המיקרואורגניזמים החיים בגופו. במקרה של בעלי החיים – הרוב המוחלט של המיקרואורגניזמים הללו הם חיידקי המעיים.
במאמרם תיארו החוקרים מספר ניסויים שערכו בזבובי פירות ואשר תמכו בתיאוריה זו. בניסוי הראשון, חזרו החוקרים על ניסוי שבוצע לפני עשרים שנה, ע"י דיאן דוד ( (Diane Dodd מאוניברסיטת ייל (Yale), שבו הסתבר שאם מפצלים אוכלוסיה של זבובים לשתיים ומאכילים אחת בסוכר פשוט ושנייה בעמילן, וממתינים שנה, כאשר מערבבים את הזבובים, מסתבר שאלו שניזונו על עמילן מעדיפים בני/בנות זוג שניזונו על עמילן ובאופן דומה אלו שניזונו מסוכר מעדיפים בני זוג בעלי תזונה זהה. מהניסוי שביצעו החוקרים עולה, שההשפעה ניכרת כבר כעבור דור אחד או שניים ולא רק כעבור שנה.
בניסוי השני חזרו החוקרים מאוניברסיטת תל אביב על הניסוי הראשון בתוספת אנטיביוטיקה שחיסלה את החיידקים ועימם נעלמה גם ההעדפה הספציפית של בני הזוג, כך שכעת ההזדווגות הפכה לאקראית ולא היתה תלויה עוד בתזונה.
בניסויים הבאים הצליחו החוקרים לבודד חיידק הגורם לבידוד הרבייתי בין הזבובים בעלי העדפות התזונה השונות. החיידק בשם Lactobacillus plantarum מתרבה כאשר מגדלים את הזבובים בעמילן ונעדר אצל הזבובים הניזונים מסוכר. כאשר הוסיפו את החיידק לזבובים שטופלו באנטיביוטיקה חזרה התופעה של העדפת בני זוג בתלות בתזונה וכך הוכח שחיידק זה, לפחות באופן חלקי, אחראי להעדפות המיניות.
בשלב הבא ניתחו החוקרים, בשיתוף פעולה עם פרופ` אברהם חפץ מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, את הפרומונים המיניים שהזבובים מייצרים. הסתבר שקיים הבדל בין הפרומונים אצל הזבובים בעלי התזונה השונה, ושוב כאשר הוסיפו אנטיביוטיקה הבדל זה נעלם.
"התוצאה למעשה רומזת שהשינוי בפרומוני המין הוא המנגנון שדרכו אנחנו רואים את העדפת ההזדווגות. אנחנו משערים לפיכך שהחיידקים הם אלו שהביאו את השינוי הזה", אומר פרופ` רוזנברג.
לדבריו, לגילויים אלה יש השלכות על כל הבנתנו את תורת האבולוציה, ואולי אף יובילו ליצירת תיאורית אבולוציה חדשה, "אם עד היום חשבו שהיצור המארח לבדו עובר אבולוציה, ואילו החיידקים שבגופו עוברים אבולוציה משלהם. המנגנון שגילינו מאפשר לאבולוציה להתרחש מהר יותר בתגובה לשינויים סביבתיים, משום שלחיידקים זמן דור קצר בהרבה מאשר לבעלי החיים הרב-תאיים, ולפיכך הם מסוגלים להסתגל במהירות ולהפוך שינויים נרכשים לשינויים גנטיים של המכלול הביולוגי."



פאצ`ה קוצ`ה* בנושא יזמות ואדריכלות


במסגרת שבוע היזמות העולמי, בית הספר לאדריכלות ע"ש עזריאלי, הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ. באירוע הציגו עשרה דוברים מיזמים בתחומי האדרכילות מכיוונים שונים.
בין היתר, הוצגו יזמויות בתחום הנדל"ני, התרבותי, החברתי, בשירות ציבורי, יזמות בארגונים ללא רווח, יזמות פרטית ועוד והכל בהקשרים אדריכליים.
*ביפנית "פצ`ה קוצ`ה" זה "בלה בלה". בעברית - ערב אמנות ויצירה מרתק, שונה וייחודי, המפגיש אמנים, אנימטורים, צלמים, מעצבים תעשייתים, גרפיקאים, הוגים, רקדנים (וכאלה שהם נטולי הגדרה) על במה אחת. הפצ`ה קוצ`ה נולד לפני שבע שנים בטוקיו ומאז הוא מתארח בלמעלה מ 340 ערים בעולם.
פצ`ה קוצ`ה – הכללים: לכל יוצר מוקצים שש דקות וארבעים שניות בלבד. הפורמט המועדף הוא 20x20 (עשרים דימויים לכל יוצר. עשרים שניות לכל דימוי). כל צורת ביטוי מקובלת.



פרופ` אליאורה רון מהפקולטה למדעי החיים קיבלה תואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת באר שבע

הפקולטה למדעי החיים ע"ש ג`ורג` ס. וייז




מבט על

mabatal_186.jpg
פסגת נאט"ו – היום שלמחרת, שטיין שמעון


מבט על
,   "מפגש היסטורי, נקודת מפנה בתולדות הארגון" - כך סיכמו חלק ממנהיגי הארגון את כינוס פסגת נאט"ו שהתקיים בליסבון (19 -20 בנובמבר 2010 ). במוקד המפגש עמד אישור התפישה האסטרטגית שתנחה את פעילות הארגון בשנים הקרובות. סוגיות נוספות שעמדו על סדר היום, היו אישור תכנית הפעולה באפגניסטן והיחסים עם רוסיה.
מטבע הדברים, המסמך שאושר – כמו יתר הסיכומים שהושגו בקונצנזוס – מבטא את המכנה המשותף האפשרי. חילוקי הדעות הקיימים בין עשרים ושמונה החברות בכל הנושאים שנדונו, אינם מוצאים את ביטויים במסמך. אלו (שיפורטו בהמשך), ימשיכו ללוות את הארגון במהלך מימוש תכניותיו.
אישור "התפישה האסטרטגית להגנה וביטחון של חברות ארגון הברית האטלנטית" הביא לסיומן שנתיים של דיונים, שנועדו להעניק רציונל להמשך קיומו של הארגון. הצורך בגיבוש המסמך נוצר בעקבות השינויים המשמעותיים שהתרחשו בזירה הבינלאומית מאז אישור המסמך האחרון ב-1998. התחושה הייתה שהארגון זקוק, לנוכח האיומים החדשים, לקווים מנחים מעודכנים וכפועל יוצא, לרכישת יכולות חדשות, להתאמת המבנה הארגוני והצבאי וליצירת שותפים חדשים שיסייעו בהתמודדות עם האיומים שחלקם מצויים כיום רחוק יותר מיבשת אירופה.
לאחר דברי מבוא ופירוט העקרונות והמשימות העומדות בבסיס פעילות הברית (הגנה קולקטיבית, ניהול משברים וביטחון קואופרטיבי), מפרט המסמך את הסביבה הביטחונית החדשה, הנובעת מהאיומים החדשים, שהיעדר ההתמודדות עמם עלול לפגוע בביטחון ויציבות היבשת. למרות שהאיום הקונבנציונלי לא הוסר לגמרי, הרי שהאיומים העיקריים הם: תפוצת טילים, תפוצת נשק גרעיני ונשק להשמדה המונית ואמצעי שיגור, טרור (המשלב יכולות לא קונבנציונליות), התקפות סייבר ואבטחת עורקי תחבורה עיקריים לצורך אספקת אנרגיה וחומרי גלם וכו`.
במסגרת היערכות הארגון להתמודד עם האיומים שני אמצעים מרכזיים זכו להבלטה בדיונים המקדימים, והם: הנשק הגרעיני והקמת מערכת להגנה מפני טילים בליסטיים.
בצד תשלום מס שפתיים לתרומה ליצירת התנאים לעולם ללא נשק גרעיני נאמר במסמך (יותר מפעם אחת), כי "כל עוד נמצא נשק גרעיני בעולם, ימשיך נאט"ו להיות ברית גרעינית". ההרתעה הגרעינית של הברית תשען על היכולת האמריקאית, כאשר היכולות הגרעיניות "העצמאיות" – הבריטית והצרפתית – יתרמו את חלקן. בד בבד עם המגמה הנמשכת מאז סיום המלחמה הקרה לקיצוץ הנשק הגרעיני (הטקטי), המוצב באירופה, מבהיר המסמך, כי המשך הקיצוץ יצטרך לקחת בחשבון את מאגר הנשק הגרעיני קצר הטווח הרוסי, שעולה בהיקפו על זה המוצב במדינות נאט"ו. יש בסיכום לעיל כדי לבטא את חילוקי הדעות בין מדינות דוגמת גרמניה, בלגיה והולנד, המעדיפות לזרז את תהליך הוצאת הנשק הגרעיני מאירופה, לבין צרפת ובריטניה שאין בכוונתן לתרום בעתיד הנראה לעין את חלקן למאמצי פירוק הנשק. זאת ועוד, המדינות הבלטיות ועמן מדינות מרכז אירופאיות, מייחסות חשיבות להמשך הנוכחות הגרעינית האמריקאית ביבשת.
ההחלטה על פריסת מערכת הגנה מפני טילים בליסטיים הוצגה כאחד ההישגים החשובים של הפסגה. גודל ההישג עומד ביחס הפוך למינוריות בהתייחסות לסוגיה במסמך המסכם, המדבר על הצורך בפיתוח יכולת להגן על אוכלוסיה ושטח נגד טילים בליסטיים. קדמו להחלטה זו דיונים שהבליטו את חילוקי הדעות בקרב החברות, ושמקורן בתפישות שונות של האיום, שכנגדו תיפרס המערכת. למרות שלכל ברור, כי האיום הפוטנציאלי, שבבסיסו עמדה הדחיפות שבקבלת ההחלטה הינו איראן, לא הושגה הסכמה בדבר אזכור שמה. הסיבה לכך נעוצה בהתנגדות תורכיה, אשר גם אם היא רואה באיראן איום פוטנציאלי, היא אינה מעוניינת לתת לכך ביטוי פומבי. ההתנגדות האמורה בנוסף לקשיים נוספים שטורקיה הערימה בדרך לאישור מערכת ההגנה, הן ביטוי לאסרטיביות הגדלה שלה .
הסתייגות מסוג אחר באה מצד גרמניה, החשה הבנה להתנגדות רוסיה לפריסת המערכת ומעוניינת למצוא דרך אם לא לשלב את רוסיה אזי לפחות להפיג את חששותיה. הסכמתו של הנשיא מדוודב לדון באפשרות לשיתוף פעולה בנושא ההגנה מפני טילים וכן לקיים הערכת איום משותפת עולה בקנה אחד עם האינטרס הגרמני.
השגת הסכמה בדבר לוח זמנים ותכנית פעולה משותפת באפגניסטן בתיאום עם נשיא אפגניסטן ויתר המדינות התורמות כוחות למאמץ הצבאי והאזרחי, נחשבת כהישג. הסיכומים שהושגו מהווים משום קיבוע של החלטות והבנות לגבי תחילת תהליך הוצאת הכוחות (2011) שאמור להסתיים עם העברת האחריות הכוללת לביטחון אפגניסטן לידי הממשלה האפגאנית וכוחות הביטחון שלה ב-2014 – המועד שבו אמורה להסתיים הכשרתם הצבאית והמשטרתית. יותר משיש בלוח הזמנים הזה כדי לשקף את המציאות (העכשווית והעתידית) בשטח, יש בו כדי לבטא את ההתנגדות הגוברת בקרב הציבורים במדינות נאט"ו להמשך הנוכחות הצבאית, הגובה קורבנות ומשאבים יקרים בתקופה של מצוקה תקציבית. אחד ממזכ"לי נאט"ו היוצאים (רוברטסון) הצהיר, כי עתידו של נאט"ו יקבע באפגניסטן. במקרה כזה צפויים לנאט"ו ימים קשים.
ההודעה שהתפרסמה בסיום המפגש בין נשיא רוסיה לחברות הארגון מבטאת רצון הדדי להעמקת הדיאלוג, הנתפס כאינטרס אסטרטגי של נאט"ו. יש לראות נכונות זו בקונטקסט של מדיניות הממשל האמריקאי ל"איתחול" היחסים. מאחר שנשיא רוסיה הנוכחי (בשונה מקודמו פוטין), נתפס כמי שמעוניין בחיזוק האוריינטאציה המערבית של מדינתו, יש רצון בקרב חלק מחברות נאט"ו לסייע לו במאבק עם חלקים גדולים בממסד הצבאי והאזרחי, התופסים את נאט"ו כאיום. בצד האופטימיות ועל רקע אינטרסים משותפים (מניעת גירעון איראן וסיוע בייצוב אפגניסטן), אין להתעלם מהמחלוקת שיש לרוסיה עם הארגון בשורה של נושאים עקרוניים (פריסת מערכת ההגנה מפני טילים; התרחבות מזרחה; התנגדות הארגון לדיון בארכיטקטורה ביטחונית חדשה ליבשת שעלולה ליתר את נאט"ו), שספק אם ניתן יהיה לפתרם בזמן הקרוב.
הדיאלוג הים תיכוני (לו שותפות ישראל ועוד שש מדינות ערביות ואשר החל בשנת 1994) זוכה לאזכור בן שני משפטים, שעיקרם, מחויבות להעמקת הדיאלוג. נציין, כי ועדת המומחים בראשות מזכירת המדינה לשעבר, מדלן אולברייט, שהגישה המלצותיה לניסוח המסמך האסטרטגי הסתפקה באמירה, כי ההתקדמות שהושגה בדיאלוג הייתה צנועה. המשבר ביחסי ישראל –תורכיה יקשה על ישראל להעמיק ולהרחיב את תחומי שיתוף הפעולה עם הארגון. המומחים היו הרבה יותר מפורשים בהתייחסותם לאלימות הקיצונית במזרח התיכון, לסכסוך הישראלי –ערבי (כולל הבעת נכונות לסייע ביישום הסדר שיושג בין ישראל לפלסטינים בכפוף לדרישת הצדדים ולאישור מועצת הביטחון) ולמדיניות איראן בתחום הגרעין והטילים, כמו גם לחוסר הציות שלה להחלטת מועצת הביטחון, כאל גורמים שישפיעו על בטחון הברית.
לסיכום, ניסוח המסמך האסטרטגי היה מחויב המציאות לנוכח האירועים הדרמטיים שהתרחשו בזירה הבינלאומית מאז ניסוח המסמך הקודם (1999). טרנספורמציה ומודרניזציה הן מילות מפתח במאמצי הארגון להתאים עצמו לנסיבות שהשתנו. עם זאת, מסמך אסטרטגי והפגנת הרמוניה לכאורה, במהלך שני ימי הכינוס, אין בהן כדי להשיב לשאלה האם יש הצדקה להמשך קיום הארגון במתכונתו הנוכחית. לסימני השאלה תורמים בין היתר: חוסר ההצלחה של הארגון באפגניסטן , הירידה הנמשכת בתמיכת דעת הקהל, שאינה חשה מאוימת ומעדיפה להשקיע את המשאבים המצטמצמים בסיפוק רווחתה הכלכלית-סוציאלית במקום בתקציבי הגנה, ירידת ערכה של נאט"ו בראיית ארצות הברית כמכשיר לקידום השפעתה בד בבד עם העתקת העניין המרכזי שלה לעבר מזרח ודרום אסיה. הגברת התאום המוסדי בין נאט"ו לאיחוד האירופי, ובמקביל פיתוח יכולות צבאיות אירופאיות שיקלו על ארצות הברית בנשיאת הנטל הצבאי בהתמודדות עם איומים שונים, יוכלו לסייע לאלו התומכים בצורך בהמשך קיום הארגון.



הדלפת המסמכים האמריקנים – השלכות אפשריות על תהליך ההסדר הישראלי-פלסטיני, שלום זכי


מבט על
,   הדלפת המסמכים המאסיבית שאנו עדים לה בימים האחרונים הינה אירוע בעל משמעויות אסטרטגיות מרחיקות לכת במגוון רחב של היבטים בינלאומיים. בהקשר הצר של המזרח התיכון נודעות לה, להערכתי, גם השלכות על תהליך השלום הישראלי-פלסטיני.
תהליך זה `תקוע` מזה תקופת זמן ארוכה, בעיקר על רקע תביעת הפלסטינים להקפאה מלאה של ההתנחלויות ביהודה ושומרון, כולל בירושלים. גם הממשל האמריקני, כך ניתן להתרשם, מבין כיום – לאחר מסע `מייסר` שהוא עבר מאז החל בכהונתו - שתביעה כזו אינה ריאלית ואינה ניתנת למימוש בנסיבות הקיימות. על רקע זה הוא העלה שורה של הצעות המגבילות את פעילות ההתיישבות ומעניקות לישראל חבילה של הטבות בגינן. ההנחה של ממשל אובמה הייתה, במידה רבה של צדק, שממשלת ישראל בראשות נתניהו תוכל `לבלוע` הגבלות כאלה הגם שהן תהיינה בהכרח מלוות בעימותים פוליטיים קשים מבית.
ראוי לציין שעצם התופעה שהממשל האמריקני בוחר לפצות את ישראל בגין מהלכים אסטרטגיים שהיא נוקטת לקידום הסדר מדיני אינה חדשה. התקדים הבולט ביותר בהקשר זה היא סל ההטבות המפתה שהעניק ממשל קרטר (שלא היה אוהד במיוחד לישראל) למדינת ישראל על מנת לעודד את ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, להסכים לחתימת הסדר שלום עם מצרים ב-1979. דא עקא, בהקשר הנוכחי ספק אם חבילת ההטבות שהציע ממשל אובמה לראש הממשלה נתניהו רלבנטית שכן הצד הפלסטיני אינו מוכן להיכנס לתהליך משא ומתן רציני בלא הסכמה של ישראל להקפאה מוחלטת של מפעל ההתנחלויות. הסכמה כזו, כפי שניתן להתרשם, אינה סבירה בעיתוי הנראה לעין.
להערכתי, ההדלפות המאסיביות של מסמכים מסווגים מקשה עוד יותר על תהליך ההסדר עם הפלסטינים מכמה היבטים. בראש ובראשונה ניתן לקבוע כי תופעת ההדלפות פוגעת קשות במעמדה הבינלאומי וביוקרתה של ארצות הברית. ברור שנחשפה כאן חולשה של ארצות הברית בתחום שבו היא אמורה להיות גורם מוביל - הבטחת מידע מסווג. כשל זה מטיל צל כבד על אמינותה בקרב המערכת הבינלאומית בכלל ומדינות האזור בפרט. כל זאת לאחר שגם `ספינת הדגל` של ארצות הברית, השגשוג הכלכלי, ספגה מכה קשה בשנים האחרונות. אירועים אלה עלולים להשפיע גם על יכולתה לקדם את תהליך השלום באזור. ברור לכל שללא מעורבות מאסיבית של ארצות הברית ובהעדר דימוי יוקרתי ומרתיע שלה לא תחול התקדמות של ממש בתהליך ההסדר הישראלי-פלסטיני.
מעבר לכך, תופעת ההדלפות המאסיבית הינה אירוע החותר תחת האופציה של דיפלומטיה חשאית והסדרים חשאיים בין ישראל והפלסטינים מצד אחד ובין ישראל והממשל האמריקני מצד שני. אין זה סוד ששני הצדדים למשא ומתן, ישראל והפלסטינים, נמצאים תחת לחץ כבד של גורמים הניתנים להגדרה כ`קיצוניים` שאינם רואים בעין חיובית את עצם תהליך ההסדר ו/או אינם מוכנים לקבל אותו על בסיס של פשרות שיפגעו באינטרסים הנראים להם חיוניים. ראש הממשלה נתניהו מחושק מזה זמן רב מצד גורמים בעלי עמדות ניציות במפלגתו ומחוצה לה. יכולת התמרון שלו מוגבלת למדי. גם הרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן מחושקת הן מבית והן מצד החמאס וארגוני סירוב אחרים.
בנסיבות אלה הדרך היחידה שבה אולי ניתן היה לגשר בין הצדדים היא באמצעות גיבוש הבנות והסדרים חשאיים – לפחות בשלבים הראשונים של גיבוש ההסדר - במגוון רחב של אפשרויות. עתה לאחר ההדלפה המאסיבית אופציה זו נראית בלתי ריאלית. כל אחד מן הצדדים יהיה חייב להניח שכל הסכמה חשאית שלו תיחשף בעתיד הקרוב ותעמיד אותו במצב מביך, ואולי אפילו תפגע קשות בעתידו הפוליטי. בשלב זה ההדלפה נוגעת בעיקר למסמכי מחלקת המדינה, אבל אי אפשר יהיה שלא לחשוש שגם הבנות בארבע עיניים` מול הבית הלבן תיחשפנה לעיני הציבור הרחב.
מעבר לכך, ההדלפות מהוות מכה קשה למאמצי ממשל אובמה להציג את סוגיית ההסדר הישראלי-פלסטיני כסוגיה בעלת עדיפות ראשונה במעלה בסדר היום של המערכת הבינלאומית. הנשיא אובמה נתן לכך ביטוי בולט בנאומו האחרון בעצרת האו"ם שבו הקדיש דבריו בעיקר לסוגיית ההסדר הישראלי-פלסטיני תוך הסטת תשומת הלב מסוגיות `בוערות` אחרות כמו איראן, אפגניסטאן, עיראק, המשבר הכלכלי ועוד. מדינות ערב הגיבו, קרוב לוודאי, בחוסר נחת מול מגמה זו של ממשל אובמה אך בחרו למלא פיהם מים. לא הייתה להן ברירה אחרת, שכן הן לא יכולות להיראות כמחויבות פחות לבעיה הפלסטינית מאשר הממשל האמריקני.

עתה מסתבר לעיני כל כי הסוגיה האמיתית והקריטית שהעסיקה, ועדיין מעסיקה, את מוחם של מנהיגי ערב היא האיום האיראני. התביעה המפורשת שלהן מן הממשל לפעול צבאית נגד איראן היא תופעה חסרת תקדים בעולם הערבי. התנהלות ממשל אובמה, ובעיקר מה שנראה כתשומת הלב האובססיבית שהוא מפגין בסוגיה הפלסטינית, יכולה להיתפס כהתעלמות מתמשכת מהאינטרסים האמיתיים של ארצות ערב. עתה, יש להניח, עם פרסום הדברים, יתקשה הממשל האמריקני להמשיך בכיוון זה, ויצטרך למצוא שביל מאוזן יותר בין הסוגיה הפלסטינית וסוגיות אחרות העומדות על הפרק באזור. זוהי מכה נוספת לתהליך ההסדר הישראלי-פלסטיני.
על כל אלה יש לצרף שורה של מהלכים בזירה הפנים ישראלית, חלקם מומשו וחלקם בתהליך מימוש אשר אף הם צפויים להקשות על קידום תהליך ההסדר הישראלי-פלסטיני. חוק משאל העם שהתקבל, ההצעה לקבע בחוק זכות בחירה לישראלים מעבר לים וההצעה לקבע את מעמדה של ירושלים כבירת העם היהודי ולא רק בירתה של מדינת ישראל.



תוצאות הבחירות לקונגרס בארצות הברית ותהליך השלום: או: הקונגרס יכול, אבל זה לא הכל


מבט על
,   מאת ערן עודד
המפלה המוחצת שספגו הדמוקרטים בשני בתי הקונגרס בבחירות שנערכו ב-2 בנובמבר, מציבה אתגר בפני הקברניטים העוסקים ישירות במשא ומתן הישראלי-פלסטיני. הנשיא אובמה יצטרך להתעמת עם דילמות שעימן התמודד גם קודם לבחירות, אם כי במינון נמוך. בלשון "הוושינטונית", הנשיא אובמה עלול להפוך ל"ברווז צולע" שיתקל במכשולים כל אימת שיבקש לקדם ולנווט יוזמות, שיהיו כרוכות בתהליך חקיקה.
בתחום מדיניות החוץ נותר לנשיא כוח רב יחסית, שכן לא כל יוזמה מדינית בתחום יחסי החוץ מוצאת ביטוי מידי בתחום החקיקה. עם זאת, לקונגרס יש דרכים להביע דעה בהחלטות שאינן מחייבות חקיקה והמבטאות את "רוח הקונגרס" (Sense of Congress). יתר על כן, גם עם רוב למפלגתו בשני הבתים, כל נשיא צריך להידבר עם הקונגרס. קונגרס שחלקו לעומתי ולוחמני, עלול לשתק את הנשיא גם אם זה יבקש להגיע להדברות ולהסכמות. לסנט יש רק מעט סמכויות בלעדיות, שבית הנבחרים אינו שותף להן. הנשיא יכול למנות שופטים או שגרירים באמצעות הסנט בלבד, אבל אם לדמוקרטים יהיה רוב זעום בסנט הם לא יוכלו למנוע פיליבסטרים וצעדים אחרים מצד הרפובליקנים, שמטרתם תהיה להקשות על הנשיא אובמה.
בבואנו לתרגם זאת להתנהלות "הבית הלבן" בנושא פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובסוגית הגרעין האיראני, תוצאות הבחירות לקונגרס, הגם שאולי אינן מכניסות לתמונה ממד חדש, יקשו על הנשיא. אם יבקש הנשיא לאותת לישראל כי דעתו אינה נוחה מהתנהלותה במשא ומתן עם הפלסטינים, הוא יוכל לעשות זאת כפי שעשו קודמיו, הנשיא פורד והנשיא בוש האב. ב- 1975, כשראש הממשלה רבין ז"ל גילה התעקשות במשא ומתן על הסדרי הביניים בעקבות מלחמת יום הכיפורים, עצר הנשיא פורד את הזרמת הנשק לישראל במסגרת מה שכינה "הערכה מחדש" (Reassessment). הנשיא בוש עצר ב- 1991-2 את מתן הערבויות האמריקאיות למלוות שגייסה ישראל בשוק הכספים האמריקאי, בשל חילוקי דעות עם ממשלת ישראל בראשות יצחק שמיר בנושא ההתנחלויות. בשני המקרים לא יכול היה הקונגרס להתערב. הממשל יוכל, לו ירצה בכך, לוותר על הצהרה פומבית אשר לעצירת אספקת נשק לישראל ופשוט לשרך רגליו תוך שימוש בתירוצים טכניים ואדמיניסטרטיביים, כשהמסר המדיני מאחוריהם ברור לכל בר בי רב.
על רקע הידיעות כי הרשות הפלסטינית ותומכיה שוקלים הכרזה חד-צדדית על הקמת מדינה פלסטינית, שתאושר בהחלטה של העצרת הכללית ו/או מועצת הביטחון, לעמדת ארצות הברית ולהשפעת הפיצול בקונגרס עליה יש השלכות מעשיות. לעמדת ארצות הברית צריכה להיות השפעה על שיקוליו של אבו-מאזן ועל שקולי הליגה הערבית. ארצות הברית אינה יכולה, גם אם תרצה בכך, למנוע החלטה בעצרת הכללית בשל הרוב האוטומטי שיש לגוש הערבי-מוסלמי במוסד זה. מאידך גיסא, ארצות הברית יכולה להשפיע על גוש מדינות גדול, שבלעדיהן גם רוב מספרי לא יראה הישג גדול לפלסטינים. עם זאת, ארצות הברית יכולה למנוע ממועצת הביטחון לקבל החלטת תמיכה במדינה הפלסטינית ובמרכיבים שמדינה כזו תייחס לעצמה (בנושא הגבולות, ירושלים והפליטים). להימנעות ארצות הברית במועצת הביטחון יש אפקט של אשור ההחלטה, שכן קשה להניח שחברות קבועות אחרות במועצה תצבענה אז נגד.
הקונגרס האמריקאי אינו יכול לכפות על הנשיא אובמה להורות לשגרירת ארצות הברית באו"ם להתנגד להחלטה זו. עם זאת, הקונגרס ובודאי בית הנבחרים בשליטה רפובליקאית יכולים "להעניש" את הנשיא על כך שלא הורה להצביע נגד. 22 אחוזים מתקציב האו"ם מקורם בתשלום ארצות הברית לארגון, ודי באי מתן אישור בית הנבחרים לסעיף זה בתקציב מחלקת המדינה, כדי לגרום לנזק ממשי ומשמעותי. זהו אמנם אקט שיבוא אחרי שארצות הברית כבר הצביעה באו"ם, בניגוד לדעת הרוב בקונגרס, אבל על הנשיא לתת את דעתו לאפשרות זו במסגרת שיקוליו.
גם הצעתו של חבר בית הנבחרים הרפובליקאי אריק קנטור, להפריד בין החקיקה הכללית על סיוע החוץ הכללי של ארצות הברית והסיוע לישראל (שיש בה גם היבטים שליליים מבחינת ישראל), אם תתקבל, עלולה לפעול נגד הממשל. חוק סיוע החוץ אינו בין החוקים האהודים בארצות הברית ובקונגרס, והעובדה שישראל מופיעה בראש הרשימה של מקבלות הסיוע מסייעת לממשל להעביר בקונגרס את כל הסיוע שמעניקה ארצות הברית לארצות ולארגונים אחרים. ההפרדה המוצעת על ידי חבר הקונגרס קנטור תקשה מאד על הממשל האמריקאי.
כדי לקדם נושאים מסוימים יאלץ הנשיא אובמה לנסות ולהגיע להבנה מסוימת עם הרפובליקאים בקונגרס, על שני בתיו. לכן יש להניח שהוא יבקש להימנע מעימותים בנושאים שאינם בליבת האג`נדה שלו. גם אם נושא השלום במזרח התיכון מצוי בליבה זו, ספק אם הנשיא אובמה ירצה להגיע לעימות חזיתי עם ישראל כאשר הוא צפוי להחריף בכך את יחסיו עם קונגרס, שבו התמיכה בו מצויה ממילא בשפל.
סוגיה מעניינת אחרת, הקשורה לישראל, היא התנהלות ארצות הברית במאמץ לעצור את פרויקט הגרעין האיראני. פרשן "הוושינגטון פוסט" דיויד ברודי הרחיק לכת באמרו שסיכוי הנשיא אובמה לנצח בבחירות 2012 לנשיאות ישתפר, אם יאחד את שני המחנות בפעולה נחרצת נגד איראן. גם אם זו תהיה עמדת הקונגרס, על שני בתיו, הוא אינו יכול לכפות על הנשיא לפתוח בפעולה צבאית. אפשר שהנשיא אובמה ישתכנע כי פעולה כזו תבטיח את נצחונו בבחירות שיערכו ב-2012, אולם האיתותים ששולח ממסד הביטחון האמריקאי מבטאים חוסר רצון בולט לנקוט צעדים צבאיים לעצירת התכנית האיראנית. מאידך גיסא, אם יגיע הממשל, יחד עם שותפותיו, להבנות עם איראן, עלול הקונגרס החדש, על שני בתיו, לבקר את הנשיא כפשרני וותרני מדי. גם את האפשרות הזו על הנשיא אובמה לשלב במערכת שיקוליו.
למרות האמור לעיל, מומלץ לממשלת ישראל להימנע ממצב, שהיא מציבה עצמה כשחקן במאבק בין הנשיא לקונגרס ונתפסת כמעורבת במחלוקות אידיאולוגיות, פנים אמריקאיות. ניסיון להגיע להבנות עם הממשל היה ויישאר הדרך העדיפה על פני עימות עם הממשל, על אף הידיעה שבקונגרס יש תמיכה רחבה, ואולי אף רוב חוסם, ליוזמות או להימנעות מפעולה שטמון בהן נזק לישראל.



ישראל והוועידה המוצעת ב- 2012 לדיון באזור חופשי מנשק להשמדה המונית (WMDFZ): יצירת התנאים לתהליך אזורי, לנדאו אמילי


מבט על
,   המסמך המסכם של ועידת הסקר של האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT RevCon) ממאי 2010 כולל סעיף בדבר ועידה שתכונס בשנת 2012 כדי לדון באזור חופשי מנשק להשמדה המונית (WMDFZ) במזרח התיכון. הכללת הסעיף האמור היא תוצאה של לחץ כבד שהופעל על ידי מצרים תוך שהיא מאיימת לחסום הסכמה פה אחד על המסמך המסכם כולו, במידה שדרישותיה לא ייענו. לשון הסעיף היא: "המזכיר הכללי של האומות המאוחדות ונותני החסות של החלטת 1995 [על המזרח התיכון], בהתייעצות עם מדינות האזור, יכנסו ועידה בשנת 2012 שבה ישתתפו כל מדינות המזרח התיכון לדיון בנושא הקמתו של אזור חופשי מנשק להשמדה המונית, על בסיס הסדרים שיושגו באופן חופשי בין מדינות האזור, ועם מלוא התמיכה והמעורבות של מדינות המחזיקות בנשק גרעיני."הסעיף מורה גם על מינויו של שליח מיוחד אשר יקדם את הרעיון, ואשר יתייעץ עם הצדדים בכל הנוגע להכנות לקראת הוועידה".
בין אם מצרים לחצה על ארצות הברית לקבל את הרעיון הזה, כפי שדווח לפני ועידת הסקר, ובין אם לא, ישנם סימנים באחרונה לכך שארצות הברית מחויבת כיום לסייע כדי שרעיון זה יקרום עור וגידים. אין זה אומר כי ארצות הברית בהכרח אוהבת את הרעיון הזה, או כי היא תיתן את ידה למאמצים נוספים מצד מצרים להפעיל לחץ על ישראל. ואולם הנחת העבודה של ישראל צריכה להיות שארצות הברית גם לא תתנגד באופן פעיל לקידומו של רעיון הוועידה.
עמדתה של ארצות הברית התבררה סביב ועידת סבא"א השנתית שהתקיימה בחודש ספטמבר, כאשר מדינות ערב בהנהגתה של מצרים דחקו לאימוץ החלטה הקוראת לישראל להצטרף לאמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני. ארצות הברית עשתה שימוש טקטי בוועידה המוצעת להתקיים ב-2012 על מנת לשכנע מספר מדינות להצביע נגד הצעת ההחלטה. הטיעון האמריקני היה כי הפעלת לחץ על ישראל באמצעות החלטה של סבא"א תקטין את הסיכויים לכך כי ישראל תסכים ליטול חלק בוועידה המתוכננת. לכן, בעוד שארצות הברית אותתה כי הפעלת לחץ על ישראל בתחום הגרעין אינה מקובלת עליה, היא נתנה בו זמנית, באמצעות השימוש באותו הטיעון ממש, רמז לתמיכתה בוועידה עצמה.
מכיוון שבעת הנוכחית קיימות הצהרות כלליות בלבד במסמך המסכם של ועידת הסקר של ה-NPT, נותרו נושאים רבים הדורשים הבהרה ופרטים רבים שיש להסדיר באשר למבנה, לקונספט הרעיוני ולתוכן של הוועידה המוצעת ב-2012. היעדרה של הגדרה ברורה יכול להוות הזדמנות בעבור ישראל לקחת חלק פעיל יותר בתהליך קביעת הפרמטרים והמחשבה של ועידה זו.
אכן, ניסיון לסייע בתהליך קביעת המבנה וההיגיון הקונספטואלי המתאימים לדיון אזורי בנושא WMDFZ צריך להוות נושא מרכזי בדיונים שישראל מקיימת עם ארצות הברית על אודות הוועידה המוצעת. יתרה מכך, אם הוועידה תאורגן בצורה נכונה, אין לראות בה בהכרח התפתחות שלילית.
סוגיה חשובה אחת נוגעת למסגרת הכוללת. מכיוון שהרעיון של ועידה בשנת 2012 גובש במסמך המסכם של ועידת הסקר, הדבר יוצר בקרב אחדים קישור הכרחי בין דיון באזור חופשי מנשק להשמדה המונית לבין אמנת ה-NPT. האינטרס של מצרים בהקשר זה ברור: היא הייתה רוצה כי קשר זה יחוזק ככל האפשר. יצירתו של קשר בל ינותק ישרת טוב יותר את הטיעון שלה, כי אין דרך לדון בנשק להשמדה המונית במזרח התיכון מבלי שישראל תצטרף לאמנת ה-NPT. מצרים נלחמה קשות על מנת שהרעיון ייכלל במסמך המסכם של ועידת הסקר של ה-NPT בשנת 1995, והתעקשה על כך שהוא יהווה חלק גם מן ההחלטה שאומצה בשנת 2010.
אך הרעיון של שיחות אזוריות על בקרת נשק בתחום של נשק השמדה המונית אינו קשור למסגרת של אמנת ה- NPT – לא מן ההיבט הרעיוני ולא מזה ההיסטורי, ויש להתעקש על כך ששני הנושאים יופרדו בתהליך הגיבוש הרעיוני של הוועידה. הסיבה הפשוטה ביותר היא, כי אזור חופשי מנשק להשמדה המונית עוסק בכל הקטגוריות של נשק להשמדה המונית, ולא בגרעין בלבד. חשובה אפילו יותר העובדה, כי דיון אזורי בנושא בקרת נשק דורש חשיבה שונה מזו המקובלת בדיון באמנות הבינלאומיות לפירוק נשק, כדוגמת ה-NPT. האמנות הבינלאומיות מתמקדות בכלי הנשק, בעוד שהקונטקסט האזורי מאפשר התייחסות לאינטרסים המדינתיים, לתפיסות איום, ולטיבם ואיכותם של היחסים הבין-מדינתיים. מבלי ליצור מידה של קבלה הדדית ויציבות אזורית, אין כל אפשרות לטפל בסוגיית צמצום כלי הנשק עצמם.
מן ההיבט ההיסטורי, ההתנסות הרלוונטית שעליה יש להסתמך, היא זו של קבוצת העבודה שעסקה בבקרת נשק וביטחון אזורי (ACRS) במשך ארבע שנים בתחילת שנות ה-90, כחלק מן המסלול הרב-צדדי של תהליך מדריד. זה היה המקום שבו פותח הרעיון של דיאלוג אזורי, ובו הוחל ביישומו. הלקחים מהתנסות זו חייבים לשמש מדריך חשוב לכל התקדמות עתידה. הרעיון של אזור חופשי מנשק להשמדה המונית בעבור המזרח התיכון היווה מזה זמן רב נושא על סדר היום של השיחות האירופיות-ים תיכוניות שמתקיימות מאז שנת 1995. גם כאן, המסר הוא שבניית אמון ושיפור היחסים הבין-מדינתיים הוא שלב ראשון והכרחי.
לנוכח הידרדרות היחסים במזרח התיכון במהלך העשור האחרון, ובמיוחד נוכח תכניתה הגרעינית של איראן, התופסת תאוצה, לצד ביטויים בוטים של שאיפותיה ההגמוניות באזור, ההיגיון הזה הלך והתחזק. אין כל אפשרות לקדם שיח אזורי בנושא בקרת נשק וביטחון ללא השתתפותן המשמעותית והפעילה של כל מדינות המזרח התיכון. על איראן וסוריה במיוחד להסכים לשבת ולדון בסוגיות אזוריות עם ישראל. אין להסתפק בפחות מכך כנקודת התחלה לוועידה אזורית שתעסוק בסוגיות ביטחוניות כה רגישות.
לבסוף, יש להכיר בכך כי מה שמוצע יצריך תהליך ממושך מאוד. יתירה מזו, ברגע שתהליכים אזוריים מתחילים לנוע, עלולות לצוץ סוגיות אזוריות נוספות בשל הדינאמיקה הרב-צדדית, כפי שקרה בכל קבוצות העבודה הרב-צדדיות שפעלו במזרח התיכון במחצית הראשונה של שנות ה-90. אין כמעט ספק שמדיניות כוחנית ויריבויות פוליטיות אזוריות ישפיעו על השיחות, לעיתים בדרכים בלתי צפויות ושלא ניתן לחזותן מראש. בכל אלה צריכים להכיר אלו המתכוונים להוביל את המהלך הזה. צפוי להם תפקיד משמעותי וקשה מאוד לביצוע. דינאמיקות אזוריות, בייחוד באזור כמו המזרח התיכון, אינן קלות לניווט, ומי שנוטל על עצמו את תפקיד הנווט חייב לקחת בחשבון את גודלה של המשימה, ולהיות מסוגל לעמוד בה במלואה.



סודאן לפני התפרקות? על נפט, משאל העם והמעורבות הזרה, גוז`נסקי יואל ושכטר יונתן


מבט על
,   משאל העם המתוכנן ל-9 בינואר 2011 נועד להכריע אם מדינה חדשה תתוסף במרחב, לא פחות. דרום סודאן, העשירה בנפט ושמרבית תושביה נוצרים או עובדי אלילים, תחליט אם להינתק מהצפון המוסלמי ברובו, הדל בנפט והשואף להחיל את חוק השריעה על כל המדינה. אמנם המחלוקות המאיימות על שלמותה של סודאן אינן נחלתה בלבד – לאופן בו העדות והשבטים במזרח התיכון מחלקים את רווחי הנפט ביניהם יש השפעה מהותית על המרחב כולו. אולם, חמור במיוחד הוא המצב בסודאן שעלול להידרדר, שוב, למלחמת אזרחים כאשר הצדדים מתחמשים מעל לראשם ומחפשים תמיכה של שחקנים חיצוניים, להם אינטרסים מהותיים בסודאן.
הפקת הנפט החלה אומנם רק בסוף שנות התשעים, אך הנוזל השחור משחק תפקיד חשוב בכלכלה הסודאנית, כאשר 95% מההכנסות מייצוא מגיעות מנפט (אלו נפגעות עקב המצב הביטחוני והסנקציות של המערב). על פי הערכות, קיימות בסודאן עתודות של 5 מיליארד חביות המרוכזות ברובן בדרום, אך יכולות הזיקוק וההובלה של הנפט נמצאות בצפון, בחרטום ובפורט סודאן. תשתיות רעועות ומלחמת האזרחים הארוכה ביותר ביבשת אפריקה, הביאו לכך שסודאן נזקקת לשיתוף פעולה מצד גורמים זרים, בעיקר מסין הצמאה לאנרגיה, אשר, למרות הביקורת כלפיה במערב, משקיעה בפיתוח שדות הנפט ומייבאת כמחצית מהנפט הסודאני. רווחי הנפט אמורים להתחלק בין חרטום לבין ג`ובה (בירת הדרום). אלא ששתי הממשלות מוציאות, לעיתים במקביל, רישיונות הפקה לאותם אזורים, מה שמביא מפעם לפעם להתלקחות אלימה.
ב- 2005 הגיעו הצדדים להסכם לפיו הם יחלקו באופן שווה את רווחי הנפט והדרום יזכה באוטונומיה חלקית עד למשאל העם. בפועל הדרום מחזיק צבא ומוסדות פוליטיים ובנקאיים נפרדים גם אם מוגבלים. כעת על הפרק מעבר לעצמאות מלאה. אלא ששני הצדדים אינם מצליחים להסכים על התנאים לעריכת משאל העם. נקודות המחלוקת הן, בין היתר, האם תושבי הדרום הנמצאים בצפון יוכלו להצביע ומי מתושבי מחוז אבאיי (בו מרוכזת מרבית הנפט והיושב על הגבול בין הצפון לדרום) רשאי להצביע? מטבע הדברים למענה לשאלות, בראש ובראשונה לאיזו מדינה יצטרף מחוז אבאיי, יש השפעה מהותית על התוצאות. ישנו חשש כי אם משאל העם יידחה או שתוצאותיו לא יתקבלו על ידי הדרום, הוא יכריז על עצמאות באופן חד-צדדי. בשל התמיכה הגורפת להיפרדות בקרב תושבי הדרום, ההערכה היא שההיפרדות בלתי נמנעת. השאלה היא כיצד ובאיזה עיתוי היא תתבצע?
ישנו חשש בדרום, כי הצפון יכשיל את משאל העם, לפיכך ממשלת הדרום הודיעה כי כל דחייה או מניפולציה בתוצאות משאל העם תביא לעימות. מנגד, הכרזה חד-צדדית של הדרום על עצמאות עלולה לגרור תגובה צבאית של הצפון. ככלל, נראה כי התרחישים האפשריים שבהם הצדדים, לא מתנגשים צבאית, לאורך זמן, -- מועטים.
הנפט המופק בדרום מהווה 98% מהכנסות ממשלת הדרום ו-65% מהכנסות הממשלה בחרטום. לדרום אין חלופה אחרת, בטווח הנראה לעין, מאשר שינוע הנפט דרך שטח הצפון לים האדום. יתכן ותלות הדדית זו מנעה עימות רחב יותר, אך עד כה הגברת ההכנסות מנפט שימשה את הצדדים בעיקר לחימוש מאסיבי של צבאותיהם. בנוסף, ממשלת הדרום טוענת, כי חרטום מעלימה רווחי נפט המגיעים לה. ואכן לחרטום יש אינטרס לוודא כי הדרום יישאר אזור לא מפותח, חקלאי ברובו. מעבר לחוסר הרצון של הצפון לאבד את עתודות הנפט האדירות של הדרום, ישנו חשש שאם 10 מיליון תושבי הדרום יכריזו על עצמאות, אזורים אחרים, דוגמת דרום קורדופן העשירה גם היא בנפט, יבקשו גם הם להינתק מהמדינה הסודנית.
המשבר בסודאן ומיקומה הגיאו-אסטרטגי הפכו אותה לאטרקטיבית עבור שחקנים זרים. איראן איננה יוצאת דופן. היא מבקשת לחזק את אחיזתה בסודאן באמצעות השקעות כלכליות, השפעה תרבותית-אידיאולוגית וסיוע צבאי ובכך מסייעת בפועל לשרידות משטרו של אל-בשיר. בנוסף, איראן רואה בסודאן ערוץ מועדף להברחת אמצעי לחימה עבור חמאס, חזבאללה וארגונים אסלאמיים רדיקאליים במגרב. העיתונות הזרה אף ידעה לדווח כי ישראל הגבירה את הנוכחות שלה בזירת הים האדום, יירטה כמה שיירות נשק ואף הטביעה ספינה איראנית נושאת אמצעי לחימה – מה שעשוי להקשות על איראן להמשיך ולהשתמש בנתיב הברחות זה.
גם למצרים, הרגישה לכל פעילות שאיבה והטיה של מי הנילוס, יש אינטרס מהותי בנעשה בסודאן. המדינות אומנם משתפות פעולה במאבק נגד חלוקה מחדש של מימיו, אך לאחרונה הקפיאה סודאן את חברותה בארגון מדינות אגן הנילוס, מה שמחליש את העמדה המצרית מול יתר המדינות. אלה חלוקות גם בשאלת "משולש חלאיב", אזור לאורך הגבול ביניהן הנמצא במחלוקת מאז עצמאות סודאן ב-1956. מצרים גם האשימה לאורך השנים את חרטום במתן מחסה לגורמים אסלאמיים קיצונים הנאבקים בשלטונו של הנשיא מבארכ. בעבר קהיר הביעה תמיכה בדרום, אך למרות המחלוקות עם חרטום, קשה להאמין שהיא תיתן ידה לקריעת אדמה ערבית כלשהי.
הקהילה הבינלאומית לא נערכת להשלכות משאל העם והיא חלוקה בתמיכתה בדרום ובצפון. עליה להחליט האם היא מקיימת קשרים עם נשיא סודאן אל-באשיר ומה היא מוכנה לעשות (מחיקת חובות?) על מנת לפייס את הצפון? יש לזכור כי נגד אל-באשיר, שתפס את השלטון בהפיכה בעלת אופי אסלאמי ב-1989, תלויים ועומדים שני צווי מעצר מטעם בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), באשמה של פשעים נגד האנושות. זאת, בשל תמיכתו במיליציות הג`נג`וויד הערביות אשר רצחו מאות אלפי כפריים בדארפור. אגב, הקרבות בדארפור נמשכים כבשנים קודמות, גם אם לא באותו היקף, למרות הסכם הפסקת האש שנכנס לתוקפו ביוני 2010 בתיווך קטרי.
אם לא תינקט פעולה החלטית, גם מצדה של הליגה הערבית, שהוכיחה עד כה את אזלת ידה גם בטיפול בנושא זה, סודאן עלולה להידרדר שוב למלחמה עקובה מדם או למעשי טבח אתניים נוסח דארפור – לא רק בין הדרום לצפון, כי אם גם בין הקבוצות האתניות השונות בדרום החלוקות גם הן בשאלת הרווחים מהנפט, והנתמכות בחלקן על ידי חרטום.
ישראל עשויה אומנם להרוויח מדינה שתקשור עמה קשרים דיפלומטיים (בכירים בממשלת ג`ובה השמיעו בשנה האחרונה נכונות לכך), לא עניין של מה בכך באזורנו, אך גם לסבול, לפחות בטווח הקצר, מהתגברות קצב ההסתננות דרך גבולותיה הפרוצים בדרום אם ידרדר המצב הביטחוני בסודאן.
אובמה מינה שליח מיוחד לסודאן, אך זנח את הדגש המוסרי שאפיין את התייחסותו לנושא במערכת הבחירות, לטובת פרגמטיזם ורצון להידברות, שנתפס, גם בחרטום, כחולשה. נראה, כי הממשל האמריקאי מעדיף להימנע מהפעלת לחץ, הוא מרמז על סיוע אפשרי ואף על הסרת סודאן מרשימת המדינות התומכות בטרור, אם חרטום תקבל את תוצאות משאל העם. זאת, למרות אופי המשטר והעומד בראשו.
מלחמת האזרחים שקטלה על פי הערכות מעל ל-2 מיליון בני אדם, והפכה מספר כפול מזה לפליטים לא הביאה את הקהילה הבינלאומית להשקיע תשומות מספקות בפתרון הסכסוך, כפי שעשתה במקומות אחרים. נותר לקוות, כי הרצון לשמר גישה למגזר האנרגיה הסודאני (לאחרונה דווח על מציאת גז) תביא שחקנים שונים, שמעורבותם בסודאן מונעת בעיקר מאינטרסים חומריים, לסייע במציאת פתרון לסכסוך.




אגודת הסטודנטים

logo_student_186.jpg
"רוק בקמפוס"


אסף אמדורסקי לא עוצר לרגע.... אורחת מיוחדת: אפרת גוש  הוא עלה לבמה כשהוא מלווה בלהקה חדשה. הלהקה מורכבת מנגנים מדיסציפלינות שונות: רוק, ג`אז ופופ, מה שהבטיח סאונד מרתק, עיבודים מקורים, חמים וקרובים. המופע הורכב משירי האלבום החדש שבדרך לצד שירים מהרפרטואר המפואר של אמדורסקי כיוצר.




מחקר

banner-research-h.jpg
מחקר מאת פרופ` עמית גפן


רבים מאיתנו הנאבקים בעודפי שומן ישמחו לשמוע כי גישה חדשה לטיפול בבעיה עשויה לצמוח ממחקר המחלקה להנדסה ביו רפואית שפיתח שיטה לבחון כיצד לחץ מכני משפיע על תאי השומן  
בשנים האחרונות התרבה ההבנה כי אחד המפתחות למאבק בהשמנת יתר לרוץ ברמה התאית בהבנת הסיבות לכך שתאים מסויימים מפרישים שומן או מפרקים אותו בעוד אחרים צוברים שומן עד להתפקע.
את פריצת הדרך בהבנת תפקודם של התאים האלה עשוי להביא מחקר של המחלקה להנדסה ביו רפואית באוניב`` תל אביב. החוקרים פיתחו כלים להבין כיצד משפיע לחץ מכני על התנהגותם של תאי השומן וכן פיתחו שיטה ממוחשבת לסרוק תאים ולבחון כיצד משפיע העומס הפיזי לא רק על התא עצמו אלא, גם על האברונים הפנימיים שלו.
ראש צוות המחקר הפרופ`` עמית גפן אומר, כי להמשך המחקר עשויה להיות השפעה של ממש בתחום ההרזיה.
פרופ`` עמית גפן: פיתחנו שיטה לסרוק תאי שומן בודדים למחשב ולבחון את ההתנהגות המכנית של התאים הסרוקים לממחשב בתגובה לעומסים מכניים שפועלים עליהם ולזה יש מספר יישומים אפשריים. גם מבחינה מחקרית וגם מבחינת היישום לעולם האמיתי למשל, תהליכים שקשורים בהרזייה באימון גופני, בהפחתת משקל וכדומה. 
מאחורי הפיתוח עומדות תלמידות המחקר נעמה שמעון ושירה אור צדיקריו, השיטה שלהן תאפשר לקבוע איזה לחץ מכני גורם לתאים לפרק שומן או אפילו להתפרק בעצמם. בעתיד מקווים הכל יהיה אפשר ליישם את הממצאים האלה לפיתוח תרגילי התעמלות מוכווני הרזיה. בינתיים הפרסום בכתב העת החשוב לביו מכניקה מעורר עניין רב במעבדות העוסקות בחקר תיפקודם של תאים שונים.




  עורך: רועי פולד poladroy@tauex.tau.ac.il

 
TAU Homepage