2009

במרס


אירועים וכנסים

היבטים באדריכלות ירוקה: הבניין הירוק של ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר


ביה"ס עזריאלי לאדריכלות
. מטרת המפגש ללמוד ולהבין את עקרונות הליך תכנונו של בניין הכולל בתוכו טכנולוגיות ירוקות אקטיביות ופסיביות. המפגש יעסוק בהליך תכנונו של בניין ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, הבניין הירוק הראשון באוניברסיטת תל-אביב, תוך התייחסות לאזור המבנה ולקמפוס עצמו. במפגש תוצגנה שלוש מהעבודות שהגיעו לשלב הגמר בתחרות תכנון הבניין, כולל העבודה הזוכה.
יום רביעי, 18 במרץ 2009
20:00-21:30
אולם פאסטליכט, הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ
אוניברסיטת תל-אביב
20:00 ברכות 
אדר` ד"ר אריה נשר, מנהל מקצועי, ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר 
אדר` יצחק ליבנד, ראש ביה"ס לאדריכלות ע"ש עזריאלי
20:10 משרדי אדריכלים: "חזון ירוק" 
ד"ר אדר` יוסי קורי - אקסלרוד-גרובמן אדריכלים עם חן אדריכלים ועם אדריכל יוסי קורי (גאוטקטורה( 
אדר` דוד כנפו - כנפו-קלימור אדריכלים 
אדר` תומר קליינהאוז - סיאן אדריכלים עם פרינגל-ריצ`ארדס-שאראט אדריכלים, לונדון
21:10 שאלות ותשובות



פרס ישראל לקולנוע לג`אד נאמן


שרת החינוך, פרופ` יולי תמיר, הודיעה היום על זכייתו של פרופ` יהודה ג`אד נאמן, פרופ` אמריטוס וחוקר קולנוע בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, בפרס ישראל בתחום הקולנוע לשנת תשס"ט. לפי נימוקי ועדת הפרס, נאמן "הוא אוטודידקט מהפכן בתמטיקה וברטוריקה בסרטיו וביקורתי. חתרני ובעל מעוף בכתיבתו האקדמית. כיוצר, חוקר, מורה ומנהיג של יוצרים הטביע את חותמו בצמתים החשובים בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי מאז שנות ה-60. השילוב הייחודי של אמן והוגה דעות, בא לידי ביטוי במורכבות, בליריות, בהומניזם המובהק שלו ובעומק יצירתו האומנותית והאקדמית. שילוב זה מייחד את עבודתו גם כפדגוג בהוראת הקולנוע".

נאמן הוא במאי ומפיק סרטים, פרופ` אמריטוס וחוקר קולנוע בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב בראשו עמד שנים אחדות. הוא מתגורר בתל אביב עם אשתו ד"ר תלמה הנדלר ושתי בנותיהם. "ג`אד" הוא רופא בהכשרתו, מעולם לא למד קולנוע, רבים מתלמידיו היו ליוצרי סרטים וחוקרי קולנוע מן המעלה הראשונה והשפיעו על הקולנוע הישראלי בשנות האלפיים.

נאמן ידוע בעמדותיו השמאליות והתנגדותו הנחרצת לכיבוש. במאמר שפירסם לפני כשנה וחצי, הוא תיאר את הכיבוש בשטחים כ"משטר עריצות... שמתוחזק באמצעות אליטה ממושמעת שצועדת, חיילי היחידות הקרביות של צה"ל. בה בשעה הוא רוכב על גל משיחיות פוליטית מבית מדרשו של גוש-אמונים וספיחיו". לטענתו, " כלפי החברה הפלסטינית והנהגתה, המשטר הצבאי נוקט במגוון אמצעים שנועדו לקיים פיקוח חמור ושליטה מירבית על כל היבטי החיים. המשטר אינו בוחל בשיטות של עינויים, צנזורה, מחנות-מעצר ובתי כלא, גירוש ומעשי רצח. האוטופיה הציונית שבשנת 1948 המיטה על הפלסטינים את אסון "הנכבה", התחלפה עם הכיבוש בשנת 1967 במשטר עריצות."

נאמן נולד בתל אביב בשנת 1936 וילדותו ונעוריו עברו בפתח תקוה. הכינוי `ג`אד`, על שם יהודה איש קריות, דבק בו בתנועת הנוער. ג`אד סיים את גימנסיה הרצליה, והתגייס לנח"ל. לאחר סיום קורס מ"כים, שימש מדריך בבסיס טירונים שם התאבד טירון בירייה במשרד הפלוגה – אירוע שנחרט בזיכרונו. ג`אד סיים בהצטיינות קורס קציני חי"ר ושירת במילואים כמ"מ בצנחנים. לאחר שחרורו מהצבא למד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. עם סיום לימודיו, בשנת 1964, עשה סטאז` בביה"ח איכילוב בתל אביב, שם פגש את דן בן אמוץ שהיה מאושפז במחלקה פנימית וזה הזמין אותו לפרסם פיליטונים בעיתון הסטירי "ציפור הנפש".

בשנת 1965 השתתף בהפקת סרטו העלילתי הראשון של יצחק צפל ישורון, "אישה בחדר השני". במלחמת ששת הימים שירת כרופא בגדוד צנחנים וקיבל את "אות המופת" על טיפול בפצועים בקרב אום-כתף.

בשנים 1974-1976, עם התסריטאי דני הורוביץ והצלם חנניה בר, ג`אד יוצר את "מסע אלונקות", סרטו העלילתי הראשון, שעוסק בטירון צנחנים שעובר טרטורים קשים עד להתאבדותו. צה"ל ניסה למנוע את ההסרטה ודרש שינויים בתסריט בתמורה להענקת הציוד הצבאי שנדרש להפקת הסרט. בין השאר, נדרש ג`אד לצייר בסרטו "התאבדות חיובית" שבה הטירון אמור להגן בגופו על חיי חבריו לאחר שהרימון נשמט מידו. ג`אד סירב ואיים בפנייה לבג"ץ ולבסוף הציוד ניתן על ידי משמר-הגבול ומשרד הביטחון. לימים הסרט שימש כלי הדרכה בקורס קצינים כדי ללמד צוערים כיצד למנוע התאבדות טירונים. גידי גוב שגילם את המ"פ, מוני מושונוב הטירון, דליק ווליניץ המ"מ, דובל`ה גליקמן הסמ"פ, שלמה בר-אבא קצין מצ"ח ועזרא כפרי בתפקיד המח"ט הופיעו לראשונה על בד הקולנוע בסרט זה. "מסע אלונקות" הוצג בפסטיבלים והיה מושא למחקרים קולנועיים.

בשנת 1979 חובר ג`אד ליעוד לבנון, רנן שור, מילק קנבל ונחמן אינגבר במאבק ציבורי להקמת קרן קולנוע. בעזרת לובי מוצלח בכנסת מתרצה האוצר להקצות כספים לנושא זה וכך מוקמת "קרן הקולנוע הישראלי" שפעילותה תחולל שינוי דרמטי בקולנוע הישראלי.

נאמן כיהן גם כראש החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, יזם וביצע שינויים מרחיקי לכת בתוכנית הלימודים ובאירגון החוג, והביא להפיכתו מחוג מקצועי לחוג משולב, מעשי ועיוני. בתוכנית הלימודים הוא שיבץ קורסי יסוד ממדעי הרוח והחברה, פיתח את לימודי ההיסטוריה והתיאוריה בקולנוע, ובאמצע שנות השמונים יצר הקבץ קורסים ייחודי להוראת הקולנוע הישראלי. בין השאר, הוא כותב על הגל החדש של הקולנוע הישראלי של שנות השישים ומכתיר סרטים אלה בתואר "סרטי הרגישות החדשה".

בשנת 1999 ייסד נאמן עם אסנת טרבלסי, ג`ורג` ח`לייפי ודאוד כותאב יוזמים את "פסטיבל הסרטים לזכויות אדם", פסטיבל ראשון ויחיד שהתקיים בסינמטק תל אביב ובמרכז תרבות ברמאללה ונעשה תוך שיתוף פלסטיני-ישראלי. בשנים אלה, על רקע הייאוש הכללי מתהליך השלום, ג`אד פונה למחקר סרטי מלחמה. הוא מנחה סמינרים, מרצה בכנסים ומפרסם מאמרים על פדגוגיה צבאית, ועל תרבות הפצע בקולנוע ובחברה הישראלית.

בשנת 2006 חוזר ג`אד לעשיית סרטים עם סרט תיעודי על אירינה ג`מאל, כוריאוגרפית ילידת קייב שנישאה לערבי מחיפה והקימה בגליל את להקת "שחרזאדה", להקת מחול עממית של ערבים ויהודים.

בימים אלה עוסק נאמן בפיתוח תסריט לסרט על מלחמת יום-כיפור ובבימוי סרט דוקומנטרי על המדבר. בנוסף על כך, הוא שוקד על כינוס מאמריו לכרך על הקולנוע הישראלי בהוצאת אופקים של עם-עובד, ובעקבות מבצע "עופרת יצוקה" יוזם עם עמיתים כנס אקדמי באוניברסיטת תל אביב שכותרתו ?Why War



פרס ישראל לחקר הספרות יוענק לראובן צור וישראל לוין


שרת החינוך, יולי תמיר, הודיעה אתמול על שמות הזוכים בפרס ישראל בחקר הספרות לשנת תשס"ט, שיוענקו ביום העצמאות הקרוב. פרופסור ישראל לוין יזכה בפרס ישראל בחקר הספרות העברית, ופרופסור ראובן צור בפרס ישראל בחקר הספרות הכללית.

בוועדת הפרס שבחרה בהם היו חברים פרופסור מנחם ברינקר (יו"ר), פרופסור זיוה בן פורת ופרופסור עליזה שנהר.

חיבר בין דורות ובין תרבויות

פרופסור לוין, בן 85, חוקר את השירה והספרות העברית של ימי הביניים. בין השאר הוא העורך הראשי של הסדרה "שירת תור הזהב" בהוצאת אוניברסיטת תל אביב. לוין מלמד באוניברסטית תל אביב מאז 1962, בהן כ-20 שנה בראש החוג לספרות עברית.

בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי "עבודתו של לוין משלבת גישות פילולוגיות, אסתטיות ורעיוניות ומצביעה על הקשרים רחבים ומגעים בין תרבויות שונות ודורות שונים של יוצרים, בין תרבות דתית לחילונית, בין יצירה עברית מקורית למקורות השראתה הערביים".

פרופסור צור, בן 77, הוא מבכירי חוקרי הספרות בישראל. הוא מוכר כאחד מן האבות המייסדים של הגישה הקוגניטיבית לספרות וכמי שטבע את המונח "פואטיקה קוגניטיבית".

הוא חוקר בין השאר את "השירה ההיפנוטית", שירה שמפנה את הקורא להיבטים מוזיקליים של לשון השיר על חשבון שימת הלב למשמעות.

בנימוקי ועדת הפרס נאמר ש"פרופסור ראובן צור הוא מחשובי החוקרים של הספרות בארץ ובעל מוניטין בינלאומי והוא ידוע כחוקר ספרות וכתיאורטיקן יוצא דופן במקוריותו".



פרס מפעל הפיס לשנת 2008 למדעים ולמחקר לפרופ` אליעזר בן רפאל ולפרופ` זאב לוין


קרן לנדאו ע"ש מיכאל לנדאו,שעמד בראש מפעל הפיס בשנותיו הראשונות הוקמה ב-1970 מעניקה פרסים הישגיים בתחומי האמנות, המדעים והמחקר,כדי לציין לשבח את המחקר המדעי ואת החוקרים הישראליים אשר הגיעו להישגים בתחומם ותרמו במידה ניכרת לקידום המחקר.

הפרס בסך 50 אלף ₪ לכל זוכה, מוענק השנה בקטגוריות: לימודים אורבאניים, סוציולוגיה, ההיסטוריה של ארץ-ישראל, תולדות הציונות, אסטרופיסיקה, הגנטיקה של האדם, מתמטיקה שימושית ומחקרי מים.

את הזוכים בחר צוות שופטים מבכירי המדענים והחוקרים בישראל. 
פרופ` אליעזר בן רפאל- המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. עבודתו המחקרית ופועלו האקדמי והחברתי של פרופ` בן-רפאל זוכים להערכה והוקרה בקהילייה הסוציולוגית ומחוצה לה. תרומתו לחקר הסוציולוגיה הישראלית מכרעת ולעבודתו נודעת חשיבות רבה, הן בבחינת אבני יסוד להכשרת סוציולוגים, חוקרים ומורים לסוציולוגיה ואזרחות במערכת האקדמית, כמו גם במערכת החינוך הישראלית.

פרופ` זאב לוין-מהחוג לגיאופיזיקה ולמדעים פלנטריים, הפקולטה למדעים מדויקים ע"ש רימונד ובברלי סאקלר, לשעבר ראש ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב. פרופ` לוין הוא החוקר המוביל והראשון בארץ בכל הקשור לידע המדעי הקשור בגשם מלאכותי – זריעת עננים ב-40 השנים האחרונות. הוא תרם רבות לפיתוח שיטות נומריות חדשות המאפשרות חישוב והדמיה מדויקים יותר של התפתחות עננים ומשקעים, לרבות השפעה של חלקיקים – אירוסולים עליהם.
טכס חלוקת הפרסים יערך במעמד ראשי כל האוניברסיטאות בארץ ביום ראשון 22.03.2009 במרכז עינב בתל אביב.



פרס ישראל במפעל חיים לשנת תשס"ט לפרופ` מרדכי שני


מפעל חייו של פרופ` מרדכי שני רשום כאבן דרך בתבניתה של הרפואה בישראל ובכלכלת הבריאות של מדינת ישראל. מפעל חייו נטוע בהקמת בית החולים שיבא, בארגונה מחדש של הפסיכיאטריה המודרנית בישראל, בהקמת קתדרה באוניברסיטת תל אביב, ביצירתו ובקידומו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, במכוני המחקר שהקים, מהם יצאו מאות מחקרים מדעיים, בעשרות קרנות מחקר ובדורות של רופאים שגדלו והתחנכו בשיבא.
פועלו של פרופ` שני, ששימש בין השאר כמנכ"ל משרד הבריאות, השפיע על תחום הרווחה במדינת ישראל ועל הטיפול באוכלוסיות חלשות שונות בכל רחבי הארץ.
חייו של פרופ` שני הם אות ומופת לעובד ציבור שהוא משרת ציבור.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ` מרדכי שני ראוי לפרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס"ט.



פרופ` זהבה סולומון כלת פרס ישראל לשנת תשס"ט בחקר עבודה סוציאלית


פרופ` זהבה סולומון מבי"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל  זהבה סולומון היא פרופ` לאפידמיולוגיה פסיכיאטרית ועבודה סוציאלית. שרתה בצה"ל כראש ענף המחקר בחיל הרפואה בין השנים 1981-1992. בין השנים 1994-1996 עמדה בראש בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב וב-1997-2001 עמדה בראש החטיבה לתוכניות מיוחדות באוניברסיטה. תחום עיסוקה המדעי של פרופ` סולומון הוא טראומה נפשית, ומחקריה עוסקים, בין השאר, באוכלוסיות הלומי קרב, ניצולי שואה, נפגעי טרור ופדויי שבי. היא פרסמה למעלה מ-250 פרסומים מדעיים וששה ספרים. בשנים האחרונות הוענקה לפרופ` סולומון שורה של פרסים ומענקים בין לאומיים, בהם פרס Laufer היוקרתי למחקר בתחום הטראומה.



תל אביב-יפו המטרופולין הקוטבי - מבט מן האקדמיה


היא חוגגת 100 שנה, היא תלבש שמלת נשף וחופת זיקוקי דינור תזהר מעליה. ואנחנו לא מבקשים לקלקל את השמחה, אלא להציע מבט בוחן וביקורתי יותר על הכלה, גם על שוליה ואפילו הצצה אל מתחת לשמלתה. תכנית הלימודים הכלליים והבין-תחומיים, הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין.
הציבור מוזמן לסדרה של עיון וסיור בארבעה נושאים. לכל אחד מן הנושאים יוקדשו שני מפגשים: הראשון באוניברסיטה, ושבוע לאחר מכן סיור בשטח.
נושאי המפגשים:
`ילדי ההפקר` (31.3; 6.4)
מהגרי עבודה (20.4; 27.4)
יפו - בין יהודים לערבים (18.5; 25.5)
תחבורה וסביבה - הילכו שניהם יחדיו? (8.6; 15.6)
שני המפגשים הראשונים יוקדשו ל`ילדי ההפקר`- נערים שנפלטו מן המסגרות החינוכיות בתל אביב המנדטורית ובזמן הזה ממש.
המפגש הראשון יתקיים ביום ג`, 31.3.2009, בשעה 18:00, בבניין גילמן, אולם 282, אוניברסיטת ת"א
לרגל הופעת ספרה של ד"ר תמי רזי, `ילדי ההפקר`
בשיתוף עם הוצאת `עם עובד` שפירסמה את ספרה
מנחה: יעל דר
פתיחה וברכות: יובל שחר, ראש התכנית ללימודים כלליים ובין תחומיים
תמי רזי, אוניברסיטת תל אביב ומכללת ספיר
פטרנליזם מבורך? על פועלה של עיריית תל אביב למען ילדים ובני נוער עזובים בתקופת המנדט
דני הדרי, קיבוץ גבת וכותב ביוגראפיה על ישראל גלילי
`ילדי ההפקר` מייסדים את תנועת הנוער העובד
ברוריה זלצמן, רכזת נושא נערות וצעירות במינהל השירותים החברתיים של עיריית תל אביב-יפו ועירית רגב, מנהלת היחידה הטיפולית `אכפת לי`, היחידה לקידום נוער, מינהל החינוך והתרבות של עיריית תל אביב-יפו
התמודדות עם נוער במצבי משבר וסיכון בעיר תל אביב-יפו
יום ב`, 6.4.2009, בשעה 17:00 – סיור בבית השנטי, בית חם לנוער במצוקה, בהדרכתה של מריומה בן-יוסף, מייסדת ומנהלת המקום
המעוניינים מתבקשים להרשם מראש במזכירות התכנית ללימודים כלליים ובין-תחומיים, טלפון: 6409072; פקס: 6406904, e-mail: gstudies@post.tau.ac.il
המפגשים חינם ופתוחים לקהל הרחב



הענקת אות הפקולטה למצוינות בניהול עסקים גלובליים

למר חיים כצמן יו"ר חברת גזית גלוב. האות מוענק מטעם המרכז לחקר עסקים גלובליים ע"ש מקס פרלמן
מנחה: פרופ` גדי אריאב ראש המרכז לחקר עסקים גלובליים ע"ש מקס פרלמן 
הרצאה: המשבר, הנדל"ן והאקדמיה - ד"ר אפרת טולקובסקי מנהלת אקדמית מכון
חיים כצמן גזית גלוב לנדל"ן 
בהזמנות בלבד



הפרופסור צבי לרון הוא הזוכה בפרס ישראל בחקר הרפואה לשנת תשס"ט


כך הודיעה שרת החינוך, הפרופסור יולי תמיר. לרון היה הראשון לפתח מודל לטיפול בסוכרת הנעורים והקים בארץ מרכז גדול לטיפול במחלה.   שרת החינוך, הפרופסור יולי תמיר, הודיעה היום (ד`) על זכייתו של הפרופ` צבי לרון בפרס ישראל בחקר הרפואה לשנת תשס"ט.

"עבודתו של פרופ` לרון זכתה להכרה, להוקרה בין-לאומית ולעשרות פרסים והוא העמיד תלמידים רבים. מחקריו פורצי-דרך ועל כן מגיע לו הפרס", נימקה הוועדה בהחלטתה.

הפרופסור צבי לרון הוא בוגר של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים וידוע כמייסד וכבונה של מקצוע האנדוקרינולוגיה של ילדים בישראל.

לרון עסק במחקרי פעילות הורמון הגדילה על רקמות ואיברי הגוף השונים, שיושמו לטיפול בילדים נמוכי-קומה ומשמשים אבני-דרך לטיפול עד היום. במחקרו, "ננסות ע"ש לרון", הגדיר את הקולטנים החסרים באוכלוסייה מיוחדת של ילדים נמוכים.

בנוסף, היה הראשון לפתח מודל רב-תחומי לטיפול בסוכרת הנעורים והקים את המרכז הגדול בארץ לטיפול בסכרת נעורים.



יום עיון לכבוד 200 שנה להולדת דארווין ו-150 שנה לפרסום "מוצא המינים"

השנה חל יום ההולדת ה-200 להולדתו של דארווין, ו-150 שנה לפרסום מוצא המינים, ספר ששינה את השקפת האדם על העולם ועל עצמו. כל העולם המדעי חוגג תאריך זה וגם הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, החליטה לציין זאת.

הכנס המתוכנן מיועד לסגל, לתלמידים ולציבור הרחב. ההרצאות תהיינה במגוון של נושאים, מותאמים לקהל השומעים.

המיוחד בכנס, הוא שבין הנושאים יידונו גם חידושים שונים ששנויים במחלוקת, כגון ההשפעה של הדארוויניזם על הפסיכולוגיה. 
בין המרצים פרופ` נתן אביעזר מאניברסיטת בר- אילן.
בסיום היום מתוכננת הקרנת הסרט "משפט הקופים" שזכה להצלחה רבה.
ברכות 9:00-9:30
פרופ` אהוד גזית, סגן נשיא למחקר ופיתוח
פרופ` יואל קלוג, דקאן הפקולטה למדעי החיים


ישיבת בוקר 9:30-11:15
יו"ר: פרופ` דן איזיקןביץ

פרופ` יוסף נוימן – מהי המהפכה הדארווינית?
פרופ` דוד וול – מלחמת הקיום של האבולוציה בראשית דרכה
ד"ר לילך הדני – החידה האבולוציונית של הרביה המינית
הפסקת קפה 11:15-11:45
מושב שני 11:45-13:30
יו"ר: פרופ` אברהם חפץ
פרופ` אמוץ זהבי – ברירה זוויגית (ברירת סימנים) וחשיבותה לאבולוציה
ד"ר דורותה היושון – מדארווין עד אבולוציה מולקולרית

פרופ` ארנון לוטם – הגישה האבולוציונית לחקר התנהגות, למידה וקבלת החלטות
הפסקת צהרים 13:30-14:30

ישיבת הצהריים 14:30-16:15
יו"ר: פרופ`יעקוב פרידמן

פרופ` אברהם חפץ – ניצחון הסוציוביולוגיה – היבט אבולוציוני

פרופ` עדה למפרט – דארווין כפסיכולוג: דומה ושונה;נשים וגברים.

ד"ר מיכה אנקורי – פסיכולוגיה בין גבולות החומר ומרחבי הרוח

הפסקה 16:15-16:45

ישיבת אחה"צ 16:45-18:00
יו"ר: פרופ` אביה זילברשטיין

פרופ` נתן אביעזר – דארווין, דינוזארים והתורה

פרופ` יוסף אגסי – דת ומדע

הקרנת הסרט – "משפט הקופים"

יום, 6 באפריל יום ב` 2009
אולם דולפי (ב"ס לרפואה)

הציבור מוזמן



פרס ישראל יוענק לשישה חברי סגל האוניברסיטה

פרס ישראל במפעל חיים לשנת תשס"ט לפרופ` מרדכי שני, פרס ישראל לקולנוע יוענק לפרופ` יהודה ג`אד נאמן, פרופסור זהבה סולומון תזכה בפרס ישראל בחקר עבודה סוציאלית, הפרופסור צבי לרון הוא הזוכה בפרס ישראל בחקר הרפואה, פרופסור ישראל לוין יזכה בפרס ישראל בחקר הספרות העברית, ופרופסור ראובן צור בפרס ישראל בחקר הספרות הכללית. לפירוט אודות הזוכים ותמונותיהם.



"מרחב מוגן", סרטו של אורן גוילי, יוקרן במסגרת תחרות פורום הסרטים העצמאיים בפסטיבל הסרטים הצ`כי


הסרט "מרחב מוגן" נעשה בתום שנת הלימודים השלישית של הבמאי בחוג לקולנוע ויוקרן בפסטיבל קרלובי וארי שברפובליקה הצ`כית. הפסטיבל, הנחשב למרכזי והוותיק שבין פסטיבלי הקולנוע הבינלאומיים במזרח אירופה, מתקיים זו השנה ה-44 ברציפות. הפסטיבל ייפתח ב-3 ביולי ויימשך שמונה ימים.
"מרחב מוגן", סרט הגמר של גוילי שזכה בשנה שעברה במענק ג`קי ניילור מטעם קרן תרבות חיפה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה, נעשה בתום שנת הלימודים השלישית של הבמאי בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. זהו סרט הסטודנטים הראשון שמתקבל למסגרת זו.
"מרחב מוגן", מתרחש במהלך מלחמת לבנון השנייה וגיבוריו הראשיים הם חתן וכלה המוצאים את עצמם כלואים במקלט בצפון הארץ ביום חתונתם. כשהחתן יוצא מהמקלט לחפש אחר אחיו בן ה-13, שעסוק בתליית שלטי הכוונה לחתונה, שורה של אירועים המושפעים ממצב המלחמה מובילים אותו לתובנות חדשות על חייו. בסרט משחקים בין היתר יונתן רוזן, אברהם סלקטר, ליאת גורן, רבקה בכר, עמי ויברג, הדס קלדרון וינון כהן. את התסריט כתב גוילי בשיתוף עם עומר תדמור ("מוכרחים להיות שמח").
במקביל לתחרות בפורום הסרטים העצמאיים, הסרט יתמודד גם על פרס הקהל בפסטיבל קרלובי וארי. הרשימה המלאה של הסרטים המשתתפים בפלטפורמות השונות של הפסטיבל בצ`כיה עתידה להתפרסם במהלך החודש הקרוב.



לכל ילד הצורך שלו


בית הספר לחינוך ע"ש חיים וג`ואן קונסטנטינר
המגמה לייעוץ חינוכי בגיל הרך ביום עיון.
יום העיון יתקיים
ביום ראשון, כ"ו באדר תשס"ט, 22.3.2009
חדר 431, בניין שרת
אוניברסיטת תל-אביב, רמת אביב
בתכנית:
13:00-12:30 התכנסות וכיבוד
13:15-13:00 ברכות:
פרופ` אהרון שי, סגן הרקטור
אוניברסיטת תל-אביב
גב` תמי אומנסקי, ראש תחום פיתוח מקצועי וייעוץ בגיל הרך –
אגף ייעוץ, שפ"י, משה"ח
15:00-13:15 הילד בגן
מהו בעצם צורך? –
פרופ` רחל ארהרד
מה הוא מרגיש? מה היא חושבת? טיפוח הבנה חברתית בקרב פעוטות לקויי שמיעה.
ד"ר מרגלית זיו, גב` לוסי מלכי
וד"ר עירית מאיר
מיהו חבר? קרבה חברתית אל ילדים בעלי לקות על הרצף האוטיסטי
גב` מטי זכאי-משיח, ד"ר מרגלית זיו
ופרופ` אסתר דרומי
הגן המכיל
גב` רוחמה לזניק וגב` כנרת צוק
15:30-15:00 הפסקה
17:15-15:30 הילד במשפחה
הפעו"ט במרכז: מודל טירת הכרמל
גב` ענת בר
"תקשיב לי, ילד!" התקשרות אמהות לילדיהן המאובחנים בהפרעות קשב
ד"ר שרית גוטמן שטיינמץ
גם להורים הצרכים שלהם
ד"ר דורית ארם ופרופ` איריס לוין
להיות הורים להורים –
איך, מה ומתי נספר להורים על הקשיים של ילדיהם
ד"ר עינת אספלר-רוזנבוים
17:30-17:15 דברי סיכום –
גב` טוקה ילין-מור
יו"ר האגודה למען הילד בגיל הרך




תכניות חדשות

תוכנית חדשה בפקולטה לניהול ע"ש רקאנטי


תוכנית ה-TLV iMBA הבינלאומית על-שם סופר, מציעה תואר MBA הנלמד כולו באנגלית במשך שנת לימודים אחת הכוללת שלושה סמסטרים ומיועדת לישראלים ולתלמידים מחו"ל. את הסמסטר השלישי, המתקיים בקיץ, ניתן ללמוד באחת מ-50 אוניברסיטאות מובחרות בחו"ל, במסגרת תוכנית חילופי הסטודנטים של הפקולטה.

פתיחת התוכנית הינה חלק ממהלך אסטרטגי של אוניברסיטת תל אביב להרחיב את היצע התוכניות המיועדות לתלמידים מחו"ל במסגרת הגלובליזציה של ההשכלה הגבוהה.

תוכנית ה-TLV iMBA נהנית מהיתרונות המחקריים והאקדמאיים הגבוהים של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, אשר הסמיכה ב-40 שנותיה את המנהלים הבכירים במשק הישראלי והפקולטה היחידה בישראל שהוכרה על-ידי AASCB.

על סגל מרצי הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב נמנים חוקרים, המלמדים בבתי הספר לניהול הטובים בעולם - פרופ` שמעון בנינגה (U. of Penn- Wharton), פרופ` רוני עפר (Northwestern U.-Kellogg), פרופ` רוני שחר (Duke U.-Fuqua), פרופ` קובי גלזר (Boston University), ד"ר ברק ליבאי (MIT- Sloan), דר` מאיר קרלינסקי (California U. at Berkeley- Haas), ועוד.

המנהל האקדמי של התוכנית הינו פרופ` שמעון בנינגה, פרופסור למימון ולשעבר דקאן הפקולטה לניהול. פרופ` בנינגה מרצה בוורטון ובאוניברסיטת תל אביב וכתב ארבעה ספרים חשובים במימון - אחד מהם financial modeling, שיצא ב-MIT, הפך לספר חובה ללימוד מודלים. פרופ` בנינגה כיהן כחבר הנהלת הבורסה לני"ע בתל אביב.

בנוסף לקורסים בנושאי ניהול מסורתיים,כוללת תוכנית ה-TLV iMBA קורסים אשר יקנו לסטודנטים כלי ניהול יישומיים בהון סיכון, ניהול הייטק, יזמות ביו-טק, ועוד. דרישות הקבלה המחמירות של התוכנית כוללות תואר ראשון מאוניברסיטה מוכרת, ציון GMAT, המלצות, כתיבת חיבור, ראיון אישי, ניסיון תעסוקתי מהווה יתרון.




מינויים ופרסים

קרן מענקי המחקר ע"ש ריצ`רד ורודה גולדמן לקידום איכות השלטון בישראל

בית הספר לממשל ולמדיניות ע"ש הרולד הרטוך בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל-אביב מפתח תוכנית לעמיתים בכירים (Senior Fellow) במסגרת קרן מענקי המחקר ע"ש ריצ`רד ורודה גולדמן.
מטרת התוכנית היא לאפשר לעמית/ה המגיע/ה מן השירות הציבורי להעמיק את הידע התאורטי בתחומים הרלוונטיים לעבודתו/ה, ולשקוד על פיתוח רעיונות לקידום איכות השירות הציבורי בישראל. במקביל, תשתלב העמית/ה בפעילות בית הספר ותתרום מניסיונ/ה המעשי ומהידע שצבר/ה לפעילות בית הספר.



לראשונה תעמוד אישה בראש ועד מנהל של אוניברסיטת מחקר בישראל

ד"ר ליאורה מרידור נבחרה לעמוד בראש הועד המנהל של אוניברסיטת תל-אביב 
הועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב אישר, אתמול, פה אחד את בחירתה של הגב` ד"ר ליאורה מרידור לשמש כיושבת ראש הועד המנהל של אוניברסיטת תל-אביב. ד"ר מרידור תחליף את מר דב לאוטמן שסיים את תפקידו לאחר 8 שנים.
ליאורה מרידור הינה בעלת תואר ד"ר לכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובעבר ניהלה את מחלקת המחקר בבנק ישראל, שימשה בתפקידי ניהול שונים בענפי הבנקאות והתקשורת. ד"ר מרידור, יועצת כלכלית ופיננסית מכהנת כחברת דירקטוריון בחברות שונות, בהן טבע אסם.

דב לאוטמן, יו"ר ועד מנהל היוצא ופרופ` צבי גליל, נשיא אוניברסיטת תל-אביב, ברכו את ד"ר מרידור על בחירתה לתפקיד.

מר לאוטמן ציין את ניסיונה הרב כחברה במועצות מנהלים בתחומים רבים במשק, ניסיון שיתרום ללא ספק תרומה חשובה לניהול האוניברסיטה.

פרופ` גליל הודה לוועדת החיפוש על עבודתה המסורה וציין את היום המיוחד שבו נבחרה, ד"ר מרידור, "יום האישה הבינלאומי" ואת היותה האישה הראשונה שנבחרה בארץ לעמוד בראש ועד מנהל של אוניברסיטת מחקר".



ד"ר רונית סצ`י-פאינרו ברשימת הצעירים המבטיחים של מגזין TheMarker


ד"ר סצ`י-פאינרו מגייסת את הננו-ביו-רפואה לפיתוח תרופות לטיפול בסרטן.
גיל: 36
מצב משפחתי: נשואה + 2
תפקיד: ראש מעבדה לחקר סרטן ואנגיוגנזה, מרצה בכירה במחלקה לפרמקולוגיה ולפיסיולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בעלת מינוי פרופסור אורח בבית הספר לרפואה של הרווארד בבוסטון.
CV: ד"ר רונית סצ`י-פאינרו, בוגרת תואר ראשון ברוקחות מהאוניברסיטה העברית, השלימה תואר שלישי במסלול ישיר באוניברסיטת לונדון. אחר כך חזרה לארץ, אך תוך כדי פוסט דוקטורט קצר באוניברסיטת תל אביב נסעה שוב ללונדון, הפעם לכנס. פגישה לא צפויה עם משתתף אחר בכנס, פרופ` יהודה פולקמן, הובילה אותה להרווארד - לפוסט דוקטורט במעבדתו. מחקריה של סצ`י-פאינרו עוסקים בטווח הבינתחומי של הננו-ביו-רפואה ליצירת מערכות פולימריות להובלת תרופות. באמצעות ידע משולב מתחומי הביולוגיה, הכימיה, הרפואה, מדע החומרים, הפיסיקה וההנדסה היא חוקרת תרביות תאים ומודלים של כלי דם כדי לפתח תרופות ננומטריות לטיפול בסרטן, שיפעלו כטיל מונחה ולא יפגעו בתאים בריאים. עד היום היא פירסמה כ-30 מאמרים, היתה שותפה בפיתוחם של יותר מתריסר פטנטים וזכתה בפרסים בינלאומיים רבים ובמלגות יוקרתיות כמו פולברייט, רוטשילד, וינגייט ואלון.

רגע משמעותי בקריירה: : "היום שבו קיבלתי את התוצאות המשמעותיות שהובילו לפרסום המאמר הראשון שלי בכתב העת `Nature Medicine` ומהוות את הבסיס למחקר במעבדה שלי היום".

המוטו שלי: "במדע כמו בחיים צריך לקחת סיכונים וללכת עם דברים עד הסוף. גם אם הדרך קשה ורצופת בעיות, הסיפוק בהצלחה אחת שווה את הכל".

המודל שלי: "פרופ` יהודה פולקמן מבית החולים לילדים בבוסטון ובית הספר לרפואה בהרווארד, אבי תחום האנגיוגנזה. מלבד היותו מנתח ילדים וחוקר מבריק בעל שם עולמי, הוא היה איש יקר לאנושות, בעל יכולת מיוחדת להוציא את המיטב מכל סובביו".

איפה אהיה בעוד 10-5 שנים: "עד אז אני מקווה שאחת מהתרופות שאנחנו עובדים עליהן במעבדה שלי תבשיל לכדי תרופה שתרפא אנשים ולא רק עכברים".

ועוד משהו: במשך שנים רבות היא היתה רקדנית בלט קלאסי ומודרני וכמעט בחרה במחול כקריירה.

למה אנחנו חושבים שהיא תעשה את זה: כי אם בעבר נבעה הצלחתה מכשרונה הרב ומחויבותה הבלתי נלאית לנושא מחקרה, להצלחתה העתידית מיתוספת התמיכה וההכרה של עולם המחקר.




קצרים

לאומיות, חילון ודת במזרח-התיכון

הפקולטה למדעי הרוח על שם לסטר וסאלי אנטין, מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה בשיתוף קרן קונרד אדנאואר ביום עיון.
10:00-9:00 - מושב פתיחה:
יו”ר - אייל זיסר
ברכות - עוזי רבי
הרצאה מרכזית
אשר ססר
חילון במזה"ת: תהליך בנסיגה

11:00-10:00 - איראן ותורכיה:
יו”ר: דוד מנשרי
רז צימט
לאומיות איראנית, אסלאם שיעי ואינטרסים ממלכתיים במדיניות החוץ האיראנית
ענת לפידות-פירילה
הנטל של האדם התורכי -הגמוניה וזהות במדיניות החוץ התורכית

11:30-11:00 - הפסקת קפה
13:00-11:30 - המגרבּ: יו”ר ומגיב: ברוס מדי-ויצמן יהודית רונן לאומיות ואסלאם קיצוני בלוב: מתח אלים בין דת לפוליטיקה גדעון גרא אלג`יריה: לקראת הבחירות לנשיאות - הצפוי שינוי? דניאל זיסנויין דת וחברה במרוקו העכשווית

14:00-13:00 - הפסקת צהריים
15:30-14:00 - המזרח הערבי: יו”ר: אוריה שביט אייל זיסר לאומיות, חילון ודת בסוריה בהנהגת משטר הבעת’ עפרה בנג’ו פרויקט החילון בעיראק: סיפורו של כישלון? מירה צורף “האחים המוסלמים” במצרים: בתוך המשחק הפוליטי או מחוצה לו?
16:00-15:30 - הפסקת קפה
17:30-16:00 - המפרץ הפרסי וערב הסעודית: יו”ר ומגיב: עוזי רבי יוסי קוסטינר דמוקרטיה נוסח בוּש ורפורמות נוסח המפרץ ערן סגל כווית נחום שילה הקרב על הכספת - בנקאות אסלאמית ובנקאות רגילה במדינות המפרץ


הכנס יתקיים ביום ב`, 30 במרץ 2009 באודיטוריום בר-שירה, קריית האוניברסיטה, תל-אביב הציבור מוזמן



לשחק שדים, לשחק מלאכים

החוג לקולנוע וטלוויזיה בפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ. יום עיון ביצירתו של פרופ` רם לוי . יום העיון יתקיים בתאריך 23/3/2009 בין השעות 10:00 – 16:00, באוניברסיטת תל אביב, בניין מכסיקו, אולם פאסטליכט



"סינסתזיה: מוסיקה, אמנות, מדע"

הרצאה בבית הספר למוסיקה  ע"ש בוכמן מהטה, של פרופ` לאורנס מארקס מאוניברסיטת ייל, ראש מכון פירס לפסיכופיזיקה, מחשובי החוקרים בעולם בתחום הקשרים בין החושים.



סרטים של תלמידי החוג לקולנוע יוצגו ב-28 פסטיבלים


בין הסרטים: "מזל" של רועי שר, שיציג בפסטיבלים בסלובקיה, בספרד, בארצות-הברית ובצרפת - ו"שתיקה" של הדר מורג, שידלג בין פסטיבל בסלובקיה לפסטיבל בווינה. 24 סרטים של תלמידי החוג הוזמנו ל-28 פסטיבלים בינלאומיים, שיתקיימו בחודשים מרץ ואפריל.
בין הסרטים: "מזל" של רועי שר, שיציג בפסטיבלים בסלובקיה, בספרד, בארצות-הברית ובצרפת. "שתיקה" של הדר מורג, שידלג בין פסטיבל בסלובקיה לפסטיבל בווינה. "פנחס" של פיני טבגר הוזמן לפסטיבל בברצלונה ולפסטיבל מונטריאול הבינלאומי לסרטי ילדים בקנדה. "תזכור את זה" של עילית זקצר יוקרן בפסטיבלים בלונדון, ברצלונה, בפסטיבל סרטי נשים בינלאומי בקוריאה ובפסטיבל סרטי נשים בטורקיה. "ילדה גדולה" של דנה נויברג התקבל לפסטיבל הסרטים העצמאיים ברומא, ו"יפאוויה" של דן דויטש יציג בפסטיבל סרטים בשיקאגו ובפסטיבל מונטריאול לזכויות אדם.



שטנה דיגיטלית 2009

טרור, אנטישמיות וגזענות ברשת: הרצאה ושיח פתוח עם מר אלי הכהן, עיתונאי ומנהל מקצועי- מכון נטויז`ן לחקר האינטרנט באוניברסיטת ת"א. האירוע יתקיים ביום א`, 29.3.09, בשעה 18:00-20:00 באודיטוריום זאבי בבית התפוצות באוניברסיטת תל אביב.



נפלאות הקריאה: מן המוח למחברת

ההרצאה השנייה בסדרת ההרצאות בכור המהפכה ההרצאה תועבר בשידור חי באתר  שתתקיים ביום שלישי 31 במארס 2009 בשעה 1930 באולם בר שירה באוניברסיטת ת"א
מרצה ד"ר תמי קציר, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה
דברי פתיחה ישא פרופ` סידני שטראוס, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב 
תקציר: חמישה עד עשרה אחוז מהאוכלוסייה מתקשים ללמוד לקרוא. מחקרים חדשים מעידים שללקויות קריאה יש בסיס נירולוגי אך גם לסביבה יש השפעות על התפתחות הקריאה
בהרצאה זו אסקור תחילה כיצד התפתחה מערכת הכתב לפני אלפי שנים, דהיינו כיצד אנו כבני אדם למדנו לקרוא?
אחר כך אסקור את תהליך התפתחות הקריאה אצל ילדים בשפות שונות ובתוכן השפה העברית
לבסוף אדון בממצאים חדשים לגבי ילדים עם דיסלקציה
כל ההרצאות בסדרה הן הרצאות פתוחות, ללא תשלום, והן מיועדות לקהל הרחב



טקס חלוקת מלגות לסטודנטים הלומדים הנדסת חשמל ואלקטרוניקה ומדעי המחשב

המלגות נתרמו על ידי חברת מוטורולה ישראל. הטקס יתקיים ביום שני, ה-30 במרץ 2009 בשעה 15:00



משחקי החורף לסטודנטים 2009

להלן הישגי קבוצות וסטודנטים של אוניברסיטת ת"א:
סיכום משחקי החורף באילת 15-18/3/09
ב- 15 ענפים מתוך 22 נבחרות שהתחרו במסגרת משחקי אס"א באילת זכינו באחד משלושת המקומות הראשונים, בשנה שעברה השתתפנו ב- 15 ענפים וזכינו בעשר מדליות בסה"כ. הישגי הנבחרות היו מצוינים וחל שיפור ניכר משנה שעברה.
בנוסף זכינו השנה בשמונה מקומות ראשונים ובשנה שעברה בשניים, כך שזו ללא ספק השנה האיכותית ביותר שידענו. הכנת הנבחרות והמורכבות השנה הייתה קשה מתמיד, אך בשורה התחתונה 92 ספורטאי אוניברסיטת תל אביב השתתפו באופן פעיל ואיכותי במשחקי אס"א.
רצ"ב הישגי הנבחרות השונות:
טניס גברים : מקום רביעי מתוך 12 קבוצות – שנה שעברה שלישי.

טניס נשים : מקום ראשון מתוך שמונה קובצות ,שנה שעברה מקום חמישי.

סקווש גברים : מקום רביעי, שנה שעברה מקום שני.

סקווש נשים : מקום ראשון, שנה שעברה מקום שני.

שחמט : מקום ראשון מתוך 6 קבוצות, הישג יפה שנה תשיעית ברציפות.

טנ"ש גברים : מקום שני מתוך 10 קבוצות זהה לשנה שעברה.

טנ"ש נשים : מקום שני , זהה לשנה שעברה.

גלישת רוח : מקום רביעי , שנה שעברה גם.

אופני הרים בנים: מקום שלישי, בשנה שעברה רביעי.

אופני הרים בנות : מקום שני, זהה לשנה שעברה.

כדורעף בנים: מקום שישי, זהה לשנה שעברה.

כדורעף בנות: מקום ראשון, שנה שעברה שני.

קראטה בנים : מקום רביעי.

קראטה בנות: מקום שלישי, זהה לשנה שעברה.

קט רגל- בנות: מקום ראשון, שנה שעברה לא השתתפנו.

קט רגל בנים- מקום ראשון!

אקווטלון : בנים :חמישי, בנות: ראשון, פעם ראשונה שמתקיים.

מים פתוחים: בנים: שלישי, בנות: שני, פעם ראשונה שמתקיים.

ריצת שדה : בנים: חמישי, בנות : ראשון, פעם ראשונה שמתקיים.



לוחמת מידע

הכנס השנתי הרביעי העוסק בלוחמת המידע בעידן הממוחשב מבית מכון נטוויז`ן לחקר האינטרנט של אוניברסיטת תל- אביב. יום שני, 16 במרץ . נושא הכנס השנה – ההגנה על התשתיות הלאומיות – תוכן וטכנולוגיה.



נשק העתיד של הרופאים: ננו-צוללות


ד"ר דן פאר מהפקולטה למדעי החיים ע"ש ג`ורג` ס. וייז פיתח ננו-צוללות המסוגלות לאתר תאים בודדים בגוף ולהחדיר לתוכם מולקולות המשנות את פעולת התאים. ההמצאה עשויה לספק טיפול למחלת קרוהן, ובעתיד יכולה לשמש כאבן-דרך בריפוי מחלות כאיידס ומחלת הנטינגטון.
אחד החלומות הגדולים של מדע הרפואה הוא פיתוח תרופות ללא תופעות לוואי. אין זה דבר של מה בכך: כימותרפיה ללא תופעות לוואי, למשל, תשפר מאד את יכולת הטיפול בסרטן. דרך אחת להימנע מתופעות לוואי של תרופה היא להעביר את החומרים המועילים, ישירות לתאים אותם ברצוננו לקטול או לרפא. אבן-דרך בתחום הונחה לאחרונה על-ידי החוקר הישראלי ד"ר דן פאר, ושותפיו מבית הספר לרפואה של הארווארד, שהצליחו לפתח צוללות זעירות – קטנות פי מאה מתאים אנושיים – המסוגלות להתמקד על תאים בגוף ולהזריק לתוכם את חומרי התרופה. המצאתו של ד"ר דן פאר ושותפיו, שהתפרסמה בשנה האחרונה בכתב-העת היוקרתי Science, עשויה להיות אחד הצעדים החשובים בדרך לריפוי ללא תופעות לוואי, ואפילו לריפוי מחלות שנחשבו עד עתה כחסרות-מזור, כאיידס ומחלת הנטינגטון. לפני חודשים ספורים, פתח ד"ר פאר את המעבדה לננו-רפואה בפקולטה למדעי החיים ובמרכז לננו-מדע וטכנולוגיה באוניברסיטת ת"א, שם הוא עובד על אפליקציות נוספות למערכת זו בתחומי הסרטן השונים ובמחלות דלקתיות ועל מערכות חדשות.



ההמצאה של ד"ר פאר מתבססת על ליפוזומים – כדורונים זעירים המורכבים מחומצות שומן ומצופים במולקולות, המאפשרות להם לזהות תאים מסוימים ולחדור לתוכם, או להזריק לתוכם את תוכן הליפוזום. ניתן למלא את הליפוזום בחומרים שונים רבים, לפי רצון המתכנן – החל מרעלים שיכולים להרוג את תא המטרה וכלה ב- siRNA, פיסות של קוד גנטי המסוגלות לשנות את דפוס פעולת התאים בגוף.



למרות שחוקרים אחרים הצליחו לייצר בעבר ליפוזומים מוכוונים, הם לא יכלו לעקוף את מערכת ההגנה הטבעית של הגוף. מערכת החיסון מרגישה מיד בננו-צוללות הקטנות המוזרקות לזרם הדם, ופועלת בנחרצות לסילוקן ולפירוקן. הליפוזומים של פאר, לעומת זאת, מצופים בסוכרים הקיימים באופן טבעי בגוף, ואינם מזוהים על-ידי מערכת החיסון. בנוסף, הליפוזומים מצופים בחלבונים המסוגלים להיקשר לתאים החולים, וכך החלקיקים מתבייתים באופן סלקטיבי לתאים חולים.






ננו-צוללת. כלי רכב חדשני הנושא נשק חכם (איור באדיבות ד"ר דן פאר)




המטען יקר הערך שיישאו הצוללות



אילו היה כל החידוש בהמצאת ליפוזומים חמקנים ומתבייתים, דיינו. אך פאר דאג למלא את הליפוזומים היחודיים שלו במולקולות המהוות את עתיד הרפואה, לדעת רבים וטובים בתחום: מולקולות ה- siRNA, שהנדסה והחדרה נכונה שלהן לתוך התא יכולה לשתק גנים קיימים לפי בחירה. ה- siRNA עשויה לספק פתרון למחלות הנגרמות כתוצאה מפעולתם של גנים שעברו מוטציה, כמחלת הנטינגטון וסרטן, ואפילו מסוגלת (כפי שהראה מחקר מ- 2008) לעצור מחלות ויראליות, כגון HIV, באמצעות עצירת מנגנוני השכפול של הוירוס בתוך התאים. הבעיה היחידה היא שמולקולת ה- siRNA מתפרקת בקלות בזרם הדם, ולכן היא צריכה נשא שיביא אותה לתאים הנכונים,כאן נכנסות הננו-צוללות של פאר לתמונה.



"אנחנו פיתחנו חלקיקים שבנויים מחומר מתכלה לחלוטין, שהגוף לא מזהה ולא מסוגל לפתח תגובה חיסונית כנגדם. החלקיקים הם כמו צוללות – מין מערכת הובלה – שמשייטות, מתבייתות מהר מאד על המטרה שלהן – אינטגרין הנמצא רק על תאי מערכת החיסון ובמיוחד תאי T של המעי" מסביר פאר. "הראינו שברגע שהם נצמדים למטרה, הם נכנסים לתוכה ומשחררים את ה- siRNA לתוך התא. הראינו את זה בשימוש בהזרקה תוך ורידית, והיינו הראשונים שהראו שניתן לבצע מניפולציה בתאי מערכת החיסון באופן סלקטיבי ושהננו-חלקיקים יודעים להתביית רק לתאים אלו ולא לתאים אחרים".



פאר ושותפיו למחקר הזריקו לעכברי מעבדה את הננו-צוללות, ש- `תוכנתו` להיצמד לתאים במערכת החיסון של המעי ולהזריק לתוכם את ה- siRNA. בתוך תאי מערכת החיסון, המולקולה הקטנה הביאה להפסקת חלוקת התאים, ולא אפשרה להם לייצר תגובה דלקתית באיזור המעי. טיפול שכזה עשוי להיות יעיל במיוחד כנגד מחלת קרוהן, הנגרמת כתוצאה מפעילות יתר של תאי מערכת החיסון במעי. בנוסף, ניתן לתכנן את ה- siRNA כך שלא תשפיע על תאים אחרים, גם אם תגיע לתוכם בטעות. מדובר, למעשה, בתרופה ללא תופעות לוואי.



מה עתיד השיטה? פאר זהיר, אך אופטימי. "קשה לדעת מה יהיה, משום שעדיין אין שום מוצר בשוק. אבל כל הגילוי של ה- siRNA היה בשנת 1998, לפני קצת יותר מעשר שנים. זה מדע מאד-מאד צעיר... אני מקווה, כמו כל האחרים, שזה יוביל לפיתוח תרופות חדשות. יש הבטחה עצומה לתחום הזה. כרגע, חברות גדולות בעולם עובדות בתחום הזה על סרטן, על מחלות אוטואימוניות, מחלות נוירודגנרטיביות ועל מחלות הנגרמות ע"י הדבקה ויראלית כמו HIV, סארס, קדחת הנילוס וכו`".







לפי פאר, המדע החדש של הננו-צוללות תופס תאוצה בכל העולם, ובמיוחד בישראל. "בננו-רפואה, אני חושב שישראל היא מעצמה, במיוחד בכיוון הרפואי. יש פעילות מאד גדולה בישראל. אחד מנשאי-הננו הרפואי הראשון בתחום הכמותרפיה – דוקסיל – הומצא בישראל, ע"י פרופ` יחזקאל ברנהולץ ופרופ` אלברטו גביזון מהאוניברסיטה העברית. יש עוד המון חוקרים אחרים – גם באוניברסיטה העברית, גם בתל-אביב, גם בטכניון ובבן-גוריון. בסה"כ אנחנו נחשבים למעצמה מפני שהמון מהדחיפה הזאת באה מישראל".



גם כאשר יצאו לשוק התרופות הראשונות המבוססות על siRNA, סביר להניח שמחירן ירקיע שחקים, משום שעלות הייצור של siRNA גבוהה יחסית לתרופות שגרתיות. אך כדרכן של טכנולוגיות חדשות, יש יסוד להאמין שעם התפתחות שיטות עבודה חדשות, יימצאו פתרונות יצירתיים גם לבעיית העלות. האם העתיד צופן לנו תרופות לאיידס, לסרטן ולמחלות הגנטיות? ל- siRNA פתרונות.



"סמנו לאן תרצו להגיע"

הסיסמה נבחרה להוביל את היום הפתוח, שהתקיים בשעות הבוקר של יום שישי , ה-27.02.09.
היום הפתוח התקיים בכל היחידות האקדמיות, ומוקד מרכזי היה באולם סמולרש. הסלוגן "סמנו לאן תרצו להגיע" שנבחר להוביל את הקמפיין מדגיש את האפשרות של בוגרי אוניברסיטת תל-אביב להגשים את חלומותיהם ושאיפותיהם באמצעות המגוון הרחב של תוכניות הלימוד השונות באוניברסיטה: הפקולטות לרפואה, מדעים מדויקים, מדעי החיים, הנדסה, מדעי הרוח, אמנויות, מדעי החברה, ניהול, משפטים, ובתי הספר לחינוך, לעבודה סוציאלית וללימודי הסביבה. בפני המועמדים הוצגו נתונים חדשים לגבי הצלחה של בוגרי האוניברסיטה בשוק העבודה, ובהם הנתון ש- 30% מהמנכ"לים של החברות הנכללות במדד תל-אביב 100 הינם בוגרים של אוניברסיטת ת"א.

קמפיין פנימי שלווה את היום הפתוח בקמפוס תחת הכותרת "ללמוד את מה שאתם אוהבים" הציג בפני המועמדים את היתרונות שבלימודים של התחומים הללו: עניין, כיף, העשרה עצמית, מציאת עבודה מעניינת ומאתגרת לאחר הלימודים ועוד.

המועמדים למדו מקרוב על תכניות הלימוד המעניינות אותם, נפגשו עם הסגל האקדמי והמינהלי, עם סטודנטים ובוגרים, וזאת בכל הפקולטות, בתי-הספר והחוגים.

המועמדים קיבלו מידע אודות סיכויי הקבלה לאוניברסיטה, אפשרות לקבל מלגות ומענקי הצטיינות לבעלי נתונים גבוהים במיוחד בגובה של 5,000 שקלים , מידע על תכניות הלימוד החדשות, על תכניות מיוחדות למצטיינים ועוד.

מוטי כהן, מנכ"ל האוניברסיטה מציין כי "מספר התלמידים החדשים לתואר ראשון בתשס"ט, לאחר היום הפתוח שהתקיים בשנה שעברה, גדל ביותר מ-10% לעומת תשס"ח. אוניברסיטת תל-אביב שואפת לקלוט לפחות את אותו המספר של סטודנטים חדשים, ואף להגדילו".

השנה התווסף ליום הפתוח שירות חדש - ייעוץ אישי ראשוני למועמדים בבחירת תחומי לימודים על ידי יועצות מוסמכות של המרכז לייעוץ לימודי של דקאנט הסטודנטים.



כנס "יום היזם"

לנוחיותכם, הכנס ישודר בשידור חי פורום MIT ליזמות
הכנס המתקיים ב 29 במרץ, מלא עד אפס מקום.
נותרו מספר מקומות פנויים לחלקו השני של "יום היזם" ביום רביעי, 1 באפריל.



מה דעתם של משתמשים על לוקליזציה של תוצאות חיפוש?

סמינר מחקר מבית מכון נטוויז`ן לחקר האינטרנט של אוניברסיטת תל- אביב.  יום רביעי, 25 במרץ




רסיטל יחיד באזור ת"א של הצ`לן הבריטי הנודע רפאל וולפיש


וולפיש הוא אחד מנגני הצ`לו המובילים בעולם כיום, המוזמן בקביעות להופיע עם מיטב התזמורות בעולם ומככב בהקלטות רבות. הצ`לן הנודע ינגן עם הפסנתרן ארנון ארז, באולם קלרמונט בביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב, יום ג`, 31/3/09, בשעה 19:30.
מבצע מיוחד למנויי הפקולטה:
כרטיסים במחיר מיוחד של 45 ש"ח בלבד!
לפרטים נוספים ולרכישת כרטיסים:
03-6407047
music@post.tau.ac.il
ביקורו של וולפיש בישראל בשיתוף המרכז למוזיקה ירושלים והתזמורת הסימפונית חיפה.




פרסומים

נוער ערבי בישראל: בין סיכוי לסיכון

מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי, נוער ערבי בישראל: בין סיכוי לסיכון. עורכים: אלי רכס ואריק רודניצקי. הוצאת תכנית קונרד אדנאואר ומרכז משה דיין אוניברסיטת תל-אביב, 2008, 128 עמודים 
קובץ מאמרים זה עוסק בהרחבה בסוגיות הנוגעות לתפיסת עולמם הפוליטי-חברתי של בני הנוער הערבים בישראל, חינוך, רווחה, דפוסי תעסוקה, דרכי בילוי שעות הפנאי, יחסים בין בני הנוער להוריהם, מצוקות, אתגרים והתנהגויות סיכון, וכן דילמות העולות במפגשים בין בני נוער ערבים ליהודים.

בקובץ 12 מאמרים המבוססים על הרצאות שנישאו בכנס שנערך בראשית מאי 2008 מטעם תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי במרכז משה דיין, אוניברסיטת תל-אביב.

הכותבים מייצגים קשת רחבה של חוקרים מן האקדמיה, ובהם גם אישי ציבור ופעילי שטח: ח`אלד אבו עסבה, אלי רכס, ח`אולה אבו בקר, בני פפרמן, אימן אגבאריה, אמירה קראקרה-אבראהים, מונא ח`ורי-כסאברי, פייסל עזאיזה, פאולה כאהן-סטרבצ`ינסקי, מרים כהן-נבות, טלל דולב, ולי פרלמן.

הספר כולל איורים ותרשימים צבעוניים, וכן תקצירים באנגלית. ובערבית.




פוקוס

banner-focus-h.jpg
מפגש ראשון של מועדון הקולנוע המזרח תיכוני


במפגש זה, בשיתוף פעולה עם מועדון התרבות התורכית ושבו נציין גם את חנוכתו, יוקרן הסרט התורכי הנפלא Beş Vakit - סיפור על ילדות, גדילה ויצרים על רקע נופי האזורים הכפריים של תורכיה.  8 במרץ 2009 בשעה 17:00 באולם 144 בבניין גילמן.



הקרנת הסרט בוקיטו


בה"ס רוטשילד קיסריה לתקשורת
במסגרת הסדרה "לא לשידור".
יום חמישי, 19.3.09 בשעה 18:30 באולם כס המשפט, בניין משפטים.
בוקיטו - הוא שם הקוד במפה של כביש החוף מתל אביב לביירות. הסרט מתאר את מלחמת לבנון הראשונה מנקודת מבטם האישית של שני יוצרי הסרט, שלב וינס וראובן הקר. הסרט הופק בסיוע החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.

הסרט נדחה על ידי הערוץ הראשון ובסופו של דבר שודר בערוץ גוונים של הכבלים, בערוץ 2 הניסיוני ובחו"ל.



כנס 90 שנה למק"י

המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן.  יום העיון יתקיים באולם כס המשפט בפקולטה למשפטים ב-25 במארס 2009
מושב ראשון, 12:00-9:30
יושבת ראש: אניטה שפירא, ראש המכון לחקר הציונות וישראל
ברכות:
דניאל בר-טל, המכון לדו-קיום יהודי ערבי ע"ש וולטר ליבך
בת-ציון עראקי קלורמן, האוניברסיטה הפתוחה
אנגליקה טים, קרן רוזה לוקסמבורג
יואב פלד, אוניברסיטת תל-אביב
מק"י ותנועת העבודה הציונית: הדרך שלא נלקחה
מריו קסלר, אוניברסיטת פוטסדם
הקומינטרן ופועלי-ציון שמאל, 1922-1919 )ההרצאה באנגלית(
אביבה חלמיש, האוניברסיטה הפתוחה
הפק"פ ומק"י: פיתוי, אתגר ואיום לשמאל הציוני
מושב שני, 14:15-12:30
יושב ראש: מוסטפא כבהא, האוניברסיטה הפתוחה
אורי רם, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
התיאוריה הקומוניסטית במבחן ההיסטוריה הישראלית
אילנה קופמן, האוניברסיטה הפתוחה
גיבושה של קהילה לאומית: רק"ח-חד"ש ובניין התמיכה האלקטורלית
אמל ג`מאל, אוניברסיטת תל-אביב
מבט פנומנולוגי על המנהיגות הערבית במק"י: אומנות החקיינות
והביצועיות הרטורית
מושב שלישי, 17:15-15:15
יושבת ראש: אנגליקה טים, קרן רוזה לוקסמבורג
סמיח אל-קאסם, משורר
ספרות ופוליטיקה
גדי אלגזי, אוניברסיטת תל-אביב
התנגדות אזרחית בישראל: עיצוב מסורות פעולה בחברה מפורדת
יאיר צבן, ח"כ לשעבר ושר בממשלת רבין
על משברו של השמאל הישראלי: בין האובייקטיבי לסובייקטיבי
סימפוזיון, 19:00-17:30
מנחה: ששון סומך
משתתפים: מוחמד נפאע, תמר גוז`נסקי, אלכס יעקובסון,
דב חנין



יום האישה 2009

היש צוהלת ושמחה כמוני מסיכה? על התחפושת הנשית, הגברית, וההצגה הגדולה של המגדר – איך זה משפיע עליךָ ועליךְ? הקרנות סרטים והופעות במהלך היום.  הכניסה חופשית יום א` 8/3/2009 אל"ה וקמו"ת



Animals as Disguised Symbols in Renaissance Art

ערב השקת הספר  של ד"ר סימונה כהן, החוג לתולדות האמנות. האירוע יתקיים ביום א`, 22/3/2009, בשעה 18:00, בחדר 206א, בניין מכסיקו.



טקס הענקת פרס ע"ש יורם רוזנפלד

על חדשנות ויזמות פיננסית בינלאומית בטכנולוגיה מתקדמת.  יום ו`, 06/03/09, 11:00 - 9:30, מועדון האוניברסיטה ע"ש מרסל גורדון, מאורגן ע"י הקרן ע"ש יורם רוזנפלד.
בתכנית:
פתיחה: פרופ` אשר טישלר, דקאן הפקולטה לניהול
הצגת העבודה הזוכה:
רועי שלם, בית הספר לכלכלה ע"ש איתן ברגלס ,אוניברסיטת תל-אביב "The Market for R&D Failures"
מנחה העבודה: פרופ` מנואל טרכטנברג
חלוקת מלגות לסטודנטים
דברים לזכרו של יורם רוזנפלד: גב` תמר גיא
הרצאת אורח: "לב אשה, לב גבר"
פרופ` שמואל סקלרובסקי מכון הלב "פרוקרדיה" בעבר: פרופ` לקרדיולוגיה, באוניברסיטת תל-אביב מנהל מכון הלב בבי"ח בילינסון



מופקרות – נשים בזנות - אירועי יום האישה הבינלאומי 2009


הפורום ללימודי נשים, The Virginia L. Snitow Public Lecture Series, מזמין להרצאתה של ענת גור .
ענת גור, מחברת הספר "מופקרות – נשים בזנות", היא עובדת סוציאלית, פסיכותרפיסטית, ממנהלות מכון "אנימה" לפסיכותרפיה עם נשים ומכהנת כראש תחום שיקום אסירות ברשות לשיקום האסיר. ספרה של ענת גור הוא פרי עבודה טיפולית רבת שנים עם נשים שמחלימות מזנות כמו גם מחקר שבו רואיינו ראיונות עומק נשים שעסקו שנים ארוכות בזנות רחוב בישראל.
מנחה: ד"ר רוני הלפרן,
התכנית ללימודי נשים ומגדר, אוניברסיטת תל אביב
ההרצאה תתקיים ביום שישי, 13.3.2009, בשעה 10:00
באוניברסיטת תל אביב, בניין גילמן, אולם 496



קלוג-רקנאטי

המנהלים בתוכנית Kellogg Recanati קלוג-רקנאטי, יפגשו בסין עם מנהלי נוקיה סימנס, אינטל, אמדוקס ועוד עשרות מנהלים בחברות סיניות, במסגרת הקורס בניהול בינלאומי, של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.
הסיור בן השבוע, אשר יתמקד בשנגחאי וסביבותיה, יפתח ביום ראשון 15.03.2009 בשעה 18:00 בפאנל חגיגי בנושא `עשיית עסקים בסין במבט צופה עתיד` וארוחת ערב בהשתתפות עמיר לאטי, סגן קונסול כללי, הקונסוליה הכללית של ישראל בשנגחאי, מנכ"ל נילית ניילון סין, מנכ"ל ג`ון ברייס סין, נציגי אינפיניטי בסין ועוד.
לדברי פרופ` גד אריאב, המנהל האקדמי של הקורס, הסיור בסין יערך בסימן המשבר הכלכלי.
"ההתרשמות הכללית מהנסיעה שהתקיימה באפריל 2008 הייתה, שסין מוכרחה להיפתח למערב וזקוקה לעזרה בתיווך תרבותי וכלכלי, מאחר והמושגים שלהם לגבי המערב מוגבלים", אומר אריאב.

"השנה, עפ"י מקורות המגיעים מחברות זרות הפועלות שם, סין איננה אטרקטיבית, ומיקור החוץ בסין מאבד אט אט את האפקטיוויות שלו". לדברי אריאב, מאחר ואחד התחומים הבודדים שבגללם סין עדיין אטרקטיבית היה גודל השוק שלה, יהיה מעניין לשמוע אם קיימת מגמה של עצירה בהתפתחות המעמד הצרכני בסין.
בשלב הראשון של הקורס המעשי, הכינו תלמידי התוכנית תחקיר מקיף אודות הכלכלה הסינית ויצרו "לידים" לכ 40 חברות שונות הפועלות בסין. בשלב השני נותחה ההצעה ונבנה מודל ל"טיול החלומות" (`דרים טריפ`). בשלב הבא ניסו הסטודנטים והצליחו לארגן מפגשים עם בעלי התפקיד הגבוה ביותר שניתן ללמוד ממנו ניהול בין לאומי, בחברה נתונה. בשלב האחרון התגבשה תוכנית נסיעה שתכלול פגישות עם 11 מנכ"לים בחברות סיניות שונות בניהן נוקיה סימנס (אתר ייצור ופיתוח), מנכ"ל אמדוקס סין, אינטל, חברת לנובו המיצגת ספור מעניין של התנתקות מחברה גדולה, והנהלת חברת `זניה` , המייצרת חליפות איטלקיות ומנסה לשווקן למיליונרים סינים ועוד.
פרופסור גדי אריאב הוא מרצה למערכות מידע וניהול בינלאומי ומתמחה בשווקי המזרח הרחוק וסין והודו בפרט. אריאב הוא פרופסור חבר לניהול טכנולוגיה ומערכות מידע בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. הוא עוסק בשימושים של טכנולוגיות מידע ופיתוח מערכות מידע בארגונים מאז 1968. השלים את לימודי הדוקטורט במדעי ההחלטה בבי"ס ע"ש Wharton באוניברסיטת פנסילבניה. בעל תואר BA בכלכלה וסטטיסטיקה ו-M.Sc במדעי הניהול (מערכות מידע), שניהם מאוניברסיטת תל אביב.
היה חבר סגל בכמה בתי ספר למינהל עסקים מאז 1982, ייסד ועמד בראש התוכניות השונות למנהלים של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב במשך 11 שנים, כולל הקמת בית הספר לניהול היי-טק ע"ש ז`ורז` לאוואן (HTMS).



ממשק טבעי לעין מלאכותית

מטרת המחקר של ד"ר יעל חנין, מבית-הספר להנדסת חשמל, שתיקח חלק בכנס ננו-ישראל בשיתוף "גלובס", היא לבנות שבב שמסוגל להחליף תאי ראייה באמצעות צימוד טוב יותר מהקיים של מערכת עצבית וחשמלית.
לפעמים תחום חדש ומסעיר הוא רק מיתוג מחדש של הרבה שדות מחקר שהיו קיימים גם קודם תחת שמות אחרים, ולפעמים, מדובר ברעיונות כל-כך חדשניים שלא היה ניתן אפילו לחשוב עליהם במסגרת הידע הקודם. בננו-טכנולוגיה יש גם מזה וגם מזה.

"הננו פתח תחום חדש מבחינת היכולת לעשות מניפולציות על אטומים", אומרת ד"ר יעל חנין, מבית-הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל-אביב, שתתאר את מחקריה בכנס "ננו-ישראל 2009", שיתקיים בירושלים ב-30-31 במארס בשיתוף "גלובס".

"הרעיון המקורי היה לעשות מניפולציות על אטומים, אבל בפועל, רוב המחקר נעשה ברמת המולקולות או קבוצות שלהן. יש עוד דרך ארוכה עד למימוש החלום האמיתי שעמד מאחורי הננו-מולקולות שבונות את עצמן, ומרכיבות מבנים יותר מורכבים, במקום שנצטרך לשים בעצמנו כל אטום במקום המתאים. כדי לעשות את זה, זונחים את השיטות ההנדסיות, ששרתו אותנו היטב עד היום, ומשתמשים בעקרונות הביולוגיה כדי לעשות דברים הנדסיים. זה נושא עתידני ומאתגר".
כנס ננו-ישראל נערך גם בשיתוף INNI - מיזם הננו-טכנולוגיה הלאומי הישראלי - ומרכזי הננו-טכנולוגיה באוניברסיטאות. זו הפעם הראשונה שהפעילות הענפה המתנהלת בארץ מוצגת באופן מרוכז, והמאסה אכן קריטית. ד"ר חנין תדבר בכנס על דרך שפיתחה לבניית משטחים החביבים על תאי עצב בשיטות ננו-טכנולוגיות. המטרה היא לבנות ממשקים טובים יותר בין תאי העצב למשטח, ולהיות מסוגלים להפעיל אותם על-ידי אות חשמלי, ובצורה זו לייצר שתלים טובים יותר שיכולים להחליף רשתית בעין פגועה.
"המוטיבציה ההנדסית של המחקר היא להגיע לצימוד טוב בין מערכת עצבית לחשמלית. המטרה היא לבנות שבב, שמסוגל להחליף את תאי הראיה ולעצבב את המערכת בצורה מלאכותית אם קליטת האור בעין אינה תקינה. קיימים היום שתלים עם מספר קטן של אלקטרודות, אבל בגלל שהצימוד בין התא לאלקטרודה חלש, אז איכות התמונה לא טובה. היום לא מסוגלים לבנות אלקטרודות, שמסוגלות לפעול ברמת התא היחיד. במעבדה שלי אנחנו משפרים את הצימוד בין התא לאלקטרודות, כך שהם יהיו מסוגלים להתממשק", אומרת חנין.

מתחברים למשטחים מחוספסים

הרשתית היא מערכת דו-ממדית של קולטי אור בחלק האחורי של העין. אצל אנשים שהרשתית שלהם נפגעה, מציעה חנין ליצור ממשק בין אלקטרודות ובין תאי עצב. שתל כזה לכשיתקבל, יוכל להתחבר למצלמה ולהעביר את התמונה לתאים. כיום ניתן להתחבר לעצב הראיה, למוח או לרשתית. לרשתית יש יתרון היות והיא דו-ממדית, ולכן רמת עיבוד האינפורמציה של הסיגנל האופטי פשוטה יחסית.

מתברר, שתאי עצב מחבבים משטחים מחוספסים. חנין חספסה את המשטחים שלה על-ידי פיזור כדורים שעשויים מננו-אלקטרודות, מעין שערות פחמן שעוביין כמיליונית המילימטר, בנקודות אסטרטגיות. התאים מתיישבים על האיים המחוספסים ומגדלים את שלוחותיהם לכל עבר. השלוחות גדלות, וכשהן נתקלות במשהו מחוספס הן משתרגות בתוך המערכת ונצמדות.

בצורה הזו ניתן לתכנן ולבנות מעגלים חשמליים מסודרים, שעשויים מתאי עצב ויכולים להעביר אינפורמציה, שכן התקדמות של אות חשמלי בתאי עצב שוות-ערך להעברת מידע. "הפעילות העצבית במוח מתבססת על פוטנציאל פעולה", אומרת חנין, "האינפורמציה נמצאת בקצב של מעבר האות החשמלי בין התאים, בהיררכיה של הפולסים, בצורה שבה הם עוברים ממקום אחד במוח למקום אחר".

המוטיבציה הביולוגית (להבדיל מזו ההנדסית) של המחקר היא ללמוד איך רשת תאים פשוטה שבונה את עצמה מאפס, מתחילה פתאום לפעול בצורה חשמלית. בהתחשב בכך שפעילות מוחית נחשבת לסימן היכר של קיום חיים, זה קצת כמו לשאול איך אוסף של תאים מתחיל פתאום לחיות או לחשוב. אבל חנין מסרבת לראות בתאי החגבים (ליתר דיוק, ארבה) שלה משמעויות מטאפיזיות. "ברמה הזאת אין יכולת לדבר על חיים, מחשבה או תודעה. אנחנו מדברים על החומרה, לא על התוכנה", היא אומרת, "אנחנו לא יודעים למה פתאום מתחילה פעילות חשמלית, ואנחנו גם לא מתעסקים בשאלות מהסוג הזה. אנחנו מנסים להבין איך קבוצות של תאים עובדות ביחד".

בראשית הדרך הביולוגית

האם ניתן יהיה ליצור זיכרון חיצוני לבני-אדם בצורה הזו? אוסף של תאי עצב שניתן יהיה להתממשק איתם ולקבל גישה למידע האצור בהם?

"אני חושבת שלא. זיכרונות ולמידה דורשים שילוב של אלמנטים שונים במוח, זו לא עוד תוספת קטנה שאפשר לחבר. הידע והיכולות שלנו מבוזרים ברחבי המוח. יש לכך כל מיני סיבות, בין השאר כי זה מאפשר למוח לבנות מחדש יכולות שנהרסו, ליצור קשרים חדשים וגם מייצג את המורכבות של הדברים שאנחנו עושים. אני אישית לא מוצאת טעם בסוג כזה של טכנולוגיה, כי זה לא חלק מלהיות אנשים".

אחרי שסתמה את הגולל באופן אכזרי על תקוות המדור להשתיל במוחינו שפות זרות במהלך טיולים בחו"ל, מביטה חנין לעתיד, אם כי בכיוון מעט אחר: "לתחום הזה יש עוד הרבה מאוד לאן לצמוח. מבחינת הפעלה של תאים אנחנו רק בתחילת הדרך. אנחנו בקושי מסוגלים להפעיל בצורה חשמלית וממוקדת תאים, כשבעצם מה שאנחנו רוצים לעשות זה להפעיל אותם בצורה אופטית, באמצעות הארה. מה שבאמת היינו רוצים זה אלקטרודות עם פונקציונליות אופטית כולל חישת צבע, זה בתחום ההנדסי. בתחום הביולוגי, אנחנו עוד צריכים להבין איך תאים עובדים ואיפה בכלל נמצאת האינפורמציה: האם לתאים בודדים יש משמעות או שקבוצה יסוד בסיסית של אינפורמציה היא קבוצה?"



הקהילות הנוצריות בארץ ויצירתן החזותית במאה ה– 20

הרצאה לכל קהילת האוניברסיטה, בראי האמנות: מרצה: פרופ` נורית כנען קדר מהפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ.
דברי פתיחה: פרופ` אהוד גזית, סגן הנשיא למחקר ופיתוח
יום ב`, 23.3.09 , שעה 14:00
הרצאות נוספות בסדרה:
"אלצהיימר ומחלות ניווניות אחרות: מה להן ולננו–טכנולוגיה"?
מרצה: פרופ` אהוד גזית, המופקד על הקתדרה לננו–ביולוגיה
יום א` 19.4.09 שעה 14:00
"מחלות אוטואימוניות — הריח והדיכאון"
מרצה: פרופ` יהודה שינפלד, הפקולטה לרפואה ומנהל מחלקה פנימית ב`, שיבא
יום ד` 20.5.09 שעה 14:30
כל ההרצאות תתקיימנה באודיטוריום בר–שירה



סידרת ”בוגרים ואקדמיה“

"Return of the Return" (שובה של התשואה): מבט בעשייתם של ד"ר הילה דותן וד"ר יובל קליש, ממגמת ההתנהגות הארגונית בפקולטה לניהול ע"ש רקנאטי.
לנוכח המשבר הכלכלי אנו נקראים לבדוק את יעילות הטיפול שלנו בתשומות ובתשואות מסוגים שונים. האירוע, שכותרתו "Return of the Return" ("שובה של התשואה"), יוקדש לנושא זה בדיוק: ד"ר קליש וד"ר דותן יטפלו בשני סוגים של תשואה (return): ROI (Return on Investment) בתחום ההדרכה ו-ROF (Return on Friendship) בסביבת העבודה– ויידרשו לשאלת השימוש היעיל בהם.
ד"ר קליש יציג טכניקות למדוד את האפקטיביות של תכניות הדרכה, ויטען שעל ארגונים ויועצים ארגוניים למדוד את התשואות שלהם גם בתחומים "רכים", בייחוד בתקופה של משבר כלכלי גלובאלי.
ד"ר דותן תדון בניהול אפקטיבי של מערכות יחסים בסביבת העבודה, בהקשר הניהולי והבינאישי, ותצביע, על סמך מחקרים בסביבות עבודה שונות בארה"ב,
על התשואה הגלומה בהן בכל האמור בשיפור הביצועים ובצמצום התחלופה בסביבת העבודה.
ההשתתפות מותנית ברישום מראש. הרישום יתקיים עד לתאריך 12 מרץ, 2009.
שיתקיים ביום ג‘, 17 מרץ, 2009, בשעה 18:15,
באולם ליאון, בבניין רקנאטי. ההתכנסות – בשעה 18:15. ההרצאות תתחלנה בשעה 18:30.



"מבט על יצירה פוסט-דרמטית"

שלושה ימים של חוויה חוצת גבולות, המשלבת תאטרון ודיונים אקדמיים, בחוג לאמנות התאטרון בתאריכים 15-17/3/2009.

"מבט על יצירה פוסט-דרמטית" יעלה חמש יצירות תאטרוניות אשר נוצרו בעבודה עצמאית של תלמידי החוג במהלך השנה האחרונה, כפרוייקטים במסלול שחקן-יוצר, ובמסגרת פסטיבל SMALLבמה, מחוץ למסגרת ההפקות שמעלה החוג. המשותף לכל ההצגות הוא האומץ של יוצריהן ליישם את סקרנותם, ולחפש אחרי דרכי הבעה תאטרוניות חדשות.

את ההצגות ילוו דיונים בהשתתפות מורי החוג ואורחים.



הפוליטיקה הערבית בישראל בעקבות הבחירות לכנסת ה 18

מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, קרן קונרד אדנאואר - תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי בכנס בנושא.   הכנס יתקיים ביום שלישי, כ"ח אדר תשס"ט, 24 מרץ 2009
באולם ברגר ( 223 ), בניין גילמן, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל-אביב
קוד אירוע: 129770 
ההזמנה מהווה אישור כניסה לחניה דרך שער 4
נא לחנות בחניות המסומנות בלבד.
התכ נ ית
17:30 מושב ראשון: תוצאות הבחירות ביישוב הערבי והדרוזי – 16:00
יו"ר: מר אפרים לביא (אוניברסיטת תל אביב)
ברכות: ד"ר לארס הנזל, מנהל קרן קונרד אדנאואר בישראל
פרופ` אייל זיסר, ראש מרכז משה דיין
מרצים: מר אריק רודניצקי (אוניברסיטת תל אביב)
הבחירות לכנסת ביישוב הערבי והדרוזי: מהלך ותוצאות
מר סלים בריק (אוניברסיטת חיפה ומכון טרומן)
מיוצגים ולא משפיעים: מניעי הדרוזים בבחירות לכנסת
ד"ר מרי תותרי (מכללת אורנים)
נשים ערביות בפוליטיקה: מ`אחורי הקלעים` לקדמת הבמה
18:00 הפסקת קפה – 17:30
20:00 מושב שני: ערבים ויהודים בפוליטיקה הישראלית – 18:00
יו"ר: מר מוחמד דראושה (מנכ"ל שותף, יוזמות קרן אברהם)
מרצים: ד"ר אילנה קופמן (האוניברסיטה הפתוחה)
עליית מדרגה בתביעות המיעוט הלאומי: מסמכי החזון 2007-2006
גב` עביר קובטי (מרכז מוסאוא)
חד"ש: פוליטיקה של שותפות בצל פוליטיקה של הפרדה
ד"ר אילן סבן (אוניברסיטת חיפה)
"בלי נאמנות, אין אזרחות" – נקודת מבט משפטית



"החלום הגדול הוא שמתוך האקדמיה הישראלית תצמח גוגל חדשה"


לפרופ` אהוד גזית, סגן הנשיא למחקר ולפיתוח של אוניברסיטת ת"א ויו"ר רמות, חברת מסחור הטכנולוגיות שלה, יש שאיפות גדולות: להפוך את רמות לחברה הגדולה בישראל, שתעקוף את מכון ויצמן. כשפרופ` אהוד גזית נכנס לפני חודשים ספורים לתפקידו כסגן נשיא למחקר ופיתוח ויו"ר רמות, חברת המסחור באוניברסיטת תל אביב, הוא החליט שאין מספיק עבודה בשני התפקידים היוקרתיים האלה, ובעבודה במשרה מלאה כחוקר. "הכנתי רשימה של 30 דברים נוספים שאני רוצה לעשות. אני אוהב להיות עסוק", הוא אומר בראיון ל"גלובס".
כסגן נשיא למחקר ופיתוח, גזית אחראי על תקציבי מחקר של 100 מיליון דולר ועל הקשר עם הגופים המממנים, כולל מהתעשייה, ובלבד שלא נוצר בתהליך קניין רוחני. דרך רמות, שמנכ"לה הוא ד"ר זאב ויינפלד, הוא אחראי על כל המצבים בהם כן נוצר קניין רוחני.

גזית הוא אדם שאפתן, כמו רוב האנשים שמגיעים לתפקיד כזה. כך למשל, הוא לא מהסס להצהיר כי היעד שלו הוא להביא את רמות, למקום הראשון בהכנסות מבין כל חברות המסחור בישראל תוך חמש שנים. כדי לעשות זאת הוא יצטרך לעקוף את מכון ויצמן שלו הכנסות של מעל 100 מיליון דולר ואת האוניברסיטה העברית עם הכנסות של מעל 50 מיליון דולר. וזה לא יהיה פשוט - הכנסות רמות הגיעו לכ-14 מיליון דולר ב-2008.

"אני מודע לכך שרמות היא היום הקטנה מבין חברות המסחור", אומר גזית. "אך אנחנו גם החברה הצעירה ביותר ויש לנו פער של כ-25 שנה להשלים. אנחנו פשוט נשתדל יותר. יש לנו את היכולת, את הגודל ואת המגוון. אני מקווה שאוכל ליישם זאת. 5 שנים זה נצח בטכנולוגיה".


גזית ייקח חלק בכנס ננו ישראל 2009 שיתקיים בשיתוף "גלובס", במלון ענבל בירושלים ב-30-31 במארס.
יזמות גם בקולנוע

ההעצמה של רמות היא מרכיב אחד בתוכנית של גזית למצב את אוניברסיטת תל אביב כ"אוניברסיטת היזמות" של ישראל. "המטרה שלי היא שניתפס כאוניברסיטה של המאה ה-21, שמזוהה עם חדשנות, שכל מי שיש לו חלומות על יזמות, יידע שזה המקום הכי טוב עבורו. כיום, לימודי היזמות באוניברסיטאות מוגבלים לפקולטות למנהל עסקים ולהנדסה. בכוונתי להרחיב אותם לא רק לפקולטות הטכנולוגיות, אלא לכל התחומים. אפילו לחוג לקולנוע, כי הפקת סרטים מתנהלת על-פי המודל הקלאסי של הון סיכון - השקעה עם סיכויי הצלחה נמוכים, שבמקרה של ההצלחה, המכפיל הוא עצום".

בשלב הראשון, העידוד נעשה על-ידי הבאת הרצאות בתחום היזמות, מבחינת גזית, אפילו הסגל המנהלי יכול לתרום למאמץ הטכנולוגי. "אנחנו מעודדים המצאות של כל הסגל, כולל העובדים במרכז החישובים, שיכולים להיות להם רעיונות מצוינים".

האם אין חשש באוניברסיטה למקומו של המדע הבסיסי? שלא לדבר על מדעי הרוח?

"אוניברסיטת ת"א מובילה במחקר בסיסי, עם יותר ציטוט מאמרים של חוקרי האוניברסיטה בכתבי עת מקצועיים פר חבר סגל מכל אוניברסיטה בארץ. היינו מדורגים במקום ה-20 בעולם במדד זה ב-2008, יחד עם אוניברסיטת ייל, לפני אוקספורד וקיימברידג` בבריטניה או קולומביה וקורנל בארה"ב. גם האוניברסיטה העברית במקום ה-40 והטכניון במקום ה-60 מדורגים גבוה, וזה מלמד על איכות האקדמיה הישראלית. לעולם לא הסכמתי ולא אסכים, לא כחוקר ולא כסגן נשיא למחקר ופיתוח, שהמסחור יבוא על חשבון פרסומים מדעיים.

"אנחנו שואבים השראה מ-MIT, שם משלבים באופן מעולה יזמות עם מחקר בסיסי. בדומה ל-MIT יש לנו מחלקות מדע והנדסה טובות אך גם חוזק בתחומים שאינם טכנולוגיים, כמו מנהל עסקים, כלכלה, בלשנות ומדעי המדינה.

"מלימודי תולדות האמנות ומאשורית לא בטוח שיצמח סטארט-אפ, אך עיצוב גרפי, תסריטאות ובלשנות יכולים להוביל לפיתוח של תוכן בידורי, מנועי חיפוש ועוד שמייצרים ערך כלכלי משמעותי".

המרוץ למיליונים

המרוץ להשגת המטרה התחיל ב-2002 עם בנייה של שותפות טכנולוגית, מעין קרן הון סיכון שגייסה 8.5 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים בארה"ב. "7 מתוך הפרויקטים עדיין חיים, והקרן כבר החזירה את ההשקעה, ויותר מכך בערכי הפרויקטים המושבחים", אומר גזית. בין הפרויקטים שהיו קשורים בקרן נמצא מסחור אחד של עשרות מיליוני דולרים עם חברת מרק, הקמת חברה בתחום אגירת האנרגיה N-Storage, פרויקטים בתחום הסוכרת ומחלת האלצהיימר, נשאים ננו-מטריים לטיפול בסרטן, וטכנולוגיה בתחום ההתקנים הרפואיים.

"אנחנו מגייסים כעת את הקרן השנייה. אני בטוח שנצליח, למרות המשבר. הפרויקטים שאנו רואים היום רבים ובשלים יותר מאלו ב-2002".

תוכנית נוספת עבור רמות היא לשנות את התמהיל שמתבסס על מדעי החיים, כך שיותר הכנסות יגיעו מתחום המחשוב והתקשורת.

"נשמח להיות בית גם לחברות שהקניין הרוחני שלהן אינו מן האוניברסיטה", מוסיף גזית. "החלום הגדול הוא שמתוך האקדמיה הישראלית תצמח הגוגל הבאה, חייב לצמוח כאן ענק טכנולוגי בקנה מידה עולמי".

הכוונה של גזית היא להפסיק להתבסס בעיקר על תמלוגים - המודל ההיסטורי של חברות המסחור - ולהמשיך במגמה של הקמת חברות. "במכירת מניות מקבלים את מלוא הערך בבת אחת, ולא לאורך שנים. זו הדרך להשיג את היעד עבור רמות".

עד כמה השפיע המשבר על האוניברסיטה?

"המשבר השפיע מאוד על התורמים שלנו וגם עלינו, אבל אני אופטימי. במשבר הקודם הייתי ב-MIT, והוא פגע בסביבתנו באופן קטסטרופלי, אך החברות המבוססות שרדו ובסופו של דבר המשבר ביגר את תעשיית ההיי-טק. גם תעשיית הפיננסים יכולה להתבגר. "יכול להיות שיהיה לאוניברסיטאות גם מה להרוויח, כאשר המשקיעים יבינו שוול סטריט זה לא כזה גליק ודווקא אנחנו גוף אחראי, שמציע הצעות עם ערך אמיתי. לאורך ההיסטוריה, אוניברסיטאות הן המוסדות ששרדו הכי הרבה שנים".



הרצאה מאת רודולפו סטאוונהגן

הסוציולוג המקסיקאני הוא חוקר ב Colegio de México וכיהן עד שנת 2008 כנציג מיוחד בנושא זכויות האדם והחירויות הבסיסייות של העמים האינדיאניים בוועדת זכויות האדם של האו"ם. הרצאתו תתקיים בשעה 18:00, באולם 001 בבניין ווב, תחת הכותרת: "Indigenous peoples as new world citizens: Human Rights in Latin America and the international system." ההרצאה פתוחה לקהל ותינתן באנגלית.יוםחמישי ה-19.3



כנס היועצים החינוכיים – תשס"ט

המגמות לייעוץ חינוכי - בראשות פרופ` רחל ארהרד - בחוג להיבטים התפתחותיים בבית הספר לחינוך ע"ש חיים וג`ואן קונסטנטינר, ארחו את הכנס השנתי של היועצים החינוכיים, ובתוך כך ציינו את שנת ה – 40 לתואר השני בייעוץ חינוכי באוניברסיטת תל-אביב. נושא הכנס היה "הייעוץ החינוכי – פרופסיה רלוונטית ומתחדשת" והשתתפו בו למעלה מ – 600 יועצים מכל רחבי הארץ.

ההרצאה המרכזית ניתנה על ידי Prof. Courtland Lee נשיא הארגון הבינלאומי לייעוץ (IAC ). הוא קרא ליועצים לאמץ תפקיד של מנהיגים חינוכיים הדואגים להבטיח כי צדק חברתי והוגנות יאפשרו לכל תלמיד בלי קשר למוצא, לעדה ולדת להגיע להישגים לימודיים מרביים. מחויבות היועצים החינוכיים אינה מסתכמת בעבודה עם תלמידים ומשפחותיהם, אלא מוטלת עליהם חובה מוסרית ומקצועית להתמודד בבעיות חברתיות, תרבותיות, פוליטיות וכלכליות המשפיעות לרעה על ההתפתחות הלימודית, רגשית-חברתית ומקצועית של תלמידים. חינוך – סעיף 26 בהצהרת זכויות האדם שהתקבלה על ידי האו"מ ב – 1948 – אינו פריבילגיה אלא זכות בסיסית, ועל היועצים לדאוג כי זכות זו אמנם תינתן לכל ילד. לשם כך עליהם לפעול כסוכני שינוי נגד החסמים הפוליטיים, חברתיים, כלכליים ומוסדיים במערכת החינוך ובחברה המונעים מתלמידים להצליח ולהתקדם. המשמעות האקזיסטנציאלית של היועצים הינה בתשוקה להעצים ולסנגר על תלמידים אשר זכותם ליהנות ממשאבי חינוך ראויים לשמם.

כפאראפראזה על דברי הנשיא ה – 44 של ארה"ב – ברק אובמה – אמר פרופ` לי כי על היועצים החינוכיים לחתור בשקיקה כי העולם יהיה מקום טוב יותר לדור הבא:
As school counselors we must commit ourselves to make the world a better place for those who follow us.

דבריו של פרופ` לי זכו למחיאות כפיים סוערות.

במסגרת 21 המושבים של הכנס הוצגו כ – 70 מחקרים בתחומים מגוונים כמו: הייעוץ החינוכי במרחב האינטרנטי; ייעוץ בגיל הרך; סביבות למידה ואפיסטמולוגיה אישית; תיאורית ההתקשרות ויישומיה להתערבות ייעוצית; התנהגות אובדנית בקרב בני נוער; לקויות למידה; תהליכי אקספלורציה של העצמי בבית הספר ועוד. מושבי הכנס היו בדגם של רב שיח לאור המוטו של הכנס "מהמחקר לשדה ובחזרה". בכל מושב התקיים – לאחר הצגה קצרה של המחקרים – דיאלוג בו נבחן כיצד המחקר מגיב ותורם לעשייה בשדה , ובה בעת כיצד השדה צורך ומיישם ידע מחקרי ומשפיע על כיווני ותכני המחקר.

תדמית הייעוץ החינוכי בקולנוע ובמדיה נבחנה באופן במפגש הסיום בכותרת "מראה מראה אמרי נא לי...." שכלל צפייה בקטעי סרטים והונחה ע"י דנה וייס מערוץ 2.

בכנס באה לידי ביטוי ליבת המקצוע: התחדשות מתמדת במגמה להיות משמעותיים ורלוונטיים לצרכים ולשינויים של מערכת החינוך בפרט והחברה בישראל בכלל.



שלושים שנה להסכם השלום עם מצרים

המכון למחקרי ביטחון לאומי ביום עיון חיים לבנון 40, תל אביב ביום ה`, ה-26 במארס 2009.



יחסי תורכיה – ישראל לאן?

המכון למחקרי ביטחון לאומי ושגרירות תורכיה בערב עיון. בהשתתפות: השגריר התורכי בישראל, Namik Tan, אלוף (מיל.) עמוס גלעד, ראש האגף המדיני ביטחוני, משרד הביטחון
מר חזי קוגלר, מנכ"ל המשרד לתשתיות לאומיות
ד"ר אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ
רפי ברק, סמנכ"ל, משרד החוץ
פרופ` עמיקם נחמני, אוניברסיטת בר אילן
ד"ר עודד ערן, ראש המכון

ערב העיון יתקיים ביום חמישי, ט"ז באדר תשס"ט, 12 במארס 2009
בין השעות 16:30 - 19:30
במכון למחקרי ביטחון לאומי,

רח` חיים לבנון 40, רמת אביב




מבט על

mabatal_186.jpg
הערכת המודיעין האמריקאי בסוגיית הגרעין האיראני, קם אפרים

בפברואר 2009 פרסמה קהילת המודיעין האמריקאית את החלק הגלוי של הערכת המודיעין לגבי האיומים המופנים כלפי ארצות-הברית .1. דוח המודיעין, החתום על-ידי אדמירל דניס בלייר, המנהל החדש של המודיעין הלאומי, כולל פרק בסוגיית הגרעין האיראני. הערכת המודיעין החדשה אינה שונה במהותה מדוח המודיעין בסוגיה האיראנית (ה-NIE) מדצמבר 2007, שעורר בשעתו ביקורת נרחבת בישראל ובארצות-הברית על שהוא מקל בסוגיית הגרעין האיראני, אך הדגשיה של ההערכה החדשה שונים בחלקם מאלה של קודמתה.

הערכת המודיעין החדשה דומה להערכת דצמבר 2007 בכמה ממרכיביה:
ההערכה החדשה חוזרת על הממצא הקודם, כי ב-2003 הקפיאה איראן את תוכנית הגרעין הצבאית, שכללה ניסיונות להפיכת חומר בקיע לנשק, המרת אורניום בחשאי ופעילויות נוספות הקשורות בהעשרת אורניום. ההערכה החדשה קובעת שהקפאה זו נמשכה לפחות עד אמצע 2007, ואין מידע שהתוכנית חודשה. למודיעין האמריקאי אין מספיק מידע שעל בסיסו אפשר לקבוע בביטחון אם איראן מוכנה להמשיך להקפיא את התוכנית הצבאית.
גם ההערכה החדשה מותירה מידה של ספק אם איראן החליטה סופית לייצר נשק גרעיני. כך, היא קובעת שקהילת המודיעין האמריקאית אינה יודעת אם איראן מתכוונת לייצר נשק גרעיני, ומציינת פעמיים שאיראן תוכל לפתח נשק גרעיני, "אם תחליט על כך".
בדומה לדוח 2007, גם ההערכה החדשה מציינת שאיראן שומרת על האופציה לפתח נשק גרעיני, ושיש ברשותה השתית טכנולוגית שתאפשר לה לייצר נשק גרעיני.
לוח הזמנים להשגת נשק גרעיני על-ידי איראן לא השתנה: להערכת המודיעין האמריקאי, איראן תוכל לייצר אורניום מועשר באיכות גבוהה, בכמות שתספיק לייצור נשק גרעיני, בין 2010 ל-2015 (ולהערכת יחידת המחקר של מחלקת המדינה האמריקאית, לא לפני 2013).
עם זאת, ההערכה החדשה מחמירה יותר מקודמתה לגבי הסיכון שאיראן אכן תגיע לנשק גרעיני, בשני היבטים:
ההערכה החדשה מדגישה במיוחד את העובדה שאיראן מתקדמת במידה משמעותית לפחות בשניים מהמרכיבים, שיש להם משמעות לנשק גרעיני: בהעשרת אורניום, שתאפשר ייצור חומר בקיע לייצור נשק גרעיני, ובייצור ושיפור טילים בליסטיים, המסוגלים לשאת ראש גרעיני, כאמצעי שיגור. בעוד שדוח 2007 העמיד במוקדו את הקפאת התוכנית הצבאית, ההערכה החדשה מעמידה במוקד את ההתקדמות בשני המרכיבים הללו.
הדוח החדש מעריך, שאיראן הצליחה כנראה לייבא כמות מסוימת של חומר בקיע, אך לא כזו שתספיק לייצור נשק גרעיני. הדוח אינו שולל את האפשרות שאיראן השיגה מבחוץ, או שתשיג מבחוץ, נשק גרעיני, או חומר בקיע בכמות שתספיק לנשק גרעיני. עם זאת, להערכת המודיעין האמריקאי, לאיראן אין כיום נשק גרעיני, ועד כה לא השיגה חומר בקיע במידה שתספיק לנשק גרעיני. מבחינה זו, ההערכה אינה תומכת בדבריו של ראש המטות המשולבים, אדמירל מייק מולן, שטען בסוף פברואר שלאיראן יש מספיק חומר בקיע לייצור פצצה. ערכת המודיעין החדשה מתייחסת גם לאפשרות לעצור את איראן בטרם תגיע לנשק גרעיני. לדעתה, רק החלטה פוליטית של ההנהגה האיראנית לוותר על המטרה של השגת נשק גרעיני תעצור את חתירתה לנשק זה. אלא ששכנוע ההנהגה האיראנית לוותר על מטרה זו יהיה קשה, עקב הזיקה שאיראן רואה בין השגת נשק גרעיני לביטחונה הלאומי, ולאור המאמצים שאיראן השקיעה עד כה בכיוון להשגת נשק זה. הדוח מוסיף שיש סיכוי שצרוף של איומים ולחצים, עם פתיחת הזדמנויות בפני איראן לקדם את ביטחונה הלאומי בדרכים אחרות, עשוי להניע אותה לעצור את חתירתה לנשק גרעיני – אך קשה לקבוע מהו צרוף זה.
משמעויות
הערכת המודיעין האמריקאי החדשה לא זכתה עד כה לתשומת לב מיוחדת, כפי שזכתה לה הערכת המודיעין מדצמבר 2007. עם זאת יש להערכה החדשה משמעות חשובה, משום שזו הערכת המודיעין הראשונה המונחת על שולחנו של הנשיא אובמה בכלל, ובסוגיית הגרעין האיראני בפרט. היא צפויה להנחות אותו בתקופה הקרובה במדיניותו כלפי איראן, ובכלל זה בניסיונו לפתח הידברות משמעותית עמה.
המסר העולה מהערכה זו אינו חד-משמעי. מצד אחד, היא מצביעה על התקדמותה המשמעותית של איראן לכיוון נשק גרעיני לפחות בשניים מתוך שלושת המרכיבים התורמים לפיתוח נשק זה, אם לא בשלושתם. המסקנה לגבי המרכיב השלישי – הפיכת החומר הבקיע לנשק – נותרה פתוחה. ההערכה אף מעלה אפשרות שאיראן תבצע קפיצת דרך בהשגת הנשק הגרעיני, אם תצליח להשיג מבחוץ חומר בקיע בכמות מספקת לפצצה, או שתשיג אף את הפצצה עצמה. ואולם מהצד האחר, ההערכה אינה משדרת תחושת דחיפות, וחשוב מכך – היא מטילה ספק אם איראן בכלל החליטה סופית לייצר נשק גרעיני, גם אם היא שומרת על האופציה לפתחו, ויש לה היכולת הטכנולוגית לממש אותה.
גם מסקנתה של קהילת המודיעין האמריקאית לגבי האפשרות לעצור את איראן בטרם תגיע לנשק גרעיני אינה חד-משמעית. היא סבורה שיש סיכוי לעצור את איראן על-ידי צרוף של לחצים ופיתויים. העובדה שאיראן הקפיאה את תוכנית הגרעין הצבאית שלה ב-2003 היא הוכחה לכך שהדבר אפשרי. ואולם הקהילה סבורה שהדבר יהיה קשה, משום שאיראן רואה בתוכנית הגרעין פרויקט לאומי חיוני, וגם לא ברור איזה סוג של לחצים ופיתויים יוכלו לשכנע את איראן לוותר על השגת נשק גרעיני.
בעיקרו של דבר, קהילת המודיעין האמריקאית נשארה דבקה בבסיס הערכתה מדצמבר 2007 – תוך שינויי הדגשים וניסוח. צריך לומר כי בהערכה השנתית הקודמת של קהילת המודיעין האמריקאית מפברואר 2008 – שנכתבה חודשיים לאחר הערכת דצמבר 2007, ובצל הביקורת שנמתחה על אותה הערכה – הושמטו הפקפוקים בכוונותיה של איראן לפתח נשק גרעיני.2 בהערכה החדשה מפברואר 2009 חזרו והופיעו פקפוקים אלה.
בהעדר מידע, קשה להעריך כיצד יתייחס ממשל אובמה להערכת המודיעין המחודשת. מזכיר ההגנה האמריקאי, רוברט גייטס, אמר באמצע מרץ 2009, כי לאור כישלון המודיעין בסוגיית הנשק להשמדה המונית בעיראק, כל נשיא אמריקאי יהיה "זהיר מאד מאד" בנכונותו להסתמך על המודיעין.3 בינתיים, לאחר פרסום ההערכה, הגדיר אובמה את איראן כאיום יוצא דופן על ביטחונה של ארצות-הברית והאריך את הסנקציות האמריקאיות המוטלות על איראן. ואולם, אם תתפתח הידברות ממשית בין הממשל האמריקאי לאיראן, עשויה הערכת המודיעין ליצור תחושה אצל הממשל כי הזמן עדיין אינו דוחק, ובשלב זה אין צורך להגביל בזמן את משך ההידברות, אם יסתמן סיכוי שזו תשא פירות.

[1] Dennis Blair, Annual Threat Assessment of the Intelligence Community for the Senate Select Committee on Intelligence, Washington, D.C., 12 February 2009
[2] J. Michael McConnell, Annual Threat Assessment of the Intelligence Community for the House Permanent Select Committee on Intelligence, Washington, D.C., 7 February 2008
[3] www.pbs.org/kcet/tavissmiley/archive/200903/20090311-gates.html



"עופרת יצוקה": לקחים בתחום ההתגוננות האזרחית


המכון למחקרי ביטחון לאומי
בכנס בנושא, בהשתתפות: סגן שר הביטחון, ח"כ מתן וילנאי, מפקד פיקוד העורף, האלוף יאיר גולן, ראש רשות החירום הלאומית, תא"ל (מיל.) זאב צוק רם, ראש עיריית אשדוד, דר` יחיאל לסרי ראש עיריית אופקים, מר צביקה גרינגולד,
ראש המועצה האזורית שער הנגב, מר אלון שוסטר
תא"ל (מיל.) מאיר אלרן, המכון למחקרי ביטחון לאומי
הכנס יתקיים במכון למחקרי ביטחון לאומי,

ביום א`, ה-22 במארס, בשעות 16:00 - 19:00

רחוב חיים לבנון 40, רמת אביב, תל אביב

הכנס ישודר באתר המכון-- www.inss.org.il



עתידה של הבורסה הסורית תלוי בארצות הברית, פלדמן ניצן


לאחר שלוש שנים של דחיות חוזרות ונשנות, צפויות בשבוע הבא הרשויות בסוריה לחנוך רשמית את פתיחת המסחר בבורסה של דמשק. אילו היו הרשויות מקדימות את הפתיחה החגיגית במספר ימים והחברות הסוריות יכלו לגייס הון ממשקיעים זרים כבר בשבוע שעבר, סביר להניח שמניותיהן היו רושמות עליות נאות לאור הביקור שערך הסנטור ג`ון קרי בדמשק. אף שהמשטר הסורי טען בעקשנות במהלך ארבע השנים האחרונות, כי המערכה הכלכלית אותה הוביל משטר בוש נגד סוריה אינה מסבה למדינה נזק משמעותי, האיתותים על הפשרה אפשרית ביחסים בין וושינגטון לדמשק הם אחת הבשורות הטובות ביותר לה יכולים לצפות משקעים שבוחנים השקעות פוטנציאליות בסוריה.
בשנים האחרונות גרפו מעצבי המדיניות הכלכלית של סוריה לא מעט שבחים מצד כלכלני קרן המטבע העולמית, אשר ציינו בדוחותיהם כי הממשל מוביל—אומנם באיטיות—צעדי ליברליזציה הכרחיים שיאפשרו לסוריה להתמודד עם ההידלדלות העקבית בעתודות הנפט. קצב הפקת הנפט בסוריה, אשר עמד רק לפני עשר שנים על יותר-600 אלף חביות ביום, הצטמצם בעשרות אחוזים, ונכון להיום הוא אינו עולה על 380 אלף חביות ליום. התקבולים ממכירת הנפט מהווים עדיין יותר מ-20% מהכנסות המדינה, אך אם לוקחים בחשבון את התשלומים לחברות הנפט הזרות, ניתן לטעון כי כבר ב-2007 הפכה סוריה ליבואנית נפט נטו. פתיחתה המתוכננת של הבורסה מהווה נדבך מרכזי נוסף בניסיונות של סוריה לפתח מערכת פיננסית, שתאפשר לממן את שיפורם והקמתם של מגזרי יצוא שונים, אשר יפצו על השחיקה המהירה בהכנסות מיצוא הנפט. ואולם, ביצועי מדדי המניות בבורסה של דמשק, כמו גם הצלחתם של מרבית הצעדים הכלכליים אותם הבטיח הממשל הסורי להשיק, אינם תלויים רק בנכונותה של סוריה להנהיג צעדי ליברליזציה ולפתח בקצב מתון את כלכלתה, אלא גם ביחסים הדיפלומטיים שירקמו בין ממשל אובמה לבין דמשק.
הסנקציות האמריקאיות הישירות עצמן, עליהן הורה הנשיא בוש במאי 2004, אומנם לא גרמו נזקים משמעותיים לכלכלת סוריה, אך עצם הדבר שארה"ב הובילה מערכה כלכלית מוצהרת נגד סוריה הקטינה במידה ניכרת את מידת האטרקטיביות שלה בעיני המשקיעים והחברות הזרות. העובדה שהבורסה בדמשק תפתח רק בשבוע הבא, למרות שהנשיא אסד הורה על השקתה כבר ב-2006, היא אחת העדויות שממחישות טענה זו היטב: מידיעות שפורסמו בשנים האחרונות בעיתונות הכלכלית העולמית עולה, כי החשש מפני תגובתה האפשרית של ארה"ב הניאה מספר חברות בינלאומית מלספק לסוריה שירותי תמיכה טכניים ולסייע לה בהקמת מערכת מסחר אלקטרונית. באותו האופן, ניתן לציין שורה של חברות טלקומוניקציה, חברות פיננסים, וחשוב מכול חברות אנרגיה, אשר תאבונן להשקיע במדינה נפגע עקב לחץ ישיר שהפעילו עליהן פקידי משרד האוצר האמריקאי.
השיפור בסביבת העסקים שהולידו הרפורמות הכלכליות אפשר אומנם לסוריה להגדיל בשלוש השנים האחרונות את זרם ההשקעות הזרות הישירות בעשרות אחוזים. אך פילוח מקורות ההשקעות מלמד שמרביתן הגיע מתורכיה, מאיראן ומיתר מדינות המפרץ, אשר היצע החברות בהן אינו יכול לספק לסוריה את כלל הצרכים הכלכלים לה היא זקוקה כדי לשקם את תעשיית האנרגיה ולפתח מגזרים נוספים. ניתן להעריך, כי פעילותן של החברות מהמפרץ בסוריה תתמתן בתקופה הקרובה עקב הירידה החדה במחירי הנפט, שמרסנת את היקף פעילותן בשווקים זרים. גם היצוא הסורי, שנהנה בשנים האחרונות מעליית הביקושים במפרץ לאור השגשוג הכלכלי, צפוי להיפגע בשל ירידת מחירי הנפט והמיתון העולמי. כמו כן, המיתון העולמי צפוי לפגוע בהכנסות המדינה מתיירות וכן בכמות הכסף הזר אותו שולחים האזרחים הסורים שמועסקים במדינות המפרץ.
אחד הגורמים שעשויים לפצות במידה מסוימת על הירידה הצפויה בביקוש למוצרי היצוא הסורים הוא ההתחממות שנרשמה ביחסיה עם האיחוד האירופי. ב-2004 חתמו הצדדים בראשי תיבות על הסכם סחר, אך ישומו הוקפא לאחר רצח רפיק אל-חרירי בפברואר 2005. הפשרת היחסים עם צרפת סללה את הדרך להאצה מחודשת של המשא-ומתן הכלכלי בין הצדדים, וב-14 לדצמבר 2008 חתמו הצדדים בראשי תיבות על גרסה מעודכנת של ההסכם. הורדת המכסים האירופיים על שורה של מוצרי חקלאות סורים- שגידולם נפגע עקב הבצורת שפוקדת את המדינה- יכולה לעזור לה למתן מעט את הלחצים שהמשבר הכלכלי והירידה ב תפוקת הנפט מסבים לה.
סוריה תוכל להגדיל את מידת התחרותיות של מוצריה גם בשווקים פוטנציאליים נוספים אם היא תצליח להפוך לחברה בארגון הסחר העולמי (WTO). ב-2001 הגישה סוריה בקשה להצטרף כחברה בארגון, אך בקשתה לא נענתה, בין היתר, בשל ניסיונות בלימה נמרצים מצד ארה"ב. הסרת ההתנגדות האמריקאית להצטרפותה של סוריה לארגון הסחר העולמי היא רק גזר כלכלי אחד מבין גזרים רבים אותם יכולה להעניק ארה"ב לכלכלת סוריה.
במהלך פברואר דיווחו נציגים סוריים רשמיים, כי משרד האוצר האמריקאי אישר להעביר לסוריה קרן צדקה בסכום של חצי מיליון דולר, אשר גויסה על ידי סורים שחיים בארה"ב. בנוסף, דיווחו הרשויות הסוריות כי משרד המסחר האמריקאי אישר את מכירתם של חלקי חילוף לשני מטוסי בואינג סוריים. תשומת הלב התקשורתית וההתלהבות שבה התקבלו שתי הידיעות על ידי נציגים רשמיים, אשר ציינו, כי צעדים אלו מהווים איתות להסרה אפשרית של הסנקציות האמריקאיות, הן עדות נוספת ליעילותו של הלחץ האמריקאי ולתקוותיה של סוריה להסרתו.
כזכור, עיקר יעילותה של המערכה הכלכלית שארה"ב מובילה כלפי סוריה טמונה ביכולתה לשכנע חברות זרות להימנע מלעשות עסקים עמה. זוהי הסיבה המרכזית כי האיתותים על התחממות אפשרית ביחסי המדינות עלולים להקל על כלכלת סוריה, מבלי שהיא תעניק דבר בתמורה. התמתנות החשש, כי השקעות כלכליות בסוריה עלולות להיראות בעין לא יפה בוושינגטון, תפגע במידת האפקטיביות של הסנקציות, אפילו אם ארה"ב לא תכריז בסופו של דבר על הסרתן. על מנת למנוע זאת צריכה ארה"ב להבהיר באופן ברור, כי היא לא תחדל להפעיל לחץ כלכלי ישיר ועקיף על סוריה, כול עוד זו לא תתחייב באופן ברור על הובלת צעדים שיעידו על נכונות ברורה להתנתק מהברית האסטרטגית עם איראן ולחדול לספק נשק לחזבאללה.
המשבר כלכלי העולמי מצמצם אומנם את מרחב התמרון הכלכלי-פוליטי של ארה"ב בזירות רבות, אך הזירה הסורית איננה אחת מהן: קשרי המסחר בין המדינות זניחים, סוריה אינה יכולה להשפיע על ערכו של הדולר, על תשואות האג"ח האמריקאיות או על מחירו של הנפט. בעוד שהמשבר הכלכלי העולמי עצמו אינו מהווה גורם שאמור להפריע לארה"ב להמשיך במאמצי הבידוד הכלכלי של סוריה, הוא בהחלט מגביר את פגיעותה של כלכלת סוריה ללחץ האמריקאי. פגיעותה הכלכלית של סוריה הופכת את הגזרים שהאמריקאים יכולים להעניק לה למתוקים יותר, ועל כן תהיה זו טעות להעניקם ללא תמורה דווקא בנקודת זמן זו.




אגודת הסטודנטים

logo_student_186.jpg
נישואים הם לא בית אסורים

במסגרת יום האישה הבינלאומי ויום העגונה הבינלאומי, הלל תל אביב יחד עם אגודת הסטודנטים, קואליציית עיקר ומרכז הוויה מקיימים שיח חשוב בנושא עגונות ומסורבות גט בישראל וחשיבות החתימה על הסכם קדם נישואין.
תוכנית הערב :
#הסרט " מקודשת" של הבימאית ענת צוריה.
#לאחר מכן יתקיים דיון ושיח בנושא הסכמי קדם נישואין,
בהשתתפות:
מסורבת גט מירב ריינש, עדות אישית.
טוענת רבנית רבקה לוביץ`- מרכז צדק לנשים, מהם הסכמי קדם הנישואין למניעת עגינות מהצד ההלכתי?
עורכת הדין סמדר דקל – נעים, מרכז הוויה, הסכמי קדם נישואין בצד המשפטי.



מעניקים לקהילה

בהפנינג פורים שהתקיים בקמפוס, הלל תל אביב הקים דוכן  בו הוזמנו הסטודנטים לתרום להכנת משלוחי מנות לילדים חולי לב בביה"ח וולפסון, (קבוצת "הצל ליבו של ילד") ומשלוחי מנות לניצולי שואה איתם הסטודנטים בתוכנית של "זכור וכבר" מתנדבים.
הלל גייס כך 800 ₪ שנתרמו ע"י הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב.
רבים מהסטודנטים שהכינו מסכות ביקשו לתת אותם לילדים להם הכינו משלוחי מנות, בתחילת השבוע הגיעו סטודנטים ומתנדבים למשרדי הלל בכדי להכין במו ידיהם את משלוחי המנות.

"אחר הישועה נקהלו בעריהם ותיקנו משלוח מנות ומתנות להיות אגודה אחת.. וכמו-כן תלמידי חכמים שיקבלו זה מזה.. שיש בכל תלמיד חכם דבר מיוחד. וצריך כל אחד לקבל מחברו להיות אגודה אחת". (שפת אמת פורים תרס"א)



מציגים את הקמפוס קצת אחרת


אגודת הסטודנטים
ואוניברסיטת ת"א יוצאים בפרויקט שיראה את האוניברסיטה והווי הקמפוס בדרך קצת אחרת. לשכת סגן הנשיא למחקר ופיתוח, בשילוב אגודת הסטודנטים, מזמינים את קהילת האוניברסיטה להשתתף בתחרות סרטונים קצרים. התחרות מתעדת להציג את הקמפוס באור חדש ולתת מקום להצגת האוניברסיטה דרך משקפים מעט היתוליות. האוניברסיטה מבקשת לעודד את המעורבות והיזמות בקרב חברי הקמפוס. מוזמנים להשתתף בתחרות סטודנטים ועובדי אוניברסיטה מכל המחלקות ותוכניות הלימוד באוניברסיטה.

שלושת הסרטונים הטובים ביותר שיבחרו יזכו בפרסים הבאים:

פרס בסך 3500 ₪ לקבוצה שסרטונה יזכה במקום הראשון.
פרס בסך 1500 ₪ לקבוצה סרטונה יזכה במקום השני.
סוף שבוע זוגי, לקבוצה שסרטונה יזכה במקום השלישי.
בנוסף, הסרטונים הזוכים יוצגו באתר האינטרנט של האוניברסיטה ובאתר האינטרנט של אגודת הסטודנטים.

על הסרטון המוצע לתחרות לעמוד בקריטריונים הבאים:
נושא הסרט: חיי הקמפוס בעין המצלמה.
אורך הסרט: 2-4 דקות.

את הסרטונים יש להעביר למחלקת תרבות, קהילה וקשרי חוץ באגודת הסטודנטים עד לתאריך 19 באפריל 2009 (חדר 121 בניין מיטשל).

ההכרזה על הסרטונים הזוכים תהיה ביום הסטודנט, 21 במאי 2009. הקרנת הבכורה תתקיים ב- 27 במאי במסגרת אירועי "במה לבנה". ועדת שיפוט, אשר תבחר את שלושת הסרטונים הנבחרים, כמו גם את הסרטון הטוב ביותר תורכב מנציג אגודת הסטודנטים, נציג לשכת סגן הנשיא למחקר ופיתוח ונציג סגל אקדמי.




מחקר

banner-research-h.jpg
ננוטכנולוגיה

תחשבו קטן. תחשבו ממש קטן, ואז תקטינו עוד קצת. קוראים לזה ננוטכנולוגיה וזו המהפכה שתשנה את חיינו בענק. פרופ` אהוד גזית מסביר.  
אני עוסק בננוטכנולוגיה. זהו תחום שעוסק בהתנהגות ותכונות של חומרים בסקאלה מאוד זעירה, של מיליארדית המטר. אלו מבנים כל כך זעירים שלא ניתן לראות אותם אפילו במיקרוסקופ רגיל אלא רק במיקרוסקופ אלקטרוני.
ההתעניינות שלנו היא בדרך שבה מולקולות מתארגנות ליצירת מבנים מסודרים זעירים. התחום הספציפי שאני עוסק בו הוא תחום ההיכרות המולקולרית: כיצד מולקולות מכירות אחת את השנייה? מדוע הן נקשרות אחת לשנייה ולא לאחרות? מעבר להיכרות המולקולרית אני מתעניין בתהליך שנקרא הרכבה עצמית: לא רק כיצד שתי מולקולות מתחברות אחת לשנייה, אלא איך מתוך ערבוב של גורמים שונים נוצר בדרך פלאית מבנה מסודר ומורכב.
ההבנה האמיתית של תהליך ההיכרות המולקולרית ותהליך ההרכבה העצמית היא בעלת משמעות בלתי רגילה; עד היום אנחנו בונים מבנים על ידי הרכבה מסודרת הנשלטת על ידי האדם. באופן עקרוני ומעשי, ניתן להפחית את המעורבות האנושית בתהליך וליצור מצב בו המולקלות יסתדרו לכדי מבנה בעצמן, למשל לערבב מולקולות במבחנה כך שייצרו מבנה מולוקלורי של תא שמש מתוחכם ההופך אנרגיית שמש לאנרגיה כימית, או מכונה מולקולרית זעירה כל כך שהיא יכולה להסתובב ולפעול בזרם הדם.
הרכבה עצמית של מולקולות אינה בגדר מדע בדיוני אלא תהליך טבעי שקורה בכל רגע ורגע, אפילו בחיידקים הפשוטים ביותר שחיים בשלולית בצד הדרך. אנחנו פשוט עדיין לא יודעים כיצד לשלוט בתהליך זה ולנבא את תוצאותיו. אבל אני משוכנע שיום אחד נוכל.
למעשה, בדיעבד, גיליתי שעסקתי בנושא כבר הרבה שנים. תמיד התלבטתי בין הפיסיקה שאני אוהב מאוד לבין הביולוגיה והכימיה. הפיתרון היה ללמוד לימודי דוקטורט אצל כימאי אורגני במחלקה לביופיסיקה וחקר ממברנות. כבר כתלמיד דוקטורט ריתקה אותי הדרך שבה מולקולות מזהות אחת את השנייה ליצירת מבנים מסודרים בממברנה הביולוגית, מבנה מרתק בפני עצמו שנוצר בהרכבה עצמית ומאפשר את קיום החיים ברמת תא מבודד המוקף במבנה "חכם" ומסודר.
לימודי עם פרופ` יחיאל שי לימדו אותי על הדרך הנפלאה שבה באמצעות כימיה אורגנית ניתן ליצור חומרים חדשים וייחודיים שמאפשרים לנו "לשחק במטבח של אלוהים" כפי שאומר מורי ורבי, פרופ` אפרים קציר.
העיסוק בתחום הזה מאפשר לי להתנהל בין כל העולמות של הביולוגיה, הכימיה והפיסיקה, אך גם להשתעשע בעולם ההנדסה והחומרים שגם הוא מרתק בעיניי. יש לי את הפריבילגיה הבלתי רגילה לעבוד על תרופות לאלצהיימר ו סוכרת מצד אחד ועל התקני אגירת אנרגיה, חומרים דנטלים חדשים ומשטחים שמנקים את עצמם מצד השני. אני לא יכול לחשוב על תחום יותר מרתק מזה.
באלו מבין הישגיך המחקריים אתה גאה במיוחד?
הייתי מצביע על שניים עיקרים: הראשון הוא הבנת הבסיס המולקולרי להתארגנות של מבנים ננומטריים הקשורים במחלות ניווניות שונות כמו מחלת האלצהיימר, מחלת הפרקינסון וניוון הלבלב במחלת הסוכרת מסוג 2 (סוכרת המבוגרים הנפוצה מאוד). מעבדתי היתה הראשונה לזהות את המבנים הבסיסיים ביותר החיוניים לתהליך, והצביעה על הגורמים הספציפיים באותן אבני בניין המובילים ליצירת המבנים. כמו כן פיתחנו טכנולוגיה ייחודית המאפשרת שליטה על יצירת המבנים ואנו מצפים שהיא תוביל לפיתוח תרופות חדשניות להתמודד עם מחלות אלו.
הישג השני הוא הזיהוי של המבנים האורגניים הפשוטים ביותר המסוגלים ליצור מבנים ננו-מטריים מסודרים. חומרים אורגניים הם החומרים המרכזיים בחיינו: הם הבסיס המרכזי לכל החי וצומח, רוב האנרגיה שאנו צורכים (גז, נפט, פחם), החומרים שבהם אנו משתמשים (מהעץ הטבעי ועד לפלסטיק ולניילון המלאכותיים), המזון שאנו אוכלים, הרוב המכריע של התרופות שאנו נוטלים ועוד ועוד.
יכולתנו ליצור מחומרים אורגניים פשוטים ביותר ננו-צינורות, ננו-כדורים, ננו-פלטות, ג`לים עם סדר ננו-מטרי, מובילה אותנו כבר היום לשימושים מתקדמים בתחום האנרגיה, החומרים המרוכבים, הרפואה ועוד.
לו יכולת להיפגש לשיחת "אחד על אחד" עם כל חוקר או מדען מפורסם בהיסטוריה, במי היית בוחר?
מדען שמסקרן אותי במיוחד הוא רנה דקארט. בעיני הוא הפילוסוף והמדען החשוב ביותר בהיסטוריה. ההגות הפילוסופית שלו מרתקת במיוחד, ועדיין רלוונטית כמעט 400 שנה אחרי שנוסחה. לצד הגותו הפילוסופית, דקארט היה גם מתמטיקאי ופיסיקאי מחונן. הוא זה שהניח את היסודות לגיאומטריה האנליטית המוכרת לנו מחיי היומיום. הפשטות הגאונית של מערכת הצירים הקרטזית (מערכת צירים X-Y) היא מדהימה: היום מובנת לנו לחלוטין הפרקטיות הברורה של הצגת השינוי במחירי הנפט או מדד הנאסד"ק לאורך זמן בגרף פשוט, אבל היה צריך גאון בכדי להציג את זה בצורה יפיפייה כזו. גם התיאוריה התיאולוגית של דקארט וההוכחה הפילוסופית שלו לקיום אלוהים מרתקת בעיני. מאוד הייתי רוצה להיפגש עימו.
אדם נוסף שהייתי מאוד רוצה לפגוש הוא הממציא תומאס אלווה אדיסון, מי שזכה בכינוי "הקוסם ממנלו פארק". כיון שאני רואה את עצמי לא רק כמדען אלא גם כממציא, אני תופס את אדיסון כאדם מדהים. ההישגים הטכנולוגיים שלו, ביניהם המצאת הנורה החשמלית, הפטיפון והטלגרף וכן שכלול המצאות כמו הטלפון ומצלמת הקולנוע, שינו למעשה את חיינו בצורה דרמטית. הייתי שמח מאוד ללמוד ממנו על תהליך ההמצאה והדרך ליצירתיות. מלבד היצירתיות והחדשנות המופלאה שלו, אדיסון היה כמובן איש מאוד מעשי. מעבדת המחקר "מנלו פארק" שהוא הקים בניו ג`רזי, היא למעשה מעבדת המחקר היישומי הראשונה בעולם. מעבדה זו מצטיירת בעיני כפסגת החלומות של כל ממציא. אמרתי כבר פעם שאני חולם יום אחד להקים את ה"מנלו פארק" שלי.
אני חושב שהבחירה בפילוסוף הגדול של כל הזמנים מצד אחד, ובממציא גאון שהיה למעשה חסר השכלה פורמלית מצד שני - היא תמצית הקונפליקט האישי שלי. מצד אחד, יש לי הערכה עצומה למדע הבסיסי והנשגב שהוא פסגת היצירה האנושית, ומצד שני אני לחלוטין איש המעשה המנסה למצוא פיתרונות מעשיים לבעיות מורכבות.
שאלה הנוגעת לתפקידך כסגן הנשיא למחקר ולפיתוח באוני` ת"א – כיצד מחליטים איזה מחקר ראוי לתמיכה ואיזה לא?
לשמחתי הרבה, לא אני הוא זה שמחליט איזה מחקר ראוי לתמיכה. הקריטריון היחידי הוא היכולת להשיג למחקר תמיכה חיצונית של קרנות מחקר שונות. קרנות המחקר תומכות בתחומי מחקר מגוונים ביותר, החל ממחקר בסיסי שנועד אך ורק להעשיר את הידע האנושי ועד למחקר יישומי ביותר בתחומי ההנדסה והרפואה. לכן מה שמכריע את הכף הוא בעיקר המצוינות. יש מחקר בסיסי מצוין ומחקר ישומי מצוין. כל מחקר שנמצא ראוי לתמיכה חיצונית, זוכה גם לתמיכתי כסגן הנשיא למחקר - תמיכה הכרוכה בדאגה להספקה של תשתיות המחקר, המערכת התומכת והתשתית הארגונית להעברת הידע לחברה, הן בפרסום והן במסחור.
יחד עם זאת, כסגן הנשיא למחקר בחרתי להעניק תמיכה מיוחדת לתחום מדעי הרוח והחברה. למרות שאני עצמי מגיע מתחום מדעי הטבע, הן כאיש אקדמיה והן כאזרח מהשורה ברור לי לחלוטין שמדעי הרוח והחברה - הספרות, ההיסטוריה, הפילוסופיה, האמנות, הכלכלה, המשפט ועוד ועוד - הם הבסיס לקיומנו כחברה מתקדמת. גם כאן התמיכה היא עקיפה בעידוד הגשת הצעות המחקר, דאגה לתשתית המחקרית, קידום העברת הידע לחברה, וכיוצא בזה.
כיצד מתורגם הידע, הקניין הרוחני, של האוניברסיטה, לאפיקים תועלתיים בעולם שמחוץ לאקדמיה?
האוניברסיטאות בארץ ובעולם הן המקור העיקרי לחדשנות וליצירתיות. הרעיונות הנוצרים באקדמיה, החל מתרופות חדשות וחומרים ייחודיים ועד לאלגוריתמים חדשים ותיאוריות פיסיקליות, הם רעיונות מקיפים ופורצי דרך. הבעיה היא שפרץ היצירתיות הזה, פעמים רבות רחוק מאוד מיישום. לכן לרוב האוניברסיטאות יש חברות יישום שתפקידן להפוך את היצירה למעשה. הן עושות זאת על ידי הגנה על הקניין הרוחני (רישום פטנטים) ומסחורו ע"י פיתוח עסקי המוביל להסכמי רישיון או הקמת חברות הזנק (סטארט-אפ), וכך אנו מתרגמים את הידע האקדמי לכלים שימושיים לחברה. כמו בתחומים רבים, גם כאן חברות היישום הישראליות מגלות יכולות מצוינות ומהוות מודל לחיקוי בכל העולם.
כיוון שאותו אני מנסה לקדם במיוחד הוא "השבחת" הידע הנוצר במסגרת האוניברסיטה, לפני העברתו הלאה. בחברת "רמות", שאני היו"ר שלה, אנו מקדישים מאמצים רבים לבניית מנגנונים חדשים שיאפשרו לקדם את הידע לרמה כזו, שתבטיח את היכולת להעביר את הידע לחברה ולתעשייה בצורה אופטימלית. אנו יוצרים קשר עם העולם העסקי ומעודדים פיתוחים שיתרחשו במסגרת האוניברסיטה, בפיקוח של אנשי הסגל ותלמידי המחקר המצוינים שלנו. הניסיון מוכיח שההצלחה של מודלים כאלו היא מרשימה ביותר והובילה למסחור טכנולוגיות שלנו בתחומי פיתוח תרופות, אגירת אנרגיה ועוד.
"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – פרופ` אהוד גזית מציג נקודה למחשבה: ננוטכנולוגיה נמצאת מסביבנו כל הזמן. כפי שאמרתי קודם לכן, בכל שלולית נידחת ישנן מיליארדי ננו-מכונות. כל חיידק פרימיטיבי מכיל משאבות, מנועים, חיישנים ומערכות בקרה, הקטנים בצורה משמעותית מאלו שאנו יודעים ליצור ביד האדם. יתרה מכך, המכונות האלו מתארגנות מעצמן ממיליוני אבני בניין, ללא שום תוכנית רשומה, בתהליך שאת סודותיו טרם הצלחנו לפענח במלואם.
אין ספק שיום אחד נגיע למצב שבו נשלוט בהיכרות המולקולרית ובארגון העצמי ליצירה של מכשירים משוכללים ביותר מערבוב מולקולות פשוטות. הגודל והתחכום של המערכות הטבעיות האלו מלמד אותנו שבעתיד נוכל לבצע כמעט כל פעולה במימדים הזעירים ביותר.
המהפכה מתרחשת לא רק במימדים הזעירים. אם נוסיף לכך את החוזק הבלתי רגיל של חלק מהחומרים הננומטריים, נוכל להגיע גם למהפכות של ממש במבנים גדולים המחוזקים על ידי חומרים ננו-מטריים. חומרים מרוכבים המחוזקים ע"י חומרים ננומטריים בתעשיית הרכב, התעופה והחלל יוכלו להחליף חלקים מתכתיים ליצירת כלי תחבורה קלים וחזקים.
ולסיום, ציטוט חביב עליך: דקארט שאותו הזכרתי, אמר "אני חושב, משמע אני קיים" - Cogito ergo sum. החשיבה, המחקר, היצירה והמרדף הבלתי פוסק להגדלת הידע האנושי, הם הבסיס לקיומנו. ללא כל אלו אין שום משמעות לקיום שלנו פה.



הלחמת חתכים בלייזר – הליך מהיר ומקטין צלקות


הליך שיוכל לסייע לכל המנותחים להיראות טוב יותר לאחר הניתוח. זאת בעקבות מחקר של פרופ` אברהם קציר. חובשים בשדה קרב יוכלו לסגור חתכים פתוחים במהירות - ולהציל חיים רבים.
בתמנוה העליונה: חתך ליד הטבור אשר נסגר בעזרת חוט תפירה ומחט. בתמונה התחתונה, חתך נוסף בבטנו של אותו חולה, אשר עבר איחוי באמצעות מערכת הלחמת לייזר. צילום: פרופ` אברהם קציר
קבוצת מדענים בראשות פרופ` אברהם קציר מהקבוצה לפיסיקה שימושית באוניברסיטת תל אביב הצליחו בניסוי קליני ייחודי – ראשון מסוגו בעולם, לבצע איחוי של חתכים בגוף האדם בעזרת חימום החתך בלייזר - במקום עם חוט ומחט. השיטה החדשה היא הרבה יותר מהירה מתפירה, קלה לשימוש וגורמת לאיחוי חתכים עם מינימום של צלקות.

בעקבות הצלחת הניסוי, ינסו עתה החוקרים להשתמש במערכת המהפכנית להלחמת איברים פנימיים בגוף האדם כולל עורקים, נימים, ועוד.

למערכת זו גם צפויים שימושים רבים בכל תחומי הרפואה, הן בשימושים אזרחיים והן בשימושים צבאיים. חובשים בשדה קרב יוכלו לסגור חתכים פתוחים במהירות - ולהציל חיים רבים.

"השיטה של תפירה של גוף האדם עם חוט ומחט היא שיטה ישנה הקיימת בעולם אלפי שנים," אומר פרופ` קציר. "הרפואה המודרנית התקדמה בתחומים רבים. הגיע הזמן לשפר את אחד הטיפולים השכיחים והחשובים ביותר בכירורגיה – איחוי חתכים. תפירה של חתכים מצריכה לעתים מיומנות רבה , יוצרת צלקות וקיים חשש להזדהמות הפצע. שימוש בשיטות מתקדמות יותר כגון סיכות או דבקים מהירים יוצרים לעיתים צלקות גדולות ומכוערות שנשארות על הגוף שנים וגורמים לעוגמת נפש רבה. השיטה החדשה אמורה לפתור את כל הבעיות הללו. "

הבסיס לשיטה זו תואר כבר בשנות השבעים; רופאים מצאו שאם מצמידים שפתות חתך זו לזו ומחממים אותן באמצעות קרן לייזר, ניתן לקבל איחוי של החתך. החיסרון שיטה זו, הנקראת "ריתוך בלייזר," הוא שהשיטה אינה אמינה, היא גורמת לכוויות שמפריעות לריפוי תקין של הפצע והיא אף מעודדת הצטלקות. קבוצתו של פרופ` קציר השתמשה בשיטה אחרת, הנקראת "הלחמה בלייזר", המבוססת על כך שעל פני שפתות החתך המוצמדות מורחים חומר המשמש דבק ביולוגי. אם מחממים בעזרת קרן לייזר חומר זה, מתקשה הדבק והוא מספק חוזק מכאני וכן אטימה טובה, המונעת כניסת זיהומים ומאפשרת ריפוי מהיר של הפצע. גם שיטה זו לא אושרה לשימוש רפואי נרחב בעולם. קבוצתו של פרופ` קציר שקדה על פיתוח סיבים אופטיים מיוחדים, הקיימים רק במעבדות ספורות בעולם. סיבים אלו אפשרו לפתח מערכת לייזר ייחודית שבעזרתה אפשר ל"הלחים" רקמות, תוך בקרת טמפרטורה – דבר המונע היווצרות חימום יתר וכוויות. בניסויים ראשוניים השתמשו החוקרים בחלבון אלבומין מיוחד שהופק על ידי חברת הביוטכנולוגיה הישראלית אומריקס (Omrix) כדבק ביולוגי. מערכת זו (שכולה מתוצרת "כחול לבן") אפשרה להתגבר על המכשולים שתוארו לעיל והובילה לקבלת תוצאות פרה-קליניות מצוינות – דבר שחוקרים רבים ברחבי העולם לא הצליחו לעשות במשך כארבעים שנה. על כן השיטה החדשה היא פריצת דרך גדולה בתחום הכירורגי.

בעקבות ההצלחה בניסויים הקדם-קליניים ולאחר שהמערכת כולה נבדקה בקפידה על ידי משרד הבריאות, ניתן אישור על ידי משרד הבריאות לבצע ניסוי קליני בעשרה חולים. לפני חודשים אחדים בוצע הניסוי הקליני על ידי צוות בראשותו של ד"ר דורון קופלמן, ראש המחלקה לכירורגיה כללית במרכז הרפואי "העמק" בעפולה. את ההלחמה בלייזר ביצע הרופא ד"ר דוד שמחון, אשר היה שותף למחקר אשר התבצע באוניברסיטת תל אביב. עתה, לאחר כמה חודשים של בדיקה ומעקב אחר החולים, ניתן לסכם שהניסוי נחל הצלחה רבה. בניסויים הסתבר שאכן הלחמה בעזרת לייזר גרמה לאיחוי טוב של החתכים. לאחר ניסויים קליניים אלו מתכוונים פרופ` קציר ועמיתיו לבדוק את שיטת ההלחמה בעזרת לייזר בחתכים ארוכים יותר, כגון בחתכים לאחר ניתוח בקע מפשעתי או לאחר ניתוח קיסרי.

פרופ` קציר צופה שהלחמה בעזרת לייזר תהא פעולה כירורגית הרבה יותר פשוטה מאשר תפירה בעזרת חוטים. הוא סבור שפשטות השיטה תאפשר לאנשי רפואה שאינם רופאים כדוגמת חובשים בשדה הקרב ואחיות בחדר ניתוח להשתמש בשיטה זו בעתיד. הוא גם מעריך שניתן יהיה להשתמש בשיטה זו בכדי לבצע איחוי של חתכים בתוך גוף האדם בעזרת הסיבים האופטיים המיוחדים שהוזכרו לעיל, בתהליך שהינו פשוט יחסית.

כבר עתה מאות אתרי אינטרנט מדווחים על פריצת הדרך הזו, כולל האתר של MIT – אחד ממכוני המחקר החשובים ביותר בעולם הטכנולוגי:

בעולם נערכים מדי יום עשרות אלפי ניתוחים שברובם יש צורך בתפרים. לכשיאושר השימוש במערכת הזו היא תחסוך זמן בבתי חולים, תייעל ותוזיל ניתוחים רבים, ותאפשר לחולים זמן החלמה קצר יותר, עם הרבה פחות סיבוכים, כאב או צלקות.



להטביע "זיכרונות" ברשת נוירונים שגוּדלה בצלוחית


פרופ` אשל בן יעקב ודר` איתי ברוכי זכו להימנות על רשימת 50 המדענים המשפיעים לשנת 2007 של המגזין סיינטיפיק אמריקן, כותבים השופטים כי בזכות עבודתם החלוצית בחקר המוח הצליחו פרופ` אשל בן יעקב, פיזיקאי באוניברסיטת תל אביב, ואיתי ברוכי, תלמידו לדוקטורט (שמאז היה לד"ר), ליצור, לראשונה בהיסטוריה, שבבים נוירוניים (neurochips) - שבבי זיכרון ועיבוד מידע הבנויים מרשתות נוירונים חיים. הישגם המדעי מציג מהפך בהבנת תהליכי למידה ברשתות נוירונים וסולל את הדרך למהפכה טכנולוגית של בניית רובוטים המשלבים מחשב ושבבים נוירוניים.
גישתם החדשנית לקידוד ואחסון מידע במוח אפשרה להם להצליח במקום שבו נכשלו רבים – הם הצליחו להטביע מספר "זיכרונות" ברשת נוירונים שגוּדלה בצלוחית. פיזיקאים, אומר בן יעקב, אוהבים להתחיל בגרסה פשוטה של הבעיה שהם חוקרים, וממנה להסיק איך לגשת לגרסתה המסובכת יותר. באחד מכיווני המחקר שלו, הוא מנסה להבין כיצד המוח לומד וזוכר, ולשם כך התחיל בשאלה פשוטה יותר – כיצד אפשר לשמור מידע ברשת נוירונים שגדלה בצלוחית. לאחר שהצליחו במשימה להטביע זיכרון חדש ברשת, הבינו החוקרים שניסויים הוא למעשה צעד בדרך לבניית שבב זיכרון ועיבוד מידע חי, ומדגים אופן למידה חדש בעל השלכות נרחבות – מ"מוח בצלוחית" ועד לימוד אנושי.
על מנת שיוכלו להטביע זיכרונות ברשת נוירונים, היה על החוקרים לחבר תחילה את הרשת למחשב. הם ערבבו מיליוני נוירונים מקליפת המוח של חולדות במדיום נוזלי ויצקו אותם באופן אחיד על מערך של אלקטרודות, כדי שיוכלו להקליט את פעילותם החשמלית. הנוירונים שבצלוחית הצמיחו אקסונים ודנדריטים (שלוחות המשמשות לתקשורת בין הנוירונים) והתחברו זה לזה ברשת מורכבת.
נוירונים משוחחים ביניהם בפעימות מתח חשמלי: כל נוירון מקבל אותות מנוירונים רבים אחרים ומגיב ביצירת פעימות משלו ובשיגורן לנוירונים אחרים. החוקרים ציפו שהנוירונים בצלוחית ייצרו פעילות חשמלית, אך להפתעתם גילו שהפעילות איננה אקראית אלא מפגינה תבניות מסודרות החוזרות על עצמן – נוירונים מסוימים יורים בסדר מסוים. תבנית ירי נמשכת כרבע שנייה, והיא חוזרת ומופיעה במרווחי זמן של שניות.
מכיוון שתבניות הירי של הנוירונים ברשתות חוזרות על עצמן, הן נתפסות כמידע מאוחסן, או כתבניות זיכרון. חוקרים רבים ניסו ומנסים "ללמד" רשתות זיכרונות חדשים. מכיוון שמוחנו מקבל אותות חשמליים מאיברי החישה שלנו, היה זה טבעי לנסות לעשות זאת באמצעות גירוי חשמלי של נוירונים. ואולם, כל הניסויים הללו לא צלחו.
חשיבה אחרת
בשלב הבא נעשו ניסויים בגירוי כימי, באמצעות דופמין, סרוטונין ועוד – חומרים המפקחים על העברת המסרים בין הנוירונים במוח. חשוב לציין, שהרשתות מורכבות משני סוגי נוירונים, מעוררים ומעכבים. ירי של נוירון מעורר משפיע על נוירונים אחרים לירות, ואילו ירי של נוירון מעכב מדכא ירי של נוירונים אחרים. בניסויים האמורים נבדקו אפשרויות שונות ללמד את הרשת תעלולים חדשים: "על-ידי שכר" - הגברה של פעילות הרשת על-ידי המרצת הנוירונים המעוררים – או "על-ידי עונש" - דיכוי של פעילות הרשת על-ידי דיכוי הנוירונים המעוררים. גם ניסויים אלה לא הניבו תוצאות.
בן יעקב וברוכי בחרו לעשות זאת בדרך שונה: למתן את השפעת הנוירונים המעכבים. הנחת העבודה היתה שהחלשת העיכוב תעניק לרשת חופש פעולה מוגבר, ואז היא תוכל לייצר תבניות פעילות חדשות. הם קראו לזה "למידה על-ידי שחרור". הנוירונים המעכבים לא דוכאו ישירות; תחת זאת, שובש מעבר האותות שלהם. חידוש נוסף בעבודתם היה הזרקה ננומטרית מקומית של החומר הכימי בכמויות קטנטנות ובאתרים נבחרים, ולא על פני הרשת כולה, כשמקום ההזרקה נבחר בהתאם לניתוח פעילות הרשת בזמן אמת. כך הוגבל הגירוי לאזור זעיר סביב אלקטרודה יחידה. בסף הכול הוזרקו עשרים טיפות, אחת כל עשרים שניות. הגירוי הכימי עורר ברשת תבנית פעילות חשמלית מסוימת, וזו חזרה והופיעה שוב ושוב, כזיכרון שלא נמחק. תבנית זו נשארה ברשת במקביל לתבנית המקורית. כעת הכילה הרשת שני "זיכרונות".
לאחר עשרים וארבע שעות נערך עוד סבב לימוד, באתר שונה מאתרי ההתחלה של שתי התבניות הקיימות. תבנית שלישית נוצרה ברשת ונשארה בלי למחוק את התבניות הקודמות. שלוש תבניות ירי שונות הופיעו מעת לעת ברשת במשך ארבעים שעות. היתה זו הפעם הראשונה שמדענים הצליחו להטביע ברשת נוירונים מספר זיכרונות ארוכי-טווח – ליצור שבב זיכרון נוירוני.
בן-יעקב וברוכי סבורים שבעתיד יהיה אפשר לתת לרשת גירוי חשמלי וכימי משולב, שיכתיב לא רק את נקודת ההתחלה אלא את סדר הירי כולו. גם מבנה הרשת יהיה ניתן לתכנון (כיום הרשת מפוזרת פרופ` בן יעקב (צילום: אוניברסיטת ת"א)
בצלוחית באופן אחיד). משם, תהיה הדרך סלולה לבניית שבב זיכרון נוירוני בעל דפוס ירי מוכתב והדיר. 
בן-יעקב כבר עובד, יחד עם ד"ר יעל חנין מהפקולטה להנדסה, על יצירת רשתות נוירונים בגיאומטריה מבוקרת. לשם כך, הם פיתחו אלקטרודות מיוחדות העשויות איים של צינוריות פחמן ננומטריות. מכיוון שנוירונים אוהבים להיצמד לאלקטרודות אלה, אפשר באמצעות מערך אלקטרודות בצורה מסוימת ליצור רשת בעלת אותה הצורה. תכונות ההולכה של אלקטרודות הפחמן מאפשרות להקליט את פעילות הנוירונים ולתת גירוי חשמלי.
"להגמיש את המחשב"
ולאן הולך כל זה? רבים שואלים אם המוח הוא מחשב משוכלל. בן יעקב עונה בלאו מוחלט: למחשבים אין יכולות קוגניטיביות, אין להם גמישות פעולה – הם קבועים. כדי להגמיש את "מוח" המחשב, בן יעקב שואף לחבר אליו רשתות נוירונים וליצור מחשב ביולוגי, שיהיה מערכת מתפתחת. מערכת כזאת, בהינתך לה משימה, תלמד תוך כדי דיאלוג בין הרשת למחשב ותשכלל את עצמה לביצוע מיטבי של המשימה. הרשת תבצע את החלק הקוגניטיבי, של אינטראקציה עם הסביבה, זיהוי צלילים ותמונות וקבלת החלטות. ברוכי סבור שזהו המפתח לפיתוחים טכנולוגיים דוגמת זיהוי כתב יד, שעליו עובדת מיקרוסופט כבר זמן רב, בהצלחה חלקית.
בעתיד הנראה לעין, היכולת להטביע תבניות זיכרון ברשתות מלאכותיות של תאי מוח עשויה להניב טכנולוגיות שונות. בן יעקב חוזה אפשרות לטפל בהפרעות נוירולוגיות, כגון מחלות אלצהיימר ופרקינסון. בהמשך, הוא סבור שיהיה אפשר להוסיף לרשתות נוירונים תאי גזע ולהתאימן לתפקודים ספציפיים על-ידי מתן גירויים הולמים. בטווח הרחוק עוד יותר, הוא מקווה שיהיה אפשר לפתח טיפול לאפילפסיה על-ידי הזנת פעילות המוח של חולה למחשב ביולוגי. המחשב ינתח את הפעילות, יזהה את הליקויים ויתקנם, ויזין למוח החולה תבנית פעילות מתוקנת.



פרופ` חוה יבלונקה הולכת הרבה מעבר לגנים כדי להסביר את האבולוציה


ז`אן בטיסט למארק. הביולוג הצרפתי, שטען כי לסביבה יש השפעה מכרעת על התפתחות המינים, נדחה בלעג על ידי חסידי תורת דרווין. מאה שנים אחר כך, יוצאת פרופ` יבלונקה למלחמה על שמו הטוב, ומציעה תיאוריה אבולוציונית מהפכנית שמחזירה לאנושות קצת אחריות. מעטים המדענים שזכו למעמד מכובד בתחומם מבלי שנזקפו לזכותם כל הישגים. כזה הוא הביולוג הצרפתי בן המאה ה-19, ז`אן בטיסט למארק, ששמו נישא מעל דפי ההיסטוריה רק הודות ללעג הארסי של הקהילה המדעית. גם אם מעטים הביולוגים שקראו את כתביו, רובם מכירים אותו כמי שהגה תיאוריה ביולוגית שגויה, אותה הפריך חוקר הטבע האנגלי צ`רלס דרווין בכתבי האבולוציה שלו. טענתו העיקרית של למארק היתה שמינים מתפתחים באמצעות הסתגלות לסביבה - אחת מסברותיו המפורסמות, שצוואר הג`ירפות התארך לאורך הדורות בגלל מאמציהן להגיע לעלי העץ הגבוהים, הפכה ברבות השנים למשל ושנינה על האופן שבו עושים מדע גרוע.

פרופ` חוה יבלונקה (57), חוקרת ביולוגיה בעלת שם בינלאומי מאוניברסיטת תל אביב, מנסה זה שני עשורים להציל את שמו של למארק. בספר "אבולוציה בארבעה ממדים" שכתבה עם הביולוגית האנגלייה מריון ג` למב ויצא החודש בעברית (עם עובד), הן מסבירות בעברית פשוטה (בתרגומה של ברוריה בן ברוך) כיצד מאשש המחקר של סוף המאה ה-20 חלק מהנחותיו של המדען המושמץ.

בחדרה הדחוס באוניברסיטה מספרת יבלונקה שגילתה את הביולוגיה בגיל 17, בעקבות קריאת "מוצא המינים" של דרווין ו"הרוח במכונה" של ארתור קסטלר. "אחד הדברים החזקים ביותר בתיאוריה של דרווין זה הפשטות המדהימה שלה", אומרת יבלונקה. "כשאתה חושב על היצור החי הפשוט ביותר אתה חושב על יצור מתרבה, שיש לו תורשה, שמגיב לסביבה ומנסה להתמודד עם בעיות באמצעות משאבים מוגבלים, וזה הכל. דרווין לקח את הדברים הכי בסיסיים שהם בתשתית ההגדרות האינטואיטיוויות של חיים והראה שכשאנחנו מחברים אותם, יוצא לנו מזה בהכרח ברירה טבעית של המינים - הישרדות של המתאימים ביותר לסביבתם - והשתלשלות של כולם ממוצא משותף".



למארק היה מדען יוצא דופן בצרפת של המאה ה-18, אתאיסט מושבע שהשתתף במהפכה הצרפתית וסירב להטביל את ילדיו משך שנים. הוא זכה להערכה על גילוייו המדעיים מהשנים שלאחר מותו ועד שנות השלושים של המאה העשרים. טענתו המפורסמת ביותר היא כאמור שהגורם המרכזי להבדלים בין המינים ולהתפתחותם אינו שינויים אקראיים כי אם פעולה מכוונת של האורגניזמים עצמם, שנועדה לשפר את התאמתם לתנאי הסביבה המשתנים. למארק טען עוד כי התפתחות המינים מביאה בהכרח להשתכללות שלהם.

דרווין, כמו רבים אחרים עד היום, בז ללמארק בעיקר בשל הנחתו האחרונה. זו, חשבו בטעות דרווין ואחרים שכנראה לא קראו את כתביו, מניחה את קיומו של כוח על-טבעי שמכוון את התפתחות המינים ולמעשה מכניסה - בדלת האחורית - את האל ואת התפיסות הבריאתניות אל תוך מדע הביולוגיה. סיבה נוספת לזלזול בלמארק במאה ה-20 היתה הזיהוי בינו לבין טרופים ליסנקו, אגרונום שסטאלין הפקיד על המחקר הביולוגי בברית המועצות. ליסנקו, שרלטן שקידם רעיונות מדעיים חסרי שחר אך קשורים באופן רופף ללמארק, הוציא להורג מאות מדענים והביא להרעבתם של המוני איכרים שאימצו את רעיונותיו.

התובנות של למארק אינן סותרות את התיאוריה של דרווין, מסבירה יבלונקה, הן אף מאפשרות הבנה טובה ועמוקה יותר שלה. יותר מכך, קריאה ב"מוצא המינים" מראה כי דרווין עצמו הציע הסברים ברוח למארק להתפתחות האיברים למשל. השנה, כשהעולם כולו מציין 200 שנה להולדת דרווין, מארגנת יבלונקה עם פרופ` סנאית גיסיס באוניברסיטת תל אביב סדנה לציון 100 שנה להוצאת ספרו המרכזי של למארק, "פילוסופי זאולוג`יק" (Philosophie Zoologique).

מחשבה יותר ספרותית

יבלונקה ולמב מצטרפות לשורת נשים המובילות את פריצות הדרך המרכזיות בביולוגיה של המאה ה-20, בפרט בתחום האפיגנטיקה (העברת תכונות בתא שלא באמצעות די-אן-איי). מספרן של המדעניות המרכזיות בתחום זה גבוה כנראה מזה של כל תחום מדעי אחר, ויבלונקה סבורה כי הדבר אינו מקרי: "נכנסו לזה נשים בגלל שבהתחלה זה היה מקצוע שולי יחסית. יכול להיות גם שנשים מצליחות יותר באפיגנטיקה בגלל השאלות שהיא מעלה, שאינן מאורגנות כמו חידה עם פתרון פשוט. מסיבות חברתיות לנשים פשוט יותר לחשוב בצורה רשתית. מחשבה יותר ספרותית מאשר מתמטית".

השתיים אינן מתנגדות לרעיונותיו של דרווין, אלא רק לניאו-דרוויניזם - כלומר הפרשנות שקיבלו רעיונותיו של אבי האבולוציה במרוצת המאה ה-20. פרשנות זו ניסתה לענות


מלמעלה דרווין ולמארק


על השאלה שדרווין הותיר פתוחה: כיצד פועלת התורשה, או מה המנגנון ליצירת שוני בין מינים ביולוגיים שונים. הביולוג הגרמני בן סוף המאה ה-19, אוגוסט וייסמן, טען כי השוני בין המינים נוצר כתוצאה מתהליכים אקראיים בלבד, ולא בהתאמה מכוונת של אורגניזמים לסביבתם; אז החלה להתקבע המוסכמה שלמארק שגה.

השילוב בין התיאוריה של דרווין לזו של וייסמן זכה לכינוי "הסינתזה המודרנית". לפי תפיסה זו, ההבדלים בין המינים נוצרים בראש ובראשונה כתוצאה משילוב מחצית מהחומר הגנטי של כל אחד מההורים בדי-אן-איי של צאצאם. כך, לכל הורה (בבני אדם) 23 זוגות כרומוזומים. בעת חלוקת הפחתה (מיוזה) שבה נוצרים תאי המין נבחר באופן אקראי אחד מתוך כל זוג כרומוזומים "לייצג" את ההורה במטען הגנטי של צאצאו.

לאחר מפגש שני תאי המין בהפריה יש לצאצא 46 כרומוזומים שנבחרו באקראי מהמטען הגנטי של שני הוריו, ויכול להתקיים מספר דמיוני של 2 בחזקת 46 צירופים גנטיים שונים ואקראיים. מקורות נוספים להבדל גנטי הם שינויים במבנה הפנימי של הכרומוזום תוך כדי יצירת תא העובר, וכן מוטציות אקראיות שגורמות שינויים בדי-אן-איי שבתאי המין לאורך חיי ההורים. המטען הגנטי הוא מעין תוכנית אב לבניית העובר ולהמשך חייו, שלפי הוראותיה נבנים חלבונים שמבצעים את רוב פעולות הגוף.

מלת המפתח בסינתיזה המודרנית היא, אם כן, אקראיות, ועל כך בדיוק חולקת יבלונקה. "התיאוריה שמתבססת על וריאציה אקראית היא הכי פשוטה והכי ניתנת לפורמליזציה מתמטית", היא מסבירה. "אתה לא צריך לחשוב על האופן שבו נוצרים שינויים, כל מה שיש נעשה בצורה עיוורת. זה גם מונע הנחה של כוח מכוון בהתפתחות ביולוגיה. יש בזה פשטות, וזה יכול להביא את התוצאה הרצויה. למעשה הכל טוב, חוץ מזה שזה לא נכון, זה חלק מהסיפור אבל לא כולו. אני טוענת שלאורך האבולוציה השען העיוור רכש עיניים קטנות".

יבלונקה מתעניינת באופן שבו מעבירים בעלי חיים לדורות הבאים תכונות שפיתחו כדי להיטיב את התאמתם לסביבה. אין עוררין על כך שבעלי חיים מתאימים את עצמם לסביבתם בדרכים שונות - למשל דרך למידה ואימון. אולם הטענה המהפכנית של יבלונקה, בעקבות למארק, היא כי הם מעבירים את התכונות שפיתחו לדורות הבאים וכי העברה זו ממלאת תפקיד בהתפתחות המינים.

במשך שנים, התקשו יבלונקה ולמב לפרסם את מאמריהן בכתבי עת מדעיים, ולכן החליטו לבסוף לכתוב את ספרן הראשון שפורסם ב-95`. "קשה לאנשים לנטוש מודלים אלגנטיים", מסבירה יבלונקה, "אם מוסיפים לזה את השם הרע שיצא ללמארק זה מרתיע אנשים. אם לא היינו מדברות על למארקיזם, הספר היה הרבה יותר מצליח, אבל זו היתה טעות היסטורית ואינטלקטואלית לא לשייך את זה אליו".

סכנת האסטרולוגיה הגנטית

יבלונקה ולמב לא עצרו בתובנה שלפיה החומר הגנטי משתנה בעקבות השפעות סביבתיות, הן אף מערערות על אחת המוסכמות המרכזיות ששולטות לא רק בביולוגיה, אלא גם בחיינו: הגנים שלנו, ורק הם, קובעים את עתידנו. השתיים קבעו כי חלק ניכר מהתורשה כלל לא עובר דרך הדי-אן-איי, אלא במנגנונים אחרים שעליהם הן מפרטות בספרן.

מרכזיותם של הגנים בחיינו באה לידי ביטוי באמונה העיוורת במה שיבלונקה מכנה בדאגה "אסטרולוגיה גנטית" - ההנחה הרווחת כי בעתיד הקרוב אפשר יהיה לנבא פרטים שונים על אדם לפי פענוח הדי-אן-איי שלו: "לא נוכל להבטיח שבעתיד לא יהיו מכוני גנטיקה שיתיימרו לקרוא את עתידו של העובר", היא ולמב כותבות בספר, "אבל מעט מאוד גנטיקאים מקצועיים (לפחות ברגעיהם הצלולים) מאמינים באסטרולוגיה גנטית, למרות הטענות הנשמעות בתקשורת כי מדענים הצליחו לבודד את הגן האחראי להומוסקסואליות, להרפתקנות, לביישנות, או לכל תכונה מנטלית או רוחנית אחרת".

קשה להפריז בחשיבות ממצאיהן. "כל עוד מקבלים את הסברה כי החומר הגנטי הוא הגורם היחיד שבו משפיעים הורים על תכונות צאצאיהם, וכי השינוי של חומר זה הוא מקרי", אומרת יבלונקה, "הרי שאפשר להניח כי להתנהגותם ולהרגלי החיים של הורים אין השפעה ישירה על תכונות ילדיהם העתידיים. אבל אם תבין שיש גורמים נוספים תגלה שהאופן שבו אתה מטפל בגופך, הרעלים שאתה מכניס, כמו חומרי הדברה, משפיעים באופן ישיר על ילדיך, נכדיך וניניך".

גם מצבי הנפשי ישפיע עליהם?

"בהחלט. עשו ניסוי בתרנגולות, הלחיצו אותן בכל מיני רעשים. יכולת הלמידה שלהן השתבשה, וכך גם יכולת הלמידה של הצאצאים - גילו שהם לא יכולים ללמוד, שהם עמידים פחות ללחץ מנטלי, יותר דפנסיוויים-אגרסיוויים. כל זה רק בגלל שינויים שאינם בדי-אן-איי אך עברו בתורשה, ולא בגלל אופי ההורים כשגידלו אותם. התוצאות חזרו על עצמן גם כשהחליפו את ההורים המגדלים ובדקו את זה בתנאים שונים. אם זה נכון גם לגבי בני אדם, אז יש לזה משמעות מאוד גדולה. כשאנחנו מפציצים בעזה והם מפציצים אותנו, מה תהיה ההשפעה של זה, איזה מין ילדים יהיו? יכול להיות שאפשר לטפל בזה, אבל צריך לדעת שזה קורה".

יכול להיות שההנחה כי הכל בגנים מאפשרת לחברות להתחמק מהאחריות לתוצאות מעשיהן - אם מניחים שנזקים סביבתיים לא עוברים הלאה, אז תוצאות מעשינו חמורות פחות.

"אין ספק שגנטיקה ממלאת פונקציה של התחמקות מאחריות חברתית. לא בטוח שזו הסיבה, אבל אין ספק שזה נוח להגיד `הכל בגנים, אין ברירה`. שום גנטיקאי לא יגיד לך את זה, רובם מתוחכמים מדי, אבל יהיו לא מעט פסיכיאטרים שיגידו משהו קרוב".

השתיים מציעות בספר ארבעה סוגים של מנגנונים להורשת תכונות נרכשות: גנטיים, אפיגנטיים, התנהגותיים וסימבוליים. בממד הגנטי מראה יבלונקה כיצד בנוסף על השינויים האקראיים בחומר הגנטי מתקיימים גם שינויים מוכוונים שנועדו לשפר את התאמתם של בעלי חיים וצמחים לסביבתם. בכך, היא מערערת על ההנחה הרווחת ביותר, כי שינויי החומר הגנטי, הדי-אן-איי, כמעט שאינם תלויים בסביבה ואם הסביבה גורמת לשינוי כזה (למשל מוטציה כתוצאה מקרינה), הוא יהיה בדרך כלל שלילי ואקראי לחלוטין.

יבלונקה מביאה מקרים שבהם מנגנונים מיוחדים בתאיהם של צמחים ובעלי חיים יוצרים בכוונה מוטציות - כלומר משנים את החומר הגנטי של עצמם - כדי להתמודד עם תנאים סביבתיים קיצוניים במיוחד. כך, למשל, היא מצביעה על ממצאיה של החוקרת ברברה רייט שהתבוננה בחיידקי מעיים בעלי פגם גנטי, שמנע מהם לייצר חומצת אמינו שממנה הם ניזונים. רייט השוותה את קצב יצירת המוטציות בתנאים שבהם ניתן לחיידק מזון בכמות מספיקה, ובתנאי מחסור בחומצת אמינו שהם אינם יכולים לייצר. בגלל הפגם הגנטי שלהם, הישרדות החיידקים היתה תלויה בכך שיקבלו את החומצה ממקור חיצוני. רייט גילתה שבהעדר חומצת האמינו הדרושה, החיידקים מגבירים את קצב ייצור המוטציות שלהם - יש להם מנגנונים שמשנים את הדי-אן-איי שלהם. יותר מכך, המוטציות היו ממוקדות לגן הפגום, זה שאמור לייצר את חומצת האמינו החסרה.

כך, חיידקי המעיים מנסים באופן פעיל "לתקן" פגם בדי-אן-איי של עצמם, כדי לשפר את התאמתם לסביבה. המוטציות עצמן אמנם אקראיות ורובן המכריע לא מניב את השינוי הרצוי, אך באוכלוסייה גדולה של חיידקים, כמה מהם יצאו מורווחים ממוטציה שתתקן את הגן הפגום. חיידקים שהמוטציה תועיל להם הם גם אלה שישרדו ויעבירו את הגרסה המתוקנת של הגן לדורות הבאים.

אף שביולוגים היו מודעים לתופעה זו ודומות לה, רבים מהם הסבירו אותה כפגם של המערכת שנוצר בעקבות התנאים הקשים - מעין נכות של התא. לטענתם, התנאים הקשים הביאו לירידה ביכולתו לשמור על הרכב המידע הגנטי, ולשכפל את הדי-אן-איי באופן מהימן מבלי ליצור מוטציות. "השאלה היא אם הטענה שהמערכת לא עובדת כמו שצריך, אבל מספיק טוב בשביל להמשיך להתקיים, מספרת את הסיפור", אומרת יבלונקה. "יכול להיות שכן, אבל יכול להיות שהתפתחו מנגנונים שבכוונה עושים מוטציות באזורים מסוימים ובזמן הנכון. זו לא סתם קריסה של המערכת, אלא שברגע שהיא קורסת נכנסים לפעולה מנגנונים שלא היו פעילים בה קודם".

אבל זה באמת שונה כל כך ממי שטוען שהשינוי אקראי? את מצביעה על מקרה שבו השינוי האקראי יוצר התאמה לסביבה. יש שינויים רבים אחרים.

"כשמדברים על מוטציה אקראית, אז מתוך המון מוטציות יהיו כמה טובות. כשאתה מדבר על תגובה התפתחותית רוב האוכלוסייה תגיב באותה צורה לגירוי מסוים, לא אחד למיליון, אלא עשרים אחוז, לפעמים אפילו תשעים אחוז יגיבו כך. זו תגובה ספציפית שהיא לא נדירה, שהיא תוצאה של מבנה המערכת".

הפרה המשוגעת

הממד השני באבולוציה שמתארות יבלונקה ולמב הוא הממד האפיגנטי. תחום זה, שבו התמחו השתיים לאורך השנים, עוסק במידע שקיים בתא ומשפיע על תפקודו, מעבר לזה שעל מולקולות הדי-אן-איי. מוסכם על הכל שיש מידע כזה ושהוא הכרחי מהסיבה הפשוטה שכמעט לכל תאי הגוף די-אן-איי זהה, ואף על פי כן התאים ששייכים לחלקים שונים בגוף (נאמר לכבד, לעור או למוח) פועלים באופן שונה. אפשר להשוות את המטען הגנטי ללוח בקרה עצום, מסבירה יבלונקה, שגורמים אחרים בתא קובעים אילו מבין הכפתורים שעל גביו יהיו במצב דולק או כבוי בכל זמן נתון.

החידוש שמציעה יבלונקה הוא בטענה שהמידע האפיגנטי, זה שקובע באילו מצבים יופעלו גנים שונים, עובר בתורשה - לפעמים אף לאורך דורות רבים. לכן הוא ממלא תפקיד של ממש באבולוציה ובהתאמת המינים הביולוגיים לסביבתם. דוגמה חשובה שמביאה יבלונקה למנגנון הורשה זה הוא "סימון" על גבי הדי-אן-איי. הכוונה היא לחיבור של מולקולה בשם מתיל (CH3) לחלקים מהדי-אן-איי. גנים שמסומנים במולקולות מתיל רבות לא יופעלו, והסימונים שעל גבי הדי-אן-איי יכולים לעבור בתורשה מהורים לצאצאיהם. מאחר שידוע שהגוף מוסיף חלק מהסימונים לדי-אן-איי, בתגובה לשינויים בסביבה, הרי שזו דוגמה להורשה בנוסח למארק - העברת תכונות שמקורן בהתאמה פעילה לתנאי הסביבה, מדור לדור.

דוגמה אחרת להורשה כזו היא העברתם של פריונים - חלבונים בעלי מבנה פגום שמשנים את צורתם של חלבונים תקינים בתא. חלבונים אלה הם הגורמים למשל למחלת סקרייפי בכבשים ומחלת קרויצפלד-יעקב (הפרה המשוגעת) בבני אדם הפוגעות בחלבונים חיוניים למוח. "ברגע שנכנסים הפריונים לתמונה", מסבירה יבלונקה בספרה, "נוצרת תגובת שרשרת, ועוד ועוד חלבונים חריגים מצטברים. התכונות הכימיות והפיזיקליות המשתנות של הצורה החריגה של החלבון משפיעות על מבנה תאי המוח וכך, מחוללות את תסמיני המחלות... עד מהרה נקשרה מחלת הפרה המשוגעת לנוהג להאכיל בקר בתוספי חלבונים שמקורם בבשר צאן ובקר. חלבונים חריגים במזון הבהמות הם שהחלו את תהליך השתנותם של החלבונים בגופן של הפרות שניזונו ממנו, וכאשר העצמות והבשר של אותן פרות, הפכו למזון בהמות נפגעו עוד ועד בני בקר וכן הלאה".

הבעיה העיקרית שבהוכחת מנגנוני ההורשה האפיגנטיים היא העובדה שתאיו הראשונים של העובר צריכים להיות מסוגלים להתפתח לסוגים שונים של תאים ברקמות שונות בגוף - חלקם יהיו תאי עור, תאי מוח, תאי כבד וכיו"ב. לשם כך עוברים תאי העובר "איפוס" - מחיקה של כל המידע שאינו על גבי הגנים, ובכלל זאת "סימוני" די-אן-איי, חלבונים שונים וחומרים אחרים בתא - כדי לאפשר להם את הפוטנציאל להתפתח באופנים שונים.

כיצד מתיישבת העובדה שהתאים עוברים "איפוס" עם טענתה של יבלונקה שהמידע שבהם עובר בתורשה? "יש איפוס מסוים של התא", מסבירה יבלונקה. "הוא צריך לחזור למצב שממנו אפשר לעשות הכל. אבל זה לא דליט. המצב שממנו אתה מתחיל ואני מתחילה לא זהה. שנינו צריכים לצאת מנקודת התחלה שמאפשרת לתאים מסוגים שונים להתפתח, אבל אנחנו סוחבים כל מיני שאריות שלקחנו מההורים אשר יטו את ההתפתחות שלנו לכאן או לכאן".

יבלונקה אינה יודעת לקבוע עד כמה שכיחים השינויים האפיגנטיים, אך הדוגמאות הולכות ומתרבות עם הזמן. השפעתם מרחיקת הלכת של שינויים אלה על האבולוציה נובעת בין היתר מהמהירות שבה הם מטים את התפתחות המינים.

בהתחשב בהסבריה וב-104 הדוגמאות להורשה אפיגנטית רב-דורית שאספה יבלונקה עם תלמידה, גל רז, קשה להבין איך לא עלו על זה לפניה. יבלונקה מופתעת מכך פחות: "זה נובע מהאופן שבו ביולוגים חוקרים דברים, והשאלות שהם מעלים. אם אתה רוצה להוכיח שגן מסוים משפיע על תכונה מסוימת, אז כשתעשה ניסוי תנטרל כל דבר אחר כדי להראות את הקשר הסיבתי הזה. תנסה לעשות ניסוי שמבטל את כל השפעות הסביבה. כדי להוכיח את ההפך, שיש שינויים שמקורם בסביבה ולא בגנים, תצטרך לנטרל את כל ההשפעה של גנים, ולבדוק כיצד משנים הבדלים בסביבה. זה כבר קשה הרבה יותר ופחות נקי. סביבה היא הרבה פחות נשלטת, ויש מערכות שונות שבהן היא משפיעה על הגוף - אנחנו תיארנו ארבע. זה לא מפתיע שלא ראו את זה עד עכשיו".

ההורשה האפי-גנטית חושפת ממד חדש וכמעט לא ידוע של אופנים שבהן תכונות של הורים יכולות לעבור לילדיהם. אמנם עיקר המחקר מתבצע כיום בבעלי חיים ובצמחים, אך כבר כיום אפשר להצביע על האופן שבו משפיעה התופעה על בני אדם. למשל, התגלה כי שני דורות של תינוקות לאמהות שסבלו מתת-תזונה סובלים מבעיות בריאותיות, גם אם הצאצאים עצמם לא סבלו מבעיות תזונה. בדיקה שעשו לחולדות שניזונו מדיאטה ענייה, הראתה כי חלק מהשינוי נובע מהעברת דפוסי מתילציה של הדי-אן-אי.

ממש לא פסיוויים

הממד השלישי שמציעות יבלונקה ולמב, ההתנהגותי, שונה משמעותית משני קודמיו. אם פענוח מנגנוני ההורשה הגנטיים והאפיגנטיים תלוי בטכנולוגיות מתקדמות וחדשות למדי, שחלקן התפתחו רק בשנים האחרונות, הרי שעל הורשת תכונות באמצעות התנהגות אפשר ללמוד באמצעות תצפית פשוטה בבעלי חיים. טענתה של יבלונקה, כי מינים ביולוגיים מתפתחים באמצעות העברה ולימוד של התנהגויות מדור לדור, נראית טריוויאלית כמעט, אך עומדת בניגוד לכל עקרונות הניאו-דרוויניזם כפי שהם נלמדים כיום.

המתנגדים ליבלונקה יטענו כי אמנם הורים מנחילים התנהגויות לצאצאיהם, אך אלו משתנות בתדירות רבה כל כך עד שאי-אפשר לקשור בין תופעה זו לבין שינויים רב-דוריים וארוכי טווח באורגניזם. מתנגדים אחרים ינסו לטעון כי מקור השינויים ההתנהגותיים הנצפים הוא בשינויים גנטיים, אך דוגמאותיה של יבלונקה מראות אחרת. לטענתה, הבדלים התנהגותיים שמקורם בלמידה והתאמה לסביבה בלבד, ללא כל שינוי גנטי, משפיעים באופן מרחיק לכת על התפתחות המינים. המסקנה מכך היא שבעלי החיים אינם רק משתתפים פסיוויים בתהליך הברירה הטבעית - החלטותיהם משפיעות באופן ישיר על הסלקציה ועל התפתחותם הביולוגית.

הדוגמאות של יבלונקה לאבולוציה תרבותית כזו הן העדפתם המוכחת של תינוקות למזון שקיבלו בילדותם, ואף לזה שאמם אכלה כשהיתה בהריון; יכולתן של ציפורי שיר ולווייתנים לחקות את קולות הוריהם והאופן שבו ירגזים בכל רחבי אנגליה למדו לפתוח בקבוקי חלב ולאכול את השמנת שמתחת למכסה. דוגמה מעניינת במיוחד התקבלה מקופי המקוק היפניים באי הקטן קושימה. חוקרים פיתו את הקופים באמצעות בטטות לצאת מהיער אל חוף הים החולי, שם היה להם קל יותר לצפות בהתנהגויותיהם. קופה שהחוקרים כינו אימו (בטטה ביפנית) החלה לרחוץ את הבטטות בנחל היורד לים לפני שאכלה אותן, וכך הסירה מהן את האבק שדבק בהן. המנהג החדש התפשט לקופים אחרים וכעבור זמן מה, הם החלו לרחוץ את הבטטות במי הים המלוחים ולא בנחל, כך שגם תיבלו אותן.

המנהג של רחיצת המזון בים הביא להשפעות אחרות: תינוקות קופים החלו להתרחץ בים ולשחק בו, וזכרים בוגרים אכלו דגים שדייגים השליכו. "כל הרגל חדש מחזק את קודמיו", כותב יבלונקה בספר, "הנאת השחייה מביאה את הקופים לחוף הים ומחזקת את הנטייה לרחוץ את המזון, ורחיצתו במי הים מעלה את הסיכוי לכך שהקופים יגלו את הנאת השחייה. כל מנהג שמועבר משתנה מעט, אך סגנון חיים חדש ושלם מתפתח באמצעות שינוי אחד בהתנהגות".

בבני אדם, כמובן שאין גבול להשפעות ההתנהגות על התפתחות המין ועל שינויו. הדבר בא לידי ביטוי למשל במחקרים שמוכיחים כי אנשים נוטים להעדיף מזונות שאמם אכלה בזמן ההריון או שקיבלו בשנות חייהם הראשונות, אך גם בהשפעות מרחיקות לכת אף יותר של התרבות על ההתפתחות הביולוגית. הממד הרביעי שמתארות יבלונקה ולמב, הסימבולי, עוסק בהשפעה של המידע המועבר באמצעות השפה (המדוברת והכתובה) על התפתחות מינים של בעלי חיים וכמובן של האדם.

לטענת השתיים, מידע שבני אדם מעבירים זה לזה באמצעות השפה משחק אף הוא תפקיד חשוב בהתפתחות האבולוציונית ובהתאמת בני האדם לתנאי סביבתם המשתנים. התפתחות התרבות האנושית, טוענת יבלונקה, היא חלק בלתי נפרד מהאבולוציה של המין האנושי: "אני חושבת שהאבולוציה של האדם היא פועל יוצא של השפעה הדדית בין תרבות וגנים. כדי להבין את זה, צריך להבין מה זה תרבות וצריך להבין מה זה העברה של תרבות מדור לדור, למה דברים מסוימים הם יציבים".

המסקנה אינה מעט אנטי-הומניסטית - במקום לומר שבני אדם יוצרים תרבות מתוך חירותם, מכפיפים אותה לתהליך ביולוגי?

"זה לא בהכרח עניין של הישרדות הכשירים ביותר, כמו באבולוציה הדרווינית, אבל אי-אפשר להבין את אבולוציית האדם בלי להתייחס לתרבות כתהליך שעובר בעצמו התפתחות. אני מסכימה איתך שזו לא אותה אבולוציה של חיידקים ושל כלניות, אבל אם חושבים על אבולוציה ברמה מאוד כללית, כעל משהו שקשור להעברה של אינפורמציה מדור לדור, גם האבולוציה התרבותית היא חלק מזה. כמובן שבמקרה זה, הווריאציה היא לא עיוורת אלא מכוונת".




  עורך: רועי פולד poladroy@tauex.tau.ac.il

 
TAU Homepage